הלכה ליום שני ט' סיון תש"פ 1 ביוני 2020

רמאות וגניבת דעת

אסור לרמות בני אדם בעניני מקח וממכר או לגנוב דעתם.

גניבת דעת בממון
אדם שיש לו מום במקח שהוא רוצה למכור, צריך להודיע לקונה על כך. ולדוגמא, אדם שבא למכור את דירתו, ויודע שתקרת הבית מלאה רטיבות מחמת פיצוץ צינור המים הנמצא שם, אבל מכיון שתקרת הבית נצבעה לאחרונה, ענין הרטיבות אינו ניכר כלל. אותו אדם בשעה שבא למכור את דירתו, מחוייב להודיע לקונה על ליקוי חמור זה, ואף על פי שבמניעת המידע על הרטיבות אין כאן לכאורה איסור גזילה ממש, שהרי הקונה טועה מעצמו, והמוכר לא לקח ממנו מעות במרמה, מכל מקום יש בזה איסור אונאה וגניבת דעת והדבר אסור בהחלט.

וכן אדם הבא למכור את מכוניתו, והוא יודע שהמכונית עברה תאונה רצינית, וישנה פגיעה בשלדת המכונית. אבל הקונה אינו חושש לכך, והוא סומך על כל שבעל המכונית הוא אדם ישר, ולכן אינו בודק את המכונית. בודאי שעל בעל המכונית מוטלת האחריות להודיע לקונה על פגיעה משמעותית שכזו במכונית. אולם ישנם ליקויים קלים שאין חיוב גמור להעיר את תשומת לבו של הלוקח אודותם, ובכל מקרה כזה יש להתיעץ עם תלמיד חכם מומחה בעניני ממונות.

והמכשלה בענין זה מצוייה מאד מאד, כי אנשים אינם שמים לב לאיסור הגדול במעשים כאלה. ומצוי מאד שלפני מכירת רכב מסתירים ליקויים שישנם כדי למוכרו, והדבר אסור בהחלט כמבואר.  

כשם שאסור לגנוב דעת הבריות, כמו כן אסור לגנוב דעתם של גוים וככל האמור לעיל.

גניבת דעת בדברים
מלבד איסור גניבת דעת לגבי ממונות, ישנו איסור נוסף, והוא גניבת דעת בדברים (בדיבורים) בלבד, כלומר אפילו בענין שאין לו כל משמעות ממונית, אסור לגנוב דעת הבריות בו.

ולדוגמא אדם המראה לחבירו שהוא עושה בשבילו איזה דבר, ובאמת אינו עושה כלום, הדבר אסור. וכן אדם שמפציר מאד בחבירו שיסעד עמו (שישב עמו לסעודה) והמפציר יודע שחבירו לא יסכים לשבת עמו, מפני שהוא ממהר וכדומה, ובכל זאת הוא מרבה בהפצרות, "בוא, שב תאכל!" "תרגיש בבית!" וכיוצא בזה, ואומר כן כדי להראות כאילו הוא מאד חפץ לכבד את חבירו בסעודה. הרי זה גונב דעת חבירו, ואסור לעשות כן, והרבה טועים בדברים אלו מחסרון בקיאות בהלכה.

כתב הסמ"ע, (הוא הגאון בעל "ספר מאירת עיניים" על שלחן ערוך חושן משפט. ובעל ספרי דרישה ופרישה על כל חלקי השלחן ערוך), שמכל מקום אם אומר לחבירו שישב לסעוד, אבל אינו מפציר בו, אלא נוהג כדרך שהעולם נוהגים להציע באדיבות שישב, אין בכך כלום, אף על פי שיודע שלא ישב, משום שאם יתעלם ממנו לגמרי ולא יציע לו לשבת כפי שהנימוס מחייב, נראה הדבר כבזיון. ולכן באופן כזה מותר לומר לו בעדינות, "אולי תשב לאכול משהו" וכיוצא בזה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה