הלכה ליום שני כ"א טבת תשע"ח 8 בינואר 2018

זריקת פת לחם

שאלה: בסעודות שבת, יש נוהגים שבשעה שמחלקים את הפת (לחם) לכל בני הבית, המברך "זורק" את פיסות הלחם גם לאותם היושבים רחוק ממנו. והשאלה, האם נכון לנהוג כן?

תשובה: בהלכה שפורסמה ביום חמישי שעבר (בענין ישיבה על דברי מאכל), ביארנו באופן כללי, את שורש הדין, שאסור לאדם לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים).

איסור זריקת מיני מאכל
ובברייתא במסכת ברכות (נ:), מבואר, שאסור לזרוק את הפת. ובגמרא מבואר, שלגבי כל סוגי המאכלים, האיסור לזורקם תלוי, האם על ידי זריקת המאכל, המאכל יפסד, ויגרם לו נזק. כגון תאנים רכות, שבודאי אם יזרקו אותם, אפילו על גבי שלחן נקי, מכל מקום הן בודאי תפסדנה מחמת רכותן. אבל אם נראה שעל ידי הזריקה לא יגרם כל נזק למאכל, וכגון מה שנהגו רבים, לזרוק סוכריות על החתן העולה לתורה בבית הכנסת, אין בדבר איסור כלל, משום שאין זה זלזול במאכלים.

איסור זריקת פת לחם
אבל לגבי פת לחם, נחלקו רבותינו הראשונים. שלדעת התוספות, אפילו במקום שהפת לא עתידה להפסד, וכגון, שזורקים את הפת על גבי השלחן מצד לצד, עדיין אסור לעשות כן. משום שלפת לחם יש חשיבות מיוחדת, וזריקתה נחשבת בזיון עבורה. וכן דעת הרא"ש והטור ועוד מרבותינו הראשונים. (וכן כתב להוכיח מלשון הברייתא, בחידושי הצל"ח שם).

ולעומתם דעת הרשב"א והרב רבינו יונה (הובאו בבית יוסף סימן קעא), שאין חילוק בין פת לחם לשאר המאכלים. ולעולם, כל שהמאכל אינו מתקלקל ונפסד מחמת זריקתו, מותר לזרקו.

נמצאנו למדים, לנדון השאלה, שלדעת התוספות, אסור בהחלט להשליך פיסות לחם מצד לצד על השלחן. ואילו לדעת הרשב"א, אין איסור בדבר כלל.

הדין, הלכה למעשה
ולהלכה, מפשט לשון מרן השלחן ערוך, משמע שפוסק כדברי התוספות, שיש להחמיר בדבר, ולא להשליך פת, אפילו על גבי שלחן. וכן העלו הרבה מרבותינו האחרונים, וכן פסק להלכה הגאון רבי דוד יוסף שליט"א בספר הלכה ברורה (חלק ט עמוד מט).

ואף על פי שיש מהפוסקים שכתבו להצדיק את הנוהגים לזרוק פיסות לחם מצד לצד. מכל מקום יש להזהר בזה, שלא לזרוק פת לחם כלל ועיקר. ובפרט בפת לחם של שבת, שבעל הבית מברך עליה לשם מצוה. ובאופן כזה כתב הפרי מגדים (סימן קסז א"א ס"ק לח) שאף לשיטת הרשב"א, אסור לזרוק את הפת, משום שיש בזה "בזיון מצוה". וכן כתבו עוד מרבותינו האחרונים.

ולכן לסיכום: אין לזרוק פת לחם מצד לצד על השלחן. ובפרט יש להחמיר בזה בפת שמברכים עליה בשבת.

שאלות ותשובות על ההלכה

אבל נוהגים שלא לתת את הפת מיד ליד כיוון שהוא מנהג אבלים. ולכן, אולי לא זורקים כמו כדורסל או בדרך מזלזלת, אבל אכן מעבירים בדרך של מעין זריקה לא מזלזלת. האם אני צודק ונכון לנהוג כך? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש להניח, ולא לזרוק. אבל אתה צודק בהחלט בדבריך שלא להעביר את הפת מיד ליד.

שנישאר לחם על השולחן שאנשים לא סיימו לאכול. האם מותר או אסור לזרוק? לעטוף ואז להניח בפח? כ"ב טבת תשע"ח / 9 בינואר 2018

יש לעטוף ואז יוכל להשליכו

 

לעניין פת המוציא, כיצד ניתן להעביר את הפת לאלו היושבים בקצה השולחן? שמועה שמענו שאין להעביר את הפת באופן ישיר מיד המברך לידי מי שמקבל את הפת, אלא להניחו על השולחן והמקבל ייקח מהשולחן, או לזרוק את הפת קרוב למקבל והוא לוקח מהשולחן ולא ישירות מידי מי שברך המוציא. כ"ג טבת תשע"ג / 5 בינואר 2013

יניח את הפת על השלחן, או על צלחת, והמסובים יעבירו את הפת, ויניחוה על השלחן לפני כל אחד ואחד.

חוששני שלא דייקתם , באומרכם כי זריקת סוכריות על חתנים אין בזאת "ביזוי אוכלין" הינה שגיאה לטעמי, שכן אי אפשר לאמר על סוכריה כי "אינה מאכל" ..!? שאם לא כן אז על מה בדיוק אנו מברכים שהכל ? 
זה המקום להדגיש כי מסורת ק"ק בני תימן מלמדת אותנו כי יש בכך ביזוי אוכלין ,ובקהילתנו בעירנו ק.אתא תותב"א, איננו משליכים מאומה ובודאי שלא מיני אוכלין מכל סוג שהוא ואף אין אנו מתירים לאורחים "המורגלים לעשות כן" לשגות בכך .
זאת ועוד ,שמתי לב כי לא נימקתם מדוע מותר כביכול לזרוק סוכריות על חתנים. י"ג טבת תשע"ג / 26 בדצמבר 2012

סיבת ההיתר, משום שסוכריות אינן לחם, והן עטופות בנייר, ובמקרה כזה אין בזה בזיון אוכלין. ומה שלא נהגו כן בתימן, אין זה ראיה שנהגו בתימן להחמיר בזה, מכיון שאפשר שלא נהגו כן מטעמים אחרים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה