הלכה ליום רביעי כ' אב תשע"ט 21 באוגוסט 2019

הוספת מים לתבשיל בשבת

שאלה: כשרואים את סיר החמין בשבת הולך ומתייבש, האם מותר להוסיף מעט מים רותחים, לסיר החמין?

תשובה: שאלה מצוייה היא, שבבתים רבים נוהגים להניח עוד מערב שבת, סיר "חמין" על הפלאטה של שבת. והוא הולך ומתבשל על גבי הפלאטה עד ליום שבת בבוקר. ופעמים רבות מחמת טעות, לא שמו מספיק מים בסיר, והתבשיל הולך ומתייבש. ויש המוסיפים מים רותחים לתוך הסיר, כדי למנוע את שריפת החמין.

דברי רבינו יונה
והנה ראש המדברים בדין זה, הוא הרב רבינו יונה, באגרת התשובה שלו, שכתב בזו הלשון: מכשלה גדולה בידי מקצת העם, שטומנים מערב שבת קומקום של מים חמים, כדי לתת לתוך הקדירה (הסיר) בשבת כשהתבשיל מצטמק (נשרף). ואפילו אם המים החמים הם רותחים, מכל מקום, כשמְעָרִים (שופכים) אותם מתוך הקומקום, פסקה רתיחתם לאלתר, ואינם יכולים לבשל, וחוזרים להתבשל בקדירה. ויש בדבר איסור משום בישול.

כלומר, מאחר וכאשר שופכים את המים מהקומקום, הם מתקררים מעט, ואחר כך חוזרים לרתוח בסיר, יש בדבר איסור משום בישול בשבת. (ויש אריכות בהסבר הדברים בדברי הפוסקים).

דברי רבינו נסים
ולעומת הרב רבינו יונה, דעת רבינו הר"ן (שבת קמה:), שאין בדבר איסור, משום שהמים רתחו כבר לפני שבת, וכלל גדול בידינו "אין בישול אחר בישול", כלומר, מאחר והמים נתבשלו כבר, שוב לא שייך איסור לבשל את אותם המים, אף על פי שהם מצטננים כשמערים אותם לתוך הסיר.

הלכה כדעת רבינו יונה
אמנם ביארנו כבר, שאנו פוסקים להלכה ש"אין בישול אחר בישול", היינו דוקא בדבר יבש, כגון בשר, דגים, פת לחם וכיוצא בזה. אבל דבר לח, כגון מרק, או מים, שייך בו איסור בישול אף על פי שנתבשל כבר. (וכל שכן במים, שיש אומרים שלכל הדעות שייך בהם איסור בישול).

ולכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן שי"ח), שיש למחות ביד המיקלים לערות מים רותחים לתוך התבשיל בשבת, משום שיש בדבר איסור בישול.

מנהג האשכנזים, והמנהג שנהגו במרוקו
ואמנם יש נוהגים להקל בדבר, בפרט מאחינו האשכנזים, ונוהגים כן על פי הוראת הרמ"א (שהיקל בזה במים רותחים, אבל לא במים צוננים). אבל למנהג הספרדים יש להחמיר, שלא להוסיף מים רותחים לסיר החמין בשבת.

ואף על פי שבכמה מערי מרוקו נהגו להקל בדבר, ובודאי מנהגם הוקבע על פי דעת גדולי רבותינו חכמי המערב, שהיו גדולים בתורה וצדיקים וחסידים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך לדון בזה, (בספר חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד שצ), והעלה שמאחר וכאן בארץ ישראל נהגו להחמיר בדבר כהוראת מרן השלחן ערוך, לכן על כולם לנהוג כמנהג ארץ ישראל ולהחמיר בדבר. עד כאן דבריו.

עצה להוספת מים ללא איסור
ובפרט שיש עצה לצאת מן הספק, להניח שקית ("קוקי" וכדומה) עם מים בתוך סיר החמין עוד לפני שבת, ואם יחסרו מים בתבשיל, יהיה ניתן לנקב את השקית, והמים ישפכו על התבשיל ויצילוהו מן השריפה.

ולסיכום: אין להקל ולשפוך מים רותחים על גבי סיר החמין בשבת. ויש להקל בזה, אם מניחים בערב שבת שקית מים בתוך סיר החמין, וכאשר רואים שהתבשיל מתייבש, מנקבים את השקית, והמים נגררים מאליהם לתוך התבשיל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר להלכה להוסיף מים לתבשיל. רב אחד שהולך לפי הרב עובדיה שליט"א, נתן לנו רעיון. לקחת את הסיר מתחת הברז של המיחם, באופן שהברז יהיה בתוך אויר הסיר. ואז זה יהיה מכלי ראשון לכלי ראשון. האם זה נכון? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

הפתרון שהוצע בדבריכם, אינו נכון להלכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה