הלכה ליום שלישי ל' תשרי תשע"ט 9 באוקטובר 2018

אונאת דברים

שנינו במשנה במסכת בבא מציעא (דף נח:) כשם שיש אונאה במקח כך יש אונאה בדברים (זאת אומרת, שכשם שיש איסור להונות ולרמות את חבירו בעניני מקח וממכר כך יש איסור באונאת אדם בדברים, כגון לקנטר אותו ולצערו אפילו בדבורים בלבד), שנאמר (ויקרא כה.) "ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך". וגדולה אונאת דברים מאונאת ממון, שזה ניתן להשבון וזה לא ניתן להשבון (שאונאה בעניני ממון, יכול להשיב הסך שנמצא אצלו שלא כדין, אבל אם מצער את חבירו בדברים, לא יוכל להשיב לחבירו את העגמת נפש שגרם לו). ובגמרא שם אמר רב חסדא, כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה, שהצועק לה' יתברך מתוך צער שנגרם לו על ידי אחרים, ה' שומע צעקתו.

ועוד אמרו שם בגמרא, שבמיוחד יש להזהר באונאת הגר, לפי שהוזהרנו על כך בכמה מקומות בתורה. ולפיכך אסור לומר לגר שנתגייר ובא ללמוד תורה, "פה שאכל נבילות וטריפות, שקצים ורמשים, יבא לדבר בדברי תורה שנתנה מפי ה'?!" משום שעל ידי כן מצטער הגר שמבזים אותו בדברים אלו, והרי זו אונאת דברים.

ולעולם יהא אדם זהיר באונאת אשתו, שמתוך שדמעתה מצויה, אונאתה קרובה. דהיינו, שמכיון שאסור להונות אדם בכדי שלא יצטער, נמצא אם כן שאיסור אונאה תלוי בצערו של זה שהונו אותו, והאשה בדרך כלל רגישה יותר מן האיש ויותר בנקל יכולה לבא לידי בכי מתוך צערה העמוק, ולכן צריך אדם להזהר מאד שלא לצער את אשתו בדרך אונאה, משום שהיא קלה להצטער מפני דבריו, והחטא תלוי בצוארו. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך.

וידוע הדבר שענין הקפדתה וצערה של אשה הוא חמור מאד ועלול לפעול פעולה קשה אף בלא כוונתה, וכמו שאמרו בגמרא במסכת כתובות (דף סב:) שרב רחומי (שם חכם) היה לומד תורה אצל רבא, והיה בית מדרשם נמצא בעיר מחוזא, והיה נוהג רב רחומי לבא לביתו רק פעם אחת בשנה, בערב יום הכפורים (שכך היה מנהגם של כמה תלמידי חכמים שהיו עדיין צעירים מאד). ופעם אחת מתוך גודל עיונו בתלמודו נתעכב. והיתה אשתו מחכה לו בקוצר רוח מתי יבא, שהיו לה אליו געגועים עזים. לבסוף מרוב צערה שחשבה שכבר לא יגיע בעלה, זלגה דמעה אחת מעינה, ובעלה באותו זמן היה יושב במקום גבוה, ומחמת הצער שגרם לאשתו, נפל בעלה ומת. נמצינו למדים כמה גדול כוחה של דמעה שבאה מתוך צער. (ובפרט לגבי רב רחומי שהרי הקדוש ברוך הוא מדקדק עם צדיקים כחוט השערה, ולכן פגעה בו כל כך מדת הדין).

ובגמרא (דף נט.) אמר רבי חלבו, לעולם יהא אדם זהיר בכבודה של אשתו שאין ברכה מצויה בביתו של אדם אלא בשביל אשתו, שנאמר (בראשית יב.) "ולאברהם הטיב בעבורה" דהיינו בשביל שרה אשתו. וכן אמר רבא לבני העיר מחוזא, כבדו נשותיכם שמתוך כך תתעשרו. ובהלכות הבאות יבוארו אם ירצה ה' פרטי דינים אקטואלים בעניני אונאת דברים.

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם אונאת, וצריך לכתוב - "הונאה" י"ח שבט תשע"ה / 7 בפברואר 2015

בלשון חז"ל ורוב הפוסקים כתבו אונאה. ראה לדוגמא בכתובות צט ע"ב, ועוד הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה