הלכה ליום שני ב' טבת תשע"ט 10 בדצמבר 2018

ההלכה מוקדשת להצלחה

התורם בני משפחתו וכל עם-ישראל

ולהצלחת כלל ישראל ברוחניות ובגשמיות , לזיווג הגון במהרה לכל הרווקים והרווקות, לרפואתם השלימה של כל חולי וחולות עמו ישראל , לעילוי נשמת כל הנפטרים מעם-ישראל ויהי רצון שנזכה לגאולה השלימה במהרה בימנו אמן !

הוקדש על ידי

פלוני

ברכת היין בתוך הסעודה

שאלה:  האם יש לברך על היין "בורא פרי הגפן" באמצע הסעודה?

ברכת שהכל על משקאות המוגשים בשעת הסעודה
הדין ידוע, שאין לברך על משקאות המובאים תוך כדי הסעודה (שאוכלים בה לחם). כלומר, כאשר אוכלים סעודה עם פת לחם, ולפתע מוגשים משקאות שונים, אין לברך עליהם ברכת "שהכל נהיה בדברו". משום שכל המשקאות באים גם כדי "לשרות המזון במעיו". כלומר, המשקה, מסייע לאדם שאוכל, כדי שהאוכל יתעכל היטב. ולפיכך, המשקאות טפלים לכל שאר המאכלים שבסעודה, ואין לברך עליהם "שהכל נהיה בדברו", מאחר והם נפטרים מברכה בברכת "המוציא לחם מן הארץ שבירכנו בראשית הסעודה.

ברכת בורא פרי הגפן על היין המוגש בשעת הסעודה
שונה הוא דין היין. שכן אמרו רבותינו בגמרא במסכת ברכות (מא:), שעל היין המוגש באמצע הסעודה, יש לברך ברכת בורא פרי הגפן. ולא יוצאים ידי חובת ברכת היין, בברכת "המוציא" שעל הלחם. וכן פסקו הפוסקים ומרן השלחן ערוך (סימן קעד).

מי שבירך על היין לפני הסעודה, אינו חוזר לברך בשעת הסעודה
ופשוט, שמי שקידש על היין לפני הסעודה, כפי שעושים בכל שבת, ובירך עליו ברכת "בורא פרי הגפן" בשעת הקידוש, אינו חוזר לברך שנית על היין שיוגש לפניו באמצע הסעודה, הואיל וכבר פטר את היין מברכתו, בברכה שבירך לפני הסעודה בשעת הקידוש.

ולסיכום: אף על פי שהבא לשתות אחד מכל מיני המשקאות בשעת הסעודה (שאוכלים בה לחם), אינו מברך ברכת "שהכל נהיה בדברו". שונה הוא דין היין, שאם הוגש יין באמצע הסעודה, יש לברך עליו ברכת "בורא פרי הגפן".

אבל מי שבירך על היין "בורא פרי הגפן" לפני הסעודה, כגון בשעת הקידוש של שבת, אינו חוזר לברך שוב על היין המוגש לפניו בשעת הסעודה.

ובהלכות הבאות יבואר פרטי דינים בזה.

אגב נזכיר, שכבר ביארנו בעבר, את הדין, שמי שבירך בורא פרי הגפן על היין, אינו מברך אחר כך על שאר המשקאות. וכן ביארנו את דין הבא לשתות משקאות, לאחר שהשתתף בקידוש של שבת בבוקר.

שאלות ותשובות על ההלכה

ומה הדין של שאר המסובים?כשהם שותין יין באמצע הסעודה. ג' טבת תשע"ט / 11 בדצמבר 2018

אם הם שתו מעט מהיין של הקידוש, אינם צריכים לברך אחר כך.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מנהג תיקון ליל שבועות

מנהג תיקון ליל שבועות פשט המנהג בכל תפוצות ישראל, להיות נעורים בליל חג השבועות ולעסוק בתורה, עד עלות השחר, וכמו שכתוב בזוהר הקדוש; חסידים הראשונים לא היו ישנים בלילה הזאת, והיו עוסקים בתורה, ואומרים: בואו לנחול מורשה קדושה לנו ולבנינו בשני העולמות. וכן אמרו עוד בזהר הקדוש: כל אלו שמתקנים התיקון בלי......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה