הלכה ליום חמישי י"ז טבת תשע"ח 4 בינואר 2018

ישיבה על גבי דברי מאכל

שאלה: האם נכון הדבר, שאסור לשבת על גבי ארגז של שתיה, או של דברי מאכל?

תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף נ:), מבואר, שאסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין (במאכלים). ולכן לדוגמא, אסור לקחת פיסת עוגה, ולנגב בעזרתה משקה שנשפך על הרצפה. שהרי זה מנהג בזיון בעוגה, ובפרט שעל ידי ניגוב המשקה, העוגה תבא לידי השחתה,ולא תהיה ראויה יותר למאכל.

טעם איסור בזיון אוכלין
וטעם האיסור לנהוג מנהג בזיון באוכלין, הוא מאחר והמזון הינו חלק חשוב מן השפע שמשפיע לנו ה' יתברך. והנוהג בו מנהג בזיון, מבעט בטובה שנתן לו ה' יתברך. ויש עוד טעמים בדין זה.

וכל הדינים הללו, השייכים לאיסור "בזיון אוכלין", נתבארו בפירוש בגמרא במסכת ברכות, ובשלחן ערוך (אורח חיים סימן קעא).

ישיבה על גבי אוכלים ומשקין
ועתה לנדון השאלה, האם אסור לשבת על ארגזי שתיה וכדומה? הנה נוכל להשיב על שאלה זו, על פי מה שאמרו במסכת סופרים, וכן פסקו הטור ומרן השלחן ערוך (סעיף ב), בזו הלשון: "לא ישב אדם על קופה מלאה תאנים וגרוגרות, אבל יושב הוא על עיגול של דבילה או על קופה מלאה קטנית".

וביאור הדברים, שאסור לשבת על גבי מאכלים, שנגרם להם הפסד מחמת הישיבה עליהם. כגון ישיבה על שק מלא תאנים, שהתאנים ממהרות להתמעך, ולכן אסור לשבת עליהן, כדי שלא יפסדו, והיושב עליהן עושה איסור משום "בזיון אוכלין".

אבל לשבת על גבי ארגז של תאנים, שהוא קשיח, מותר. משום שלא נגרם לתאנים כל נזק בישיבה מעליהן.  וכן מותר לשבת על גבי שק של קטניות יבשות, מאחר וגם להן לא נגרם כל נזק.

ולפי האמור, נראה שמותר לשבת על גבי ארגזים של שתיה. מאחר ולא נגרם להם כל נזק בישיבה מעליהם. אבל לשבת על גבי מאכלים העלולים להנזק, כגון עוגות, עוגיות וכדומה, אסור בהחלט, משום בזיון אוכלין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה