הלכה ליום שלישי כ"ב טבת תשע"ח 9 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל בן אליזה בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה במהרה
ויזכה לחיים טובים וארוכים בשמחה וכל טוב

הוקדש על ידי

המשפחה

דין פירורי הפת

שאלה: האם יש צורך להשאיר את הלחם על השלחן בשעת ברכת המזון?

תשובה: כתבו התוספות במסכת ברכות (דף מב.), שמנהגם להקפיד שלא לסלק את הלחם מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

כלומר, כאשר מסיימים את הסעודה, אין לפנות את השלחן לגמרי, כולל המפה והלחם שנותרו עליו, ואחר כך לברך ברכת המזון, אלא יש להשאיר את המפה והלחם על השלחן, עד לאחר ברכת המזון. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן קפ סעיף א): "אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון".

וטעם הדבר, שיש להשאיר את הלחם עד לאחר ברכת המזון, מבואר בזוהר הקדוש (הובאו דבריו בכף החיים סק"א), שהוא משום שאין הברכה יכולה לשרות, אלא כשיש שם דבר שהיא יכולה לחול עליו. וכמו שמצינו במעשה של אלישע הנביא ואשת עובדיה הנביא, שאמר לה הנביא שתחול ברכה מרובה על מעט השמן שהיה ברשותה. ולא עשה לה נס, שימציא לה יש מאין. וזאת משום, שקל יותר להמשיך את הברכה, מדבר שהוא קיים כבר, ולא להמציא יש מאין. ולכן צריך שיהיו המפה והלחם על השלחן בשעת ברכת המזון, שמהם תמשך ברכה מרובה על האדם.

ועוד יש טעם פשוט בדבר, שהביאו ה"לבוש", שיש להשאיר את הלחם על השלחן, כדי שהיה ניכר לכל שאנו מברכים להשם יתברך על חסדו וטובו שהכין מזון לכל בריותיו.

לדעת רבותינו המקובלים, יש להזהר שלא להסיר את המלח מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. והובאו דבריהם בספר הלכה ברורה (סימן קפ עמוד ערב). וכבר כתבנו בענין זה על פי דברי הפוסקים בהלכה מיוחדת.

ולסיכום: בסיום הסעודה, יש להשאיר את הלחם שנותר על השלחן, עם המפה שתחתיו. ואין להסירו משם, עד לאחר ברכת המזון. ולדעת המקובלים, נכון לנהוג כן גם עם המלח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה