הלכה ליום רביעי י"ח סיון תש"פ 10 ביוני 2020

שאלה: האם מותר להשתמש בשבת לצורך שטיפת ידים וכדומה בסבון מוצק, או שיש בכך איסור?

תשובה: בהלכות האחרונות, הזכרנו את מחלוקת הראשונים, לענין איסור ריסוק הקרח בשבת והפיכתו לנוזל, שלדעת ספר התרומה, האיסור הוא משום שהמסת הקרח נחשבת ל"יצירת דבר חדש", ויש בכך איסור שנקרא איסור "נולד", דהיינו שמוליד דבר חדש. ואילו לדעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א, אין כאן איסור תורה כלל, אלא איסור מדברי חכמים, משום גזירה שסחיטת הקרח והפיכתו לנוזל דומה לסחיטת פירות שיש בסחיטתן איסור תורה, ולכן גזרו חכמים גם על המסת הקרח. וכמו כן הזכרנו שמרן השולחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם והרמב"ן והרשב"א, שטעם האיסור הוא משום גזירת סחיטת פירות ואין האיסור אלא מדרבנן, ואילו הרמ"א כתב שיש לחוש לסברת ספר התרומה, ששורש האיסור הוא מן התורה.

ומכאן דן מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, לענין שימוש בסבון מוצק בשבת, שלכאורה השימוש בסבון עם מים והפיכתו לנוזל, דומה לריסוק קרח והפיכתו לנוזל שכפי שנתבאר יש בו איסור בשבת, אלא שלפי דעת מרן השולחן ערוך, שטעם האיסור בריסוק קרח הוא משום שריסוק הקרח דומה לסחיטת פירות, ולא מחמת איסור נולד, נראה לומר, שטעם זה אינו שייך בהמסת הסבון, שהרי המסת הסבון אינה נעשית אלא על ידי תערובת עם המים, ואין הסבון נמס מחמת עצמו באופן טבעי כמו פירות וכמו קרח. וסברא זו נכתבה על ידי הגאון רבי יצחק למפרונטי בספר פחד יצחק, שלפי דעת מרן השולחן ערוך אין כל איסור בשימוש בבורית (סבון) בשבת. (חזון עובדיה ח"ג עמוד מו. ועוד בכמה מקומות).

ולפיכך הספרדים ובני עדות המזרח ההולכים אחר דברי מרן השולחן ערוך, יכולים להקל ברחיצת הסבון בשבת, אבל בני אשכנז היוצאים ביד רמ"א, ראוי להם להחמיר בזה, אלא אם כן יש צורך בדבר, כגון רופא שצריך לרחוץ ידיו בסבון אחר בדיקת חולה מטעמי בריאות.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם דין סבון מוצק שייך גם לדאורדורנט מוצק? ח' תמוז תש"פ / 30 ביוני 2020

לא. לגבי דאודורנט יש לאסור גם לספרדים, משום שיש בזה איסור מצד ממרח.

מה לגבי שימוש במשחת שיניים שאינה נוזלית? כ"ח חשון תש"ע / 15 בנובמבר 2009

שלום רב!

מותר להשתמש בשבת במשחת שיניים רגילה. והמחמיר להשתמש במשחה נוזלית תבא עליו הברכה.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה