הלכה ליום שלישי י"ט אב תשע"ט 20 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

הרב מתתיהו מנחם בן הרב יעקב זצ״ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתו

חימום מאכלים – הצעתו של מרן זצ"ל

בהלכה הקודמת ביארנו, שכשם שאסור לבשל בשבת על גבי אש גלויה, כמו כן אסור לבשל בשבת על גבי פלאטה חשמלית. ורק לענין חימום תבשיל שהתבשל כבר לפני שבת, יש חילוק בין אש גלויה לפלאטה חשמלית. שעל גבי אש גלויה אסור אפילו לחמם תבשיל, ואילו על גבי פלאטה חשמלית, מותר לחמם תבשיל בשבת, בתנאי שלא מדובר בתבשיל "לח", כמו מרק, אלא בתבשיל "יבש", כמו חלה או לחם. וביארנו את טעמי הדברים.

תבשיל שרובו רוטב
תבשיל שרובו רוטב, ומיעוטו יבש, כגון מרק ירקות וכדומה, אסור להניחו בשבת על גבי הפלאטה, מפני שבדבר שהוא לח (רטוב), יש בישול אחרי בישול כמו שביארנו. אבל תבשיל שהוא יבש לגמרי, כגון בורקס וכדומה, או חלה של שבת, מותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת, או על גבי כירה המכוסה בטס של מתכת, מפני שבדבר שהוא יבש, אין בו בישול אחרי בישול, ומכיון שנתבשל כבר מערב שבת, אין כאן מעשה איסור לחממו שוב ביום השבת.

מאכל שמיעוטו רוטב
ומאכל שרובו יבש, אך מיעוטו רוטב, כגון אורז, שיש בו מעט לחלוחית, דינו כדין מאכל יבש, שמותר להניחו על גבי הפלאטה בשבת, מפני שאין בישול אחר בישול ביבש. ואף בדבר שיש בו רוטב, אם החימום גורם לרוטב לרדת מערכו, (ובלשון הפוסקים, שהוא "מצטמק ורע לו", שאינו משתבח בחימום נוסף, אלא להיפך הוא יורד מערכו על ידי כך), מותר לחממו בשבת על גבי פלאטה או כירה המכוסה בטס של מתכת.

אופן שניתן לחמם מאכל לח בשבת
כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שהרוצה לחמם מאכלים בשבת, ויש בהם רוטב, או שהם לחים לגמרי, כגון מרק ירקות וכדומה (מלבד מים רגילים, שעליהם אין אנו דנים כעת), עדיין ישנה דרך שיוכל לעשות כן בשבת, על ידי שיכוין "שעון שבת", המכבה את הפלאטה בשעה מסויימת, ובשעה שהפלאטה כבויה, יוכל להניח על גביה כל מה שירצה, ואפילו מרק, ואחר כך כשתדלק הפלאטה יתחממו כל המאכלים. ובזה יש להקל אף לכתחילה לצאת מידי כל חשש.

ולכן, הרוצים לחמם מאכלים לחים בשבת בבוקר, או מאכלים שיש בהם ספק אם הם נחשבים לחים או יבשים, יכוונו מראש שעון שבת, שיכבה את הפלאטה בין השעות שמונה לתשע בבוקר יום השבת. ובשעה שהפלאטה כבויה ואינה רותחת, יניחו על גביה את כל המאכלים שהכינו מראש, ובזה יצאו מכל חשש.

ולסיכום: מותר לחמם בשבת על גבי פלאטה, אך ורק מאכלים שבושלו לפני שבת לגמרי. ושהם יבשים, כמו חלה, בורקס וכדומה. אבל מאכל לח, כגון מרק, אין לחממו בשבת. ומותר להניח את המאכלים על גבי הפלאטה בשעה שהיא כבויה על ידי שעון, ואחר כך המאכלים יתחממו כשתדלק הפלאטה. ואז מותר גם להניח על גבי הפלאטה מרק שבושל לפני כניסת השבת. ומותר לעשות כן אף לכתחילה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה לגבי תבשיל קפה שבישלתי לפני שבת? ניתן להשתמש באפשרות של הנחה על פלטה כבויה שתידלק? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

כן, יש להקל.

איפה כתב מרן זצ"ל את ההצעה של חימום מאכל לח בשבת שכתבתם בהלכה יומית? כ"ג אב תשע"ט / 24 באוגוסט 2019

חזון עובדיה שבת, ח"ד עמוד שמח. ובעוד מקומות.

דובר בהלכה היום על הנחת מאכלים לחים על פלאטה, קודם הפעלת שעון השבת.
האם מותר לעשות ככה גם במים? לשים מים על פלאטה לפני שהיא נדלקת בשעון שבת? י"ג כסלו תשע"ג / 27 בנובמבר 2012

אין לעשות כן במים. ואף שיש מקום להקל בזה אף במים שרתחו לפני שבת, מכל מקום לדעת כמה פוסקים יש חילוק בין מים לבין שאר מאכלים לחים, הואיל והמים אחר שנצטננו, דינם כדבר שלא נתבשל כלל, וחימומם הוא הוא בישולם לכל דבר. ומרן שליט"א בספרו לא היקל בזה במים, אלא במרק וכיוצא בזה. לכן נכון להחמיר בזה במים.

בסיכום ההלכה, מצוין כי מאכל לח, כגון מרק, אין לחמם בשבת. אך אם מניחים את המאכלים על הפלטה כשהיא כבויה ע"י שעון שבת כולל מרק טרק לאחר זמן שעון השבת יפעיל את הפלטה זה מותר גם לכתחילה. 
אני יודע כי לשיטת התמנים ע"פ פסק הרמב"ם אפשרי להוציא מרק מהמקרר ולהניחו על פלטה, האם גם לנו הספרדים מותר?  עד היום לא נהגתי כך היות ובסימן רנג סעיף קטן ט' בקיצור , אסור. י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

לדעת רוב הפוסקים, אין הלכה כדעת הרמב"ם בזה. וכן דעת מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו.

האם מותר לשים על הפלטה בשבת, ג'חנון אפוי וקפוא, שמיועד לחימום ולהגשה, שמוכרים במרכולים? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

מותר להניח ג'חנון אפוי ללא רוטב על גבי הפלאטה בשבת שיתחמם.

אני כספרדי יכול בשבת להניח מרק על פליטה כבויה שיתחמם ברגע שתידלק ע"י שעון שבת? י"א כסלו תשע"ג / 25 בנובמבר 2012

אכן, מותר לך להניח מרק (מבושל!) על גבי פלאטה כבויה, שתדלק אחר כך על ידי שעון שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה