הלכה ליום שני כ"א טבת תשע"ח 8 בינואר 2018

זריקת פת לחם

שאלה: בסעודות שבת, יש נוהגים שבשעה שמחלקים את הפת (לחם) לכל בני הבית, המברך "זורק" את פיסות הלחם גם לאותם היושבים רחוק ממנו. והשאלה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: בהלכה שפורסמה ביום חמישי שעבר (בענין ישיבה על דברי מאכל), ביארנו באופן כללי, את שורש הדין, שאסור לאדם לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים).

איסור זריקת מיני מאכל
ובברייתא במסכת ברכות (נ:), מבואר, שאסור לזרוק את הפת. ובגמרא מבואר, שלגבי כל סוגי המאכלים, האיסור לזורקם תלוי, האם על ידי זריקת המאכל, המאכל יפסד, ויגרם לו נזק. כגון תאנים רכות, שבודאי אם יזרקו אותם, אפילו על גבי שלחן נקי, מכל מקום הן בודאי תפסדנה מחמת רכותן. אבל אם נראה שעל ידי הזריקה לא יגרם כל נזק למאכל, וכגון מה שנהגו רבים, לזרוק סוכריות על החתן העולה לתורה בבית הכנסת, אין בדבר איסור כלל, משום שאין זה זלזול במאכלים.

איסור זריקת פת לחם
אבל לגבי פת לחם, נחלקו רבותינו הראשונים. שלדעת התוספות, אפילו במקום שהפת לא עתידה להפסד, וכגון, שזורקים את הפת על גבי השלחן מצד לצד, עדיין אסור לעשות כן. משום שלפת לחם יש חשיבות מיוחדת, וזריקתה נחשבת בזיון עבורה. וכן דעת הרא"ש והטור ועוד מרבותינו הראשונים. (וכן כתב להוכיח מלשון הברייתא, בחידושי הצל"ח שם).

ולעומתם דעת הרשב"א והרב רבינו יונה (הובאו בבית יוסף סימן קעא), שאין חילוק בין פת לחם לשאר המאכלים. ולעולם, כל שהמאכל אינו מתקלקל ונפסד מחמת זריקתו, מותר לזרקו.

נמצאנו למדים, לנדון השאלה, שלדעת התוספות, אסור בהחלט להשליך פיסות לחם מצד לצד על השלחן. ואילו לדעת הרשב"א, אין איסור בדבר כלל.

הדין, הלכה למעשה
ולהלכה, מפשט לשון מרן השלחן ערוך, משמע שפוסק כדברי התוספות, שיש להחמיר בדבר, ולא להשליך פת, אפילו על גבי שלחן. וכן העלו הרבה מרבותינו האחרונים, וכן פסק להלכה הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק ט עמוד מט).

ואף על פי שיש מהפוסקים שכתבו להצדיק את הנוהגים לזרוק פיסות לחם מצד לצד. מכל מקום יש להזהר בזה, שלא לזרוק פת לחם כלל ועיקר. ובפרט בפת לחם של שבת, שבעל הבית מברך עליה לשם מצוה. ובאופן כזה כתב הפרי מגדים (סימן קסז א"א ס"ק לח) שאף לשיטת הרשב"א, אסור לזרוק את הפת, משום שיש בזה "בזיון מצוה". וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

ולכן לסיכום: אין לזרוק פת לחם מצד לצד על השלחן. ובפרט יש להחמיר בזה בפת שמברכים עליה בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל נוהגים שלא לתת את הפת מיד ליד כיוון שהוא מנהג אבלים. ולכן, אולי לא זורקים כמו כדורסל או בדרך מזלזלת, אבל אכן מעבירים בדרך של מעין זריקה לא מזלזלת. האם אני צודק ונכון לנהוג כך? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש להניח, ולא לזרוק. אבל אתה צודק בהחלט בדבריך שלא להעביר את הפת מיד ליד.

שנישאר לחם על השולחן שאנשים לא סיימו לאכול. האם מותר או אסור לזרוק? לעטוף ואז להניח בפח? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש לעטוף ואז יוכל להשליכו

 

לעניין פת המוציא, כיצד ניתן להעביר את הפת לאלו היושבים בקצה השולחן? שמועה שמענו שאין להעביר את הפת באופן ישיר מיד המברך לידי מי שמקבל את הפת, אלא להניחו על השולחן והמקבל ייקח מהשולחן, או לזרוק את הפת קרוב למקבל והוא לוקח מהשולחן ולא ישירות מידי מי שברך המוציא. כ"ג טבת תשע"ג / 5 בינואר 2013

יניח את הפת על השלחן, או על צלחת, והמסובים יעבירו את הפת, ויניחוה על השלחן לפני כל אחד ואחד.

חוששני שלא דייקתם , באומרכם כי זריקת סוכריות על חתנים אין בזאת "ביזוי אוכלין" הינה שגיאה לטעמי, שכן אי אפשר לאמר על סוכריה כי "אינה מאכל" ..!? שאם לא כן אז על מה בדיוק אנו מברכים שהכל ? 
זה המקום להדגיש כי מסורת ק"ק בני תימן מלמדת אותנו כי יש בכך ביזוי אוכלין ,ובקהילתנו בעירנו ק.אתא תותב"א, איננו משליכים מאומה ובודאי שלא מיני אוכלין מכל סוג שהוא ואף אין אנו מתירים לאורחים "המורגלים לעשות כן" לשגות בכך .
זאת ועוד ,שמתי לב כי לא נימקתם מדוע מותר כביכול לזרוק סוכריות על חתנים. י"ג טבת תשע"ג / 26 בדצמבר 2012

סיבת ההיתר, משום שסוכריות אינן לחם, והן עטופות בנייר, ובמקרה כזה אין בזה בזיון אוכלין. ומה שלא נהגו כן בתימן, אין זה ראיה שנהגו בתימן להחמיר בזה, מכיון שאפשר שלא נהגו כן מטעמים אחרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה