הלכה ליום רביעי י' אב תשע"ז 2 באוגוסט 2017

שתית משקאות בבתי קפה או בבית אדם שאינו מטביל את כליו

שאלה: האם מותר לשתות קפה, בבית של חבר, או בבית קפה (כגון קפה אספרסו ללא חלב, שמוגש בבתי קפה אצלינו, בפריז), כאשר אינם מקפידים להטביל את הכלים שברשותם?

תשובה: בהלכות שנתבארו לפני תשעה באב, שחייבים להטביל כלים שיוצרו על ידי גויים. וכתבנו שאסור לשתות ולאכול בכלים לא טבולים.

לעומת זאת, ביארנו כבר בעבר, בהלכה שעסקה בדין שתית קפה שנתבשל על ידי גויים, שאם אין חשש כשרות בקפה המוגש במטוס, מותר לשתות מן הקפה, ואין בדבר איסור מצד "בישולי גויים". וכעת עלינו לבאר את הדין, מצד מה שהכלים בהם מוגש הקפה, אינם טבולים.

כשבעל המסעדה הוא גוי
ראשית עלינו לבאר, שכל השאלה שייכת רק באופן שבעל המסעדה הוא יהודי, שאינו מטביל את הכלים שברשותו. אבל אם בעל בית הקפה הוא גוי, בלאו הכי הגוי אינו צריך להטביל את כליו, ואפילו אם יטבילם, לא תועיל הטבילה לכלום. ומי ששותה בבית קפה של גויים, אינו צריך להטביל את הכלים, משום שלא קנה את הכלים, אלא הכלים "שׂכורים" או "שאולים" בידו, ובאופן כזה אין חיוב להטביל את הכלים כלל.

ולכן עלינו לבאר את הדין, רק באופן שבעל בית הקפה או חברת התעופה הוא יהודי, ואינו מטביל את הכלים שברשותו. (וענין זה מצוי גם במסעדות כשרות).

והנה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל דן בשאלה זו בספרו שו"ת יחוה דעת (ח"ד סימן מד) ונביא כאן את עיקרי הדברים:

כלים שנרכשו לסחורה, ולא לשימוש אישי
ראשית, יש לציין, כי הדין הוא, שאם אדם קונה כלים מגוי כדי לסחור בהם, ולא כדי לאכול בהם. אין עליו חיוב להטביל את הכלים כלל. ולכן בעלי החנויות שקונים את הכלים מחברות של גויים, ומוכרים אותם אחר כך ליהודים, אינם מטבילים את הכלים שברשותם, מאחר ואינם משתמשים בהם לאכילה, אלא לסחורה.

ומעתה, כתב מרן רבינו זצ"ל, שמאחר ובעל המסעדה או חברת התעופה אינו רוכש את הכלים אלא כדי להשתמש בהם לצורך עבודתו, לתת ללקוחות לשתות ולאכול, הרי נחשב הדבר שבעל המסעדה קונה את הכלים "לסחורה", ולא לאכילה ושתיה. והסועד שמשתמש בכלים אלה, נחשב כ"שואל" או כ"שוכר" את הכלים, שרשאי לאכול ולשתות בכלים ללא טבילה.

נמצא אם כן, שהלקוחות מצדם, אינם צריכים להטביל את הכלים, מאחר והם לא קונים את הכלים, רק שוכרים או שואלים אותם. וכן בעל המסעדה אינו מחוייב להטביל את הכלים, מאחר והוא רוכש אותם לסחורה, ולא לשימוש אישי. ואם כן, מותר להשתמש בכלים אלה ללא טבילה.

אדם המתארח אצל אדם שלא הטביל את כליו
אולם אדם המתארח בביתו של חבירו, ויודע שחבירו לא הטביל את הכלים. אסור לו לשתות ולאכול בכליו, עד שיטבילם, הואיל ועיקר רכישת הכלים היתה להשתמש בהם לאכילה ושתיה.

ולסיכום: מותר לאכול ולשתות במסעדה כשרה, (או במקום שמוגש אוכל ללא חשש כשרות), אפילו כאשר הכלים אינם טבולים. אבל אדם המתארח אצל חבירו, ויודע שהכלים אינם טבולים, אסור לו לאכול בכלים אלה שום דבר. אפילו כשאין שם שום חשש בכשרות המאכלים.

שאלות ותשובות על ההלכה

מאכל שהתבשל במחבת לא טבולה, המאכל נאסר? או שאם אוכלים את המאכל (שהתבשל במחבת הלא טבולה) בצלחת טבולה או חד פעמית , אז זה בסדר? י"ח שבט תשע"ח / 3 בפברואר 2018

המאכל לא נאסר. וניתן לאוכלו בכלי אחר, טבול או מפלטיק וכדומה.

ומה בנוגע לשלום בין משפחה: בין אב לבן בין אחים בסעודות משפחתיות בחגים אצל הדודים?  אילו החוזרים בתשובה למשפחתם? חשוב ויקר שיהיה מקום להקל י' אב תשע"ז / 2 באוגוסט 2017

בודאי חשוב מאד להקל ככל הניתן במקרים כאלה. אבל יש לדעת שבלאו הכי לבעלי תשובה ישנה בעיה שלא תמיד הם יכולים לאכול אצל קרובי משפחתם. ולכן פשוט עליהם להודיע בצורה יפה, כי יש להם בעיה עם הכלים, והם מבקשים לקחת את הכלים שהוא משתמש בהם, יום אחד ולהטבילם. ובזה גם יזכה את משפחתו.

האם כלים חד פעמיים לא זקוקים לטבילה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

כלים חד פעמיים מתוצרת יהודים, אינם צריכים טבילה. ואם הם מפלסטיק, אינם צריכים טבילה. ואם הם מאלומיניום, לדעת מרן שליט"א יש להטבילם בלא ברכה. ויש מיקלים בדבר.

רציתי לדעת בבקשה מה בדיוק ההגדרה של האיסור לאכול בכלי לא טבול?
האם עצם זה שהאוכל היה מונח בתוך כלי לא טבול הופך את האוכל לאסור באכילה, אף אם הוציאוהו אח"כ מהכלי, או שרק אם האוכל בתוך הכלי הלא טבול אז אסור לאכול? 
במידה ומותר במקרה שהוציאו מהכלי -  שאלה: צלחת לא טבולה ששמו בה מאכל כלשהו. כאשר אני מרים את האוכל מהצלחת (ע"י מזלג או כף טבולים), האוכל כבר לא נמצא בכלי לא טבול, ואם כך, מותר לאכול כרגיל. האם רק לאכול מהצלחת עצמה (או מסכו"ם לא טבול) זו בעיה? א' אדר תשע"ג / 11 בפברואר 2013

מאכל ששמו אותו בכלי לא טבול, יש להוציאו מן הכלי, והמאכל אינו אסור באכילה.
אין לאכול מצלחת לא טבולה, אף על פי שנוטל המאכל על ידי מזלג, כי סוף סוף משתמש בכלי לא טבול בשעת האכילה.

איך ניתן להשתמש בכלי שבן אדם שתה בו דבר לא כשר בחם?? הרי מערבבים חלב עכום או שוקולד בקפה??
י"ח שבט תשע"ג / 29 בינואר 2013

יש מקרים שבהם אין חשש כשרות במשקה. כגון משקה קר הנמזג מבקבוק, או משקה תה או קפה שחור בכוס זכוכית וכדומה.

בקומקום חשמלי שאם נעשה לו טבילה הוא יתקלקל איך אפשר להכשירו? האם אפשר להכניס מי מקווה לתוכו, כדי שלא יגעו בו מים מחוץ לקומקום ויהרסו אותו? ה' שבט תשע"ג / 16 בינואר 2013

לאור נסיונם של מאות אנשים, שהכניסו קומקום חדש לטבילה, המציאות היא שאחרי ייבוש היטב לא נגרם לו כל נזק.

לפי ההלכה שכתבתם, נדון את האוכל אצל חברו כשואל כליו ואז לא יצטרך טבילה? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

גם כששואל ממש את כלי חבירו, חייב חבירו להטבילם, כי השואל אינו פטור מטבילה, אלא כששואל מהגוי. מלבד זאת, אין הדבר פשוט להחשיב את האוכל אצל חבירו כשואל.

משפחה ששומרת כשרות, שלא טבלה את כליה וקשה עליהם הטבלת כל כלי המטבח, האם הם יכולים למכור את כל הכלים שלהם לשכן מסויים נניח באלף ₪  ולאחר מכן להשכיר זאת ממנו לפרק זמן של לדוגמא ה – 20 שנה הקרובות באותו סכום. האם זה תופס ואין הם צריכים להטביל את כליהם? ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

אי אפשר לעשות כן, משום שאפילו אם ישאל את הכלים מחבירו, עדיין הם יהיו מחוייבים בטבילה כדין. ורק כששואל מהגוי, אינו צריך להטבילם.

לדעתי, היה ראוי להדגיש, אם מדובר בכוסות שמשמשים גם לקפה עם חלב טרפה הרי יש איסור בשימוש (כגון במסעדות בחו"ל) ד' שבט תשע"ג / 15 בינואר 2013

בדרך כלל, הכלים עשויים זכוכית, ואין חשש של בליעה בהם. ואם הם עשויים לאספרסו, ולא שמים בהם דבר שאינו כשר, גם כן מותר להשתמש בהם. ואם משתמשים בהם בחלב, אז צריך לראות באותו מקום, אם החלב הוא אינו כשר ממש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה