הלכה ליום רביעי כ' אב תשע"ט 21 באוגוסט 2019

הוספת מים לתבשיל בשבת

שאלה: כשרואים את סיר החמין בשבת הולך ומתייבש, האם מותר להוסיף מעט מים רותחים, לסיר החמין?

תשובה: שאלה מצוייה היא, שבבתים רבים נוהגים להניח עוד מערב שבת, סיר "חמין" על הפלאטה של שבת. והוא הולך ומתבשל על גבי הפלאטה עד ליום שבת בבוקר. ופעמים רבות מחמת טעות, לא שמו מספיק מים בסיר, והתבשיל הולך ומתייבש. ויש המוסיפים מים רותחים לתוך הסיר, כדי למנוע את שריפת החמין.

דברי רבינו יונה
והנה ראש המדברים בדין זה, הוא הרב רבינו יונה, באגרת התשובה שלו, שכתב בזו הלשון: מכשלה גדולה בידי מקצת העם, שטומנים מערב שבת קומקום של מים חמים, כדי לתת לתוך הקדירה (הסיר) בשבת כשהתבשיל מצטמק (נשרף). ואפילו אם המים החמים הם רותחים, מכל מקום, כשמְעָרִים (שופכים) אותם מתוך הקומקום, פסקה רתיחתם לאלתר, ואינם יכולים לבשל, וחוזרים להתבשל בקדירה. ויש בדבר איסור משום בישול.

כלומר, מאחר וכאשר שופכים את המים מהקומקום, הם מתקררים מעט, ואחר כך חוזרים לרתוח בסיר, יש בדבר איסור משום בישול בשבת. (ויש אריכות בהסבר הדברים בדברי הפוסקים).

דברי רבינו נסים
ולעומת הרב רבינו יונה, דעת רבינו הר"ן (שבת קמה:), שאין בדבר איסור, משום שהמים רתחו כבר לפני שבת, וכלל גדול בידינו "אין בישול אחר בישול", כלומר, מאחר והמים נתבשלו כבר, שוב לא שייך איסור לבשל את אותם המים, אף על פי שהם מצטננים כשמערים אותם לתוך הסיר.

הלכה כדעת רבינו יונה
אמנם ביארנו כבר, שאנו פוסקים להלכה ש"אין בישול אחר בישול", היינו דוקא בדבר יבש, כגון בשר, דגים, פת לחם וכיוצא בזה. אבל דבר לח, כגון מרק, או מים, שייך בו איסור בישול אף על פי שנתבשל כבר. (וכל שכן במים, שיש אומרים שלכל הדעות שייך בהם איסור בישול).

ולכן כתב מרן השלחן ערוך (סימן שי"ח), שיש למחות ביד המיקלים לערות מים רותחים לתוך התבשיל בשבת, משום שיש בדבר איסור בישול.

מנהג האשכנזים, והמנהג שנהגו במרוקו
ואמנם יש נוהגים להקל בדבר, בפרט מאחינו האשכנזים, ונוהגים כן על פי הוראת הרמ"א (שהיקל בזה במים רותחים, אבל לא במים צוננים). אבל למנהג הספרדים יש להחמיר, שלא להוסיף מים רותחים לסיר החמין בשבת.

ואף על פי שבכמה מערי מרוקו נהגו להקל בדבר, ובודאי מנהגם הוקבע על פי דעת גדולי רבותינו חכמי המערב, שהיו גדולים בתורה וצדיקים וחסידים. מכל מקום מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל האריך לדון בזה, (בספר חזון עובדיה שבת חלק רביעי עמוד שצ), והעלה שמאחר וכאן בארץ ישראל נהגו להחמיר בדבר כהוראת מרן השלחן ערוך, לכן על כולם לנהוג כמנהג ארץ ישראל ולהחמיר בדבר. עד כאן דבריו.

עצה להוספת מים ללא איסור
ובפרט שיש עצה לצאת מן הספק, להניח שקית ("קוקי" וכדומה) עם מים בתוך סיר החמין עוד לפני שבת, ואם יחסרו מים בתבשיל, יהיה ניתן לנקב את השקית, והמים ישפכו על התבשיל ויצילוהו מן השריפה.

ולסיכום: אין להקל ולשפוך מים רותחים על גבי סיר החמין בשבת. ויש להקל בזה, אם מניחים בערב שבת שקית מים בתוך סיר החמין, וכאשר רואים שהתבשיל מתייבש, מנקבים את השקית, והמים נגררים מאליהם לתוך התבשיל.

שאלות ותשובות על ההלכה

בקשר להלכה להוסיף מים לתבשיל. רב אחד שהולך לפי הרב עובדיה שליט"א, נתן לנו רעיון. לקחת את הסיר מתחת הברז של המיחם, באופן שהברז יהיה בתוך אויר הסיר. ואז זה יהיה מכלי ראשון לכלי ראשון. האם זה נכון? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

הפתרון שהוצע בדבריכם, אינו נכון להלכה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה