הלכה ליום שלישי ל' תשרי תשע"ט 9 באוקטובר 2018

אונאת דברים

שנינו במשנה במסכת בבא מציעא (דף נח:) כשם שיש אונאה במקח כך יש אונאה בדברים (זאת אומרת, שכשם שיש איסור להונות ולרמות את חבירו בעניני מקח וממכר כך יש איסור באונאת אדם בדברים, כגון לקנטר אותו ולצערו אפילו בדבורים בלבד), שנאמר (ויקרא כה.) "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך". וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון (שאונאה בעניני ממון, יכול להשיב הסך שנמצא אצלו שלא כדין, אבל אם מצער את חבירו בדברים, לא יוכל להשיב לחבירו את העגמת נפש שגרם לו). ובגמרא שם אמר רב חסדא, כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שהצועק לה' יתברך מתוך צער שנגרם לו על ידי אחרים, ה' שומע צעקתו.

ועוד אמרו שם בגמרא, שבמיוחד יש להזהר באונאת הגר, לפי שהוזהרנו על כך בכמה מקומות בתורה. ולפיכך אסור לומר לגר שנתגייר ובא ללמוד תורה, "פה שאכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, יבא לדבר בדברי תורה שנתנה מפי ה'?!" משום שעל ידי כן מצטער הגר שמבזים אותו בדברים אלו, והרי זו אונאת דברים.

ולעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה. דהיינו, שמכיון שאסור להונות אדם בכדי שלא יצטער, נמצא אם כן שאיסור אונאה תלוי בצערו של זה שהונו אותו, והאשה בדרך כלל רגישה יותר מן האיש ויותר בנקל יכולה לבא לידי בכי מתוך צערה העמוק, ולכן צריך אדם להזהר מאד שלא לצער את אשתו בדרך אונאה, משום שהיא קלה להצטער מפני דבריו, והחטא תלוי בצוארו. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך.

וידוע הדבר שענין הקפדתה וצערה של אשה הוא חמור מאד ועלול לפעול פעולה קשה אף בלא כוונתה, וכמו שאמרו בגמרא במסכת כתובות (דף סב:) שרב רחומי (שם חכם) היה לומד תורה אצל רבא, והיה בית מדרשם נמצא בעיר מחוזא, והיה נוהג רב רחומי לבא לביתו רק פעם אחת בשנה, בערב יום הכפורים (שכך היה מנהגם של כמה תלמידי חכמים שהיו עדיין צעירים מאד). ופעם אחת מתוך גודל עיונו בתלמודו נתעכב. והיתה אשתו מחכה לו בקוצר רוח מתי יבא, שהיו לה אליו געגועים עזים. לבסוף מרוב צערה שחשבה שכבר לא יגיע בעלה, זלגה דמעה אחת מעינה, ובעלה באותו זמן היה יושב במקום גבוה, ומחמת הצער שגרם לאשתו, נפל בעלה ומת. נמצינו למדים כמה גדול כוחה של דמעה שבאה מתוך צער. (ובפרט לגבי רב רחומי שהרי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ולכן פגעה בו כל כך מדת הדין).

ובגמרא (דף נט.) אמר רבי חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבודה של אשתו שאין ברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית יב.) "ולאברהם הטיב בעבורה" דהיינו בשביל שרה אשתו. וכן אמר רבא לבני העיר מחוזא, כבדו נשותיכם שמתוך כך תתעשרו. ובהלכות הבאות יבוארו אם ירצה ה' פרטי דינים אקטואלים בעניני אונאת דברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם אונאת, וצריך לכתוב - "הונאה" י"ח שבט תשע"ה / 7 בפברואר 2015

בלשון חז"ל ורוב הפוסקים כתבו אונאה. ראה לדוגמא בכתובות צט ע"ב, ועוד הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

ט"ו בשבט – חיטה

שאלה: בט"ו בשבט אנו רוצים לאכול מכל שבעת המינים. בתור "חיטה" חשבנו לקחת "שלווה" – חיטה תפוחה. מה מברכים עליה? תשובה: כל דבר שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן, (ולהלן נפשט מהם מיני הדגן), יש לברך עליו ברכת "בורא מיני מזונות", ואם נעשה ממנו "לחם", אז יש לב......

לקריאת ההלכה

פצפוצי אורז ופריכיות

בהלכה הקודמת ביארנו, שכל מין דגן, כגון חיטים, שאוכלו כמו שהוא כשהוא חי בלא בישול, מברך עליו ברכת "בורא פרי האדמה". ולפיכך ברכת חיטה תפוחה (שלוה) היא ברכת בורא פרי האדמה. ורק אם בישלו את מין הדגן עד שהגרעינים נדבקים זה לזה, או אפו אותו, אז משתנית הברכה ל"בורא מיני מזונות", ולכן בר......

לקריאת ההלכה

שיעור אכילה כדי להתחייב בברכה אחרונה

על כל דבר שאדם אוכל, עליו לברך עליו "ברכה ראשונה", כגון ברכת "שהכל" או "העץ". ואפילו אם אינו אוכל אלא מעט מאותו מאכל, חייב לברך עליו, כל שבא לאכלו לשם אכילה. (אבל אם לא בא אלא לטעום מאותו מאכל בכדי לתקנו בהוספת תבלין וכדומה, אינו מברך על אכילה זו כלל). ולכן מי שלועס גומ......

לקריאת ההלכה

מהי ברכת הפופקורן?

בבואינו לדון אודות ברכת הפופקורן, עלינו להקדים ענין אחר. ברכת בשמים מעורבים בסוכר ידוע, כי חלק מהסוכר המצוי בזמנינו, עשוי מקנים של סוכר הגדלים באדמה. ומבואר בדברי הרמב"ם ובפוסקים, שברכת הסוכר שלנו, היא ברכת "שהכל נהיה בדברו". "הומלתא" ובגמרא במסכת ברכות (לו:) אמרו: &......

לקריאת ההלכה


ברכה אחרונה על "וופלים", "בקלאווה", "עוגת נפוליאון", "בורקס"

בהלכה הקודמת ביארנו, שעוגה שיש בה מעט קמח, ואכל ממנה כזית, יש לברך לאחר מכן ברכת "על המחיה", אך זאת בתנאי, שהקמח מהווה לא פחות משישית ממרכיבי העוגה, וכן בתנאי שיהיה טעם הקמח ניכר בעוגה (כפי שקורה בדרך כלל). ולפיכך למדנו שעוגת גבינה, שיש בה למשל שתי כוסות קמח, יש לברך לאחר אכילת כזית מהע......

לקריאת ההלכה

כאבי עיניים בשבת

אמרו רבותינו בגמרא במסכת עבודה זרה (כח:) "שורייני עינא בליבא תליא", כלומר, לפי ידיעת חכמינו זכרונם לברכה, עיני האדם, קשורות ללבו של האדם, ולכן, אם רואים אנו שיש סכנה באחת מעיניו, דומה הדבר לחולי בלבו של האדם, שבודאי יש למהר לחלל עליו את השבת שלא ימות. ולפי זה, מי שמרגיש כאבים בעיניו, וי......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה

ברכה אחרונה על עוגות שיש בהן גם קמח

בהלכות הקודמות, ביארנו, שכל מין מאכל או תבשיל, שעשוי מכמה חומרים שונים, ובכללם "מין דגן", (בדרך כלל – קמח חיטה), והדגן מעורב במאכל על מנת לתת לו טעם טוב, הרי שהברכה שיש לברך על אותו מאכל היא "בורא מיני מזונות". ואף על פי שרוב המאכל מורכב ממרכיבים אחרים, שאינם מין דגן, בכל ז......

לקריאת ההלכה