הלכה ליום שלישי כ"ב טבת תשע"ח 9 בינואר 2018

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

דניאל בן אליזה בתושח"י

שה' יתברך ישלח דברו הטוב וירפאהו רפואה שלימה במהרה
ויזכה לחיים טובים וארוכים בשמחה וכל טוב

הוקדש על ידי

המשפחה

דין פירורי הפת

שאלה: האם יש צורך להשאיר את הלחם על השלחן בשעת ברכת המזון?

תשובה: כתבו התוספות במסכת ברכות (דף מב.), שמנהגם להקפיד שלא לסלק את הלחם מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. וכן כתבו עוד מרבותינו הראשונים.

כלומר, כאשר מסיימים את הסעודה, אין לפנות את השלחן לגמרי, כולל המפה והלחם שנותרו עליו, ואחר כך לברך ברכת המזון, אלא יש להשאיר את המפה והלחם על השלחן, עד לאחר ברכת המזון. וכלשון מרן השלחן ערוך (סימן קפ סעיף א): "אין להסיר המפה והלחם עד אחר ברכת המזון".

וטעם הדבר, שיש להשאיר את הלחם עד לאחר ברכת המזון, מבואר בזוהר הקדוש (הובאו דבריו בכף החיים סק"א), שהוא משום שאין הברכה יכולה לשרות, אלא כשיש שם דבר שהיא יכולה לחול עליו. וכמו שמצינו במעשה של אלישע הנביא ואשת עובדיה הנביא, שאמר לה הנביא שתחול ברכה מרובה על מעט השמן שהיה ברשותה. ולא עשה לה נס, שימציא לה יש מאין. וזאת משום, שקל יותר להמשיך את הברכה, מדבר שהוא קיים כבר, ולא להמציא יש מאין. ולכן צריך שיהיו המפה והלחם על השלחן בשעת ברכת המזון, שמהם תמשך ברכה מרובה על האדם.

ועוד יש טעם פשוט בדבר, שהביאו ה"לבוש", שיש להשאיר את הלחם על השלחן, כדי שהיה ניכר לכל שאנו מברכים להשם יתברך על חסדו וטובו שהכין מזון לכל בריותיו.

לדעת רבותינו המקובלים, יש להזהר שלא להסיר את המלח מהשלחן עד לאחר ברכת המזון. והובאו דבריהם בספר הלכה ברורה (סימן קפ עמוד ערב). וכבר כתבנו בענין זה על פי דברי הפוסקים בהלכה מיוחדת.

ולסיכום: בסיום הסעודה, יש להשאיר את הלחם שנותר על השלחן, עם המפה שתחתיו. ואין להסירו משם, עד לאחר ברכת המזון. ולדעת המקובלים, נכון לנהוג כן גם עם המלח.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה