הלכה ליום שני י"ב תמוז תשע"ט 15 ביולי 2019

נשיקת המזוזה, מזוזה כקמיע

שאלה: האם מותר ללכת עם מזוזה תלויה בצוואר בתור קמיע? האם יש ענין לנשק את המזוזה ואת הספר תורה?

תשובה: מצות המזוזה, יש בה סגולה מיוחדת, שבזכותה שומר הקדוש ברוך הוא על פתחי בתי ישראל מכל רע. ולכן כותבים "שדי" על המזוזה מבחוץ, שהוא ראשי תיבות ש'ומר ד'לתות י'שראל.

והגאון רבי משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק שני עמוד רלט) כתב להוכיח מדברי הפוסקים שיש איזה סגולה לשמירה כקמיע בנטילת המזוזה.

ומעתה נבוא לדון בשאלה, אם מותר להשתמש במזוזה כקמיע, כי באמת יש כאן כמה חששות הלכתיים, ואנו נדון בשנים מהם.

האחד, שאולי יש לומר, שאת המזוזה יש לקבוע בצד הפתח כפי שצותה התורה, אבל שימוש אחר במזוזה, כמו לקחת אותה בתור קמיע בשרשרת וכדומה, הרי הוא דרך בזיון.

ובאמת שהגאון המהרי"ל, סירב לתת להגמון (כמו ראש עיר) של העיר מזוזות כדי לשמור על מבצריו. ומבואר לכאורה שסבר המהרי"ל, שכל שימוש במזוזה שאינו לשם המצוה, רק לשם שמירה, הוא אסור.

אולם רבינו הגאון יעב"ץ כתב להוכיח מדברי הירושלמי, שמותר לתת אפילו לגוי מזוזות לתלות על פתחי ביתו, אם ידוע שהוא ישמור על כבודה של המזוזה. ואין בדבר איסור כלל. ואף על פי שהגויים אינם מצווים במצות המזוזה, מכל מקום מותר להם להשתמש במזוזה לשמירה. ולפי זה תמה הגאון יעב"ץ על המהרי"ל, מדוע אסר לתת מזוזות להגמון העיר?

והגאון רבי משה פיינשטיין בספרו (שם), כתב להסביר את דברי המהרי"ל, שלעולם גם המהרי"ל מודה שאין איסור לתת מזוזה לגוי, וכן אין איסור להשתמש במזוזה בתור קמיע לשם שמירה, ובכל זאת סירב המהרי"ל לתת את המזוזה להגמון, משום שההגמון ביקש את המזוזות כדי לשמור על מבצריו מפני הגנבים, (כן כתב המהרי"ל), ובאמת שלא מצאנו מקור לדבר, שמזוזה שומרת מגנבים, ולכן יש לחוש, שכאשר יבאו גנבים למבצריו של ההגמון, יכעס שהמזוזות לא שמרו עליו, וישליך אותן בבזיון. ובאופן כזה שיש חשש בזיון, לכל הדעות אסור לתת מזוזה לגוי.

נמצאנו למדים, שמותר להשתמש במזוזה בתור קמיע.

ולגבי נשיקת המזוזה. הנה הוא מנהג יפה שיש שנהגו בו משנים קדמוניות. ויש קצת מקור למנהג ממה שאמרו במסכת עבודה זרה (דף יא.) שבשעה שהוליכו חיילי הקיסר את אונקלוס הגר כדי לשפוט אותו, הניח את ידו על המזוזה וחייך, אמרו לו חיילי הקיסר, מדוע אתה מחייך? אמר להם אונקלוס, שדרכו של מלך, שהוא יושב בפנים, והעבדים שלו שומרים עליו מבחוץ, ואילו מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, אינו נוהג כן, אלא העבדים שלו יושבים בתוך בתיהם, והוא שומר עליהם מבחוץ. ואף שלא היה מדובר שם בנשיקה אלא בהנחת היד, מכל מקום ניכר שעושים כן כדי לחבב את המצוות ולחזק את אמונתם. אבל לא שייך כאן "חיוב" לנשק את המזוזה, אלא הוא מנהג יפה למי שנוהג בו. וכן לגבי ספר תורה נאמר בתהלים "נשקו בר פן יאנף", ואין בר אלא תורה, כמו שאמרו במסכת סנהדרין (ריש פרק חלק). וכן נוהגים בכל ישראל, שאותם העומדים סמוך לספר תורה מנשקים אותו בפיהם או בידם, או בהפסק עם טליתם משום נקיות.

 

שאלות ותשובות על ההלכה

איך יקח מזוזה עליו? הרי הוא נכנס לשירותים? י"ג תמוז תשע"ט / 16 ביולי 2019

בגמרא במסכת שבת דף סב. מבואר שהולך עמה (או עם קמיע אחר) כשהוא עטוף.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

איסור כביסה ולבישת בגדים מכובסים בשבוע שחל בו תשעה באב, ודין בגד העשוי לספוג זיעה

במשנה בתענית (כו:) שנינו, שבוע שחל בו תשעה באב (כמו השבוע שלפנינו, כלומר, מיום ראשון הקרוב), אסור להסתפר ולכבס. וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך. ולמנהג האשכנזים יש לאסור לכבס החל מיום ראש חודש אב. מהות איסור "כיבוס" ואיסור כיבוס בימים אלו הוא אפילו אם אינו רוצה ללבוש הבגד עתה, אלא להניחו......

לקריאת ההלכה