הלכה ליום שלישי ג' טבת תשע"ט 11 בדצמבר 2018

ברכת הטוב והמטיב

רבים שואלים: מתי יש לברך ברכת הטוב והמטיב?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שמי שיושב בסעודה (עם לחם), והוגש לפניו יין, עליו לברך על היין ברכת "בורא פרי הגפן". ואף על פי שעל שאר המשקאות, כגון מים, מיצי פירות וכדומה, אין לברך בשעת הסעודה. שונה הוא דין היין, שיש לברך עליו אפילו באמצע הסעודה.

תקנת ברכת הטוב והמטיב
מי שהיו יושבים בסעודה, והוגש לפניהם יין, ובירכו עליו בורא פרי הגפן, ואחר כך הובא לפניהם יין אחר. אינם מברכים על היין השני ברכת "בורא פרי הגפן", הואיל וכבר פטרו את היין השני, בברכה שבירכו על היין הראשון.

אולם בכל זאת תיקנו חכמים ברכה מיוחדת על היין השני, והיא ברכת "הטוב והמטיב". כלומר, יש לברך על היין השני בשם ומלכות, ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הטוב והמטיב.

אולם יש תנאים רבים לברכה זו, ויש להזהר מאד שלא לברכה אלא אם יתקיימו על התנאים שנבאר בהלכה זו ובהלכה הבאה.

אין לברך, אלא על שינוי "יין"
לא תיקנו חכמים לברך ברכת "הטוב והמטיב", אלא על שינוי יין. כלומר, שהיו שותים מתחילה מין (סוג) יין אחד, ושוב הובא לפניהם מין יין שונה. אבל אם שתו בתחילה משקה אחר, כגון מים, או מיץ פירות, ואפילו היו שותים משקה חריף וחשוב, כגון "ויסקי" או "קוניאק", ואחר כך הוגש לפניהם יין, אינם מברכים עליו ברכת "הטוב והמטיב", אלא ברכת "בורא פרי הגפן" בלבד.

טעם לברכת הטוב והמטיב
ורבותינו הראשונים נתנו כמה טעמים, מדוע נתקנה ברכת הטוב והמטיב דוקא על היין. והרא"ש (ברכות פ"ו) כתב, שכיון שמצאנו שירה שנאמרת על היין, לפיכך החשיבו רבותינו את היין לתקן עליו ברכה מיוחדת זו. וכן מאחר והיין "קובע ברכה לעצמו", שלפעמים מברכים עליו בשעת הנשואין, וכן בברכת המזון. ועוד. וכן ניתנו עוד טעמים לתקנה זו.

ובהלכה הבאה נביא עוד פרטים בדינים אלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום כבוד הרב.
האם מברכים על הטוב והמטיב על יין שני .כאשר מקדשים יין למשל בליל שישי? ד' טבת תשפ"א / 19 בדצמבר 2020

אם יבוא יין שני בתוך הסעודה יוכלו לברך עליו. ולפי תנאי ברכת הטוב והמטיב. 

מה הדין לגבי שבת או חג, כאשר מקדשים על היין ובאמצע הארוחה הביאו לפני יין אחר? כ' טבת תשע"ג / 2 בינואר 2013

אם קידש על היין ושתה ממנו, ואחר כך הובא לפניו יין אחר (וכפי כל הפרטים שביארנו בהלכה יומית), אז יברך גם ברכת הטוב והמטיב.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה