הלכה ליום רביעי ט"ו אדר תש"פ 11 במרץ 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן חיים ומרים נמדר ז״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

שלושים יום קודם הפסח – חג הפורים

היות ואנו עומדים סמוך ונראה לחג הפסח, ודיני הפסח מרובים מאד, על כן אנו חוזרים ושונים את כל עיקרי דיני החג, לפי מה שפירסמנו בשנים קודמות, ובתוספת מרובה.

בגמרא במסכת פסחים (דף ו:) אמרו, "שואלין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום". ובפשיטות נראה, כי כוונת הדברים היא, ששלושים יום קודם חג הפסח, יש להפסיק מכל הלימודים, ולהתחיל בלימוד הלכות הפסח.

והקשה מרן הבית יוסף (סימן תכט) שהרי אמרו בגמרא במסכת מגילה (דף לב.) "משה תיקן להם לישראל, שיהיו שואלין ודורשין, הלכות פסח בפסח, הלכות עצרת (חג השבועות) בעצרת, הלכות חג (הסוכות) בחג". ואם כן משמע, שדווקא בפסח עצמו יש חיוב ללמוד הלכות פסח, ולא שלושים יום קודם לפסח?

וכתב לתרץ מרן הבית יוסף, שאין הכוונה באמת שמחוייבים לשאול ולדרוש בהלכות הפסח שלושים יום קודם הפסח, אלא הכוונה היא, לענין מה שאנו פוסקים, שאם באים שני תלמידים לשאול, ואחד שואל כענין (כלומר, בענין שעסוקים בו בבית המדרש), והשני שואל שלא כענין, עונים לשואל כענין. ובגמרא חידשו לנו, שכל השואל בהלכות פסח קודם הפסח שלושים יום, נחשב כמי שהוא שואל כענין. וכן פירש הר"ן (רבינו ניסים, מרבותינו הראשונים).

ובאמת שהגאון המשנה ברורה כתב בביאור הלכה, שאין הלכה כדברי הר"ן, ושיש חובה "לדרוש" ולא רק "לשאול" בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. אולם מרן רבינו הגדול זכר צדיק לברכה, בספר שו"ת יביע אומר (חלק ב' סכ"ב) האריך לקיים את פסק מרן השלחן ערוך, שאין חובה ממש להפסיק את סדרי הלימודים קודם הפסח כדי לעסוק בהלכות פסח, ורק לענין "שואל כענין" אנו פוסקים שמי ששואל קודם הפסח בהלכות פסח נזקקין להשיב לו. (מתפנים להשיב לו).

ויום פורים עצמו, שאנו עומדים בו (יום ט"ו באדר), הוא בכלל ה"שלושים יום" קודם הפסח, אבל אם באו שניים לשאול הלכה מאת הרב אחד שואל בהלכות פורים ואחד שואל בהלכות פסח, יש לענות תחילה למי ששואל בהלכות פורים, שהיא חובת היום וחביבה מצוה בשעתה.

ויש לציין, שאף שאין חיוב ללמד ברבים הלכות פסח שלשים יום, מכל מקום כל אחד ואחד מחויב ללמוד הלכות הפסח היטב, שלא יבא חלילה לידי מכשול בימים אלו שהלכותיהם רבות מאד.

ועל כן גם אנו בהלכה יומית נדבר כמה שניתן מהלכות הפסח, ולא נאריך בטעמי הדינים כפי שאנו נוהגים כל השנה, אלא בעיקרי ההלכות, כדי שבמשך הזמן נוכל להקיף את עיקרי הלכות בפסח עד כמה שניתן.

ומלבד מה שעלינו לבאר את ההלכות השייכות לחג הפסח, כגון הלכות מצה והלכות הכשרת הבית לפסח, כן עלינו לבאר קצת מדיני ברכת האילנות שנוהגים לברך בתחילת חודש ניסן.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה

(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על מיני פירות דומים

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש לברך ברכת שהחיינו בשעה שאוכלים פרי מפירות הדר, כגון אשכולית או תפוז, שאינם מצויים כל כך במשך כל השנה, וכאשר זוכה אדם לאכול מפירות אלה לראשונה באותה השנה, והפירות הינם חדשים משנה זו, יברך עליהם ברכת "בורא פרי העץ", ולאחריה יברך ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה