הלכה ליום רביעי כ' אב תשע"ט 21 באוגוסט 2019

הוספת מים לתבשיל בשבת

שאלה: כשרואים את סיר החמין בשבת הולך ומתייבש, האם מותר להוסיף מעט מים רותחים, לסיר החמין?

תשובה: שאלה מצוייה היא, שבבתים רבים נוהגים להניח עוד מערב שבת, סיר "חמין" על הפלאטה של שבת. והוא הולך ומתבשל על גבי הפלאטה עד ליום שבת בבוקר. ופעמים רבות מחמת טעות, לא שמו מספיק מים בסיר, והתבשיל הולך ומתייבש. ויש המוסיפים מים רותחים לתוך הסיר, כדי למנוע את שריפת החמין.

דברי רבינו יונה
והנה ראש המדברים בדין זה, הוא הרב רבינו יונה, באגרת התשובה שלו, שכתב בזו הלשון: מכשלה גדולה בידי מקצת העם, שטומנים מערב שבת קומקום של מים חמים, כדי לתת לתוך הקדירה (הסיר) בשבת כשהתבשיל מצטמק (נשרף). ואפילו אם המים החמים הם רותחים, מכל מקום, כשמְעָרִים (שופכים) אותם מתוך הקומקום, פסקה רתיחתם לאלתר, ואינם יכולים לבשל, וחוזרים להתבשל בקדירה. ויש בדבר איסור משום בישול.

כלומר, מאחר וכאשר שופכים את המים מהקומקום, הם מתקררים מעט, ואחר כך חוזרים לרתוח בסיר, יש בדבר איסור משום בישול בשבת. (ויש אריכות בהסבר הדברים בדברי הפוסקים).

דברי רבינו נסים
ולעומת הרב רבינו יונה, דעת רבינו הר"ן (שבת קמה:), שאין בדבר איסור, משום שהמים רתחו כבר לפני שבת, וכלל גדול בידינו "אין בישול אחר בישול", כלומר, מאחר והמים נתבשלו כבר, שוב לא שייך איסור לבשל את אותם המים, אף על פי שהם מצטננים כשמערים אותם לתוך הסיר.

הלכה כדעת רבינו יונה
אמנם ביארנו כבר, שאנו פוסקים להלכה ש"אין בישול אחר בישול", היינו דוקא בדבר יבש, כגון בשר, דגים, פת לחם וכיוצא בזה. אבל דבר לח, כגון מרק, או מים, שייך בו איסור בישול אף על פי שנתבשל כבר. (וכל שכן במים, שיש אומרים שלכל הדעות שייך בהם איסור בישול).

ולכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן שי"ח), שיש למחות ביד המיקלים לערות מים רותחים לתוך התבשיל בשבת, משום שיש בדבר איסור בישול.

מנהג האשכנזים, והמנהג שנהגו במרוקו
ואמנם יש נוהגים להקל בדבר, בפרט מאחינו האשכנזים, ונוהגים כן על פי הוראת הרמ"א (שהיקל בזה במים רותחים, אבל לא במים צוננים). אבל למנהג הספרדים יש להחמיר, שלא להוסיף מים רותחים לסיר החמין בשבת.

ואף על פי שבכמה מערי מרוקו נהגו להקל בדבר, ובודאי מנהגם הוקבע על פי דעת גדולי רבותינו חכמי המערב, שהיו גדולים בתורה וצדיקים וחסידים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך לדון בזה, (בספר חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד שצ), והעלה שמאחר וכאן בארץ ישראל נהגו להחמיר בדבר כהוראת מרן השלחן ערוך, לכן על כולם לנהוג כמנהג ארץ ישראל ולהחמיר בדבר. עד כאן דבריו.

עצה להוספת מים ללא איסור
ובפרט שיש עצה לצאת מן הספק, להניח שקית ("קוקי" וכדומה) עם מים בתוך סיר החמין עוד לפני שבת, ואם יחסרו מים בתבשיל, יהיה ניתן לנקב את השקית, והמים ישפכו על התבשיל ויצילוהו מן השריפה.

ולסיכום: אין להקל ולשפוך מים רותחים על גבי סיר החמין בשבת. ויש להקל בזה, אם מניחים בערב שבת שקית מים בתוך סיר החמין, וכאשר רואים שהתבשיל מתייבש, מנקבים את השקית, והמים נגררים מאליהם לתוך התבשיל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר להלכה להוסיף מים לתבשיל. רב אחד שהולך לפי הרב עובדיה שליט"א, נתן לנו רעיון. לקחת את הסיר מתחת הברז של המיחם, באופן שהברז יהיה בתוך אויר הסיר. ואז זה יהיה מכלי ראשון לכלי ראשון. האם זה נכון? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

הפתרון שהוצע בדבריכם, אינו נכון להלכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

סדר ראש השנה – גימטריא "חטא"

נהגו לאכול בשני הלילות של ראש השנה, מיני מאכלים לסימן טוב לכל ימות השנה, ולכן נוהגים לאכול בלילי ראש השנה, רוביא (הנקראת לוביא בערבית), קרא (דלעת), כרתי, סילקא (תרד), תמרים, רימונים, תפוח בדבש וראש כבש. ומקור המנהג, ממה שאמרו בגמרא במסכת הוריות (יב.), לעולם יהא אדם רגיל לראות בראש השנה לסימן טוב, קר......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו

הדלקת נרות בראש השנה, הבעיה המתעוררת בשנה זו זמן הדלקת נרות של ראש השנה ביום טוב ראשון של ראש השנה, יש להדליק נרות יום טוב מבעוד יום (כלומר, קודם כניסת החג), כמו בערב שבת. ואם לא הדליקו נרות מבעוד יום, יכולה האשה להדליק נרות גם ביום טוב עצמו, באופן המותר, דהיינו שתעביר אש מאש שנמצאת כבר, ותדליק ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

חלוקי כפרה

ימי חודש אלול, בהם אנו עומדים, הם ימי תשובה וסליחה וכפרה. כמו שהזכרנו כבר. ועתה נתמקד בסוגי העוונות השונים, איזה עוון חמור יותר, וכיצד ניתן למחות את העוונות לגמרי. ארבעה חלוקי כפרה שנינו בברייתא במסכת יומא (דף פו.), "ארבעה חלוקי כפרה הן". כלומר, יש ארבע דרגות (חלוק, מלשון חלוקה) שונות ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

לעולם יראה האדם את עצמו חציו חייב וחציו זכאי

אמרו רבותינו (במסכת קדושין דף מ ע"ב), לעולם יראה אדם את עצמו, חציו חייב וחציו זכאי, עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו לכף זכות, עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע עצמו לכף חובה. עד כאן. וביאור הדברים, שהאדם כל חייו, יראה את עצמו כאילו הוא בינוני, שהרי בודאי שאין לאדם לחשוב את עצמו שהוא צדיק. וכ......

לקריאת ההלכה