הלכה ליום שני ט"ז טבת תשע"ט 24 בדצמבר 2018

השחלת שרוכים בנעל בשבת

שאלה: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, האם מותר לחזור ולהשחיל אותו בנעל, או שיש בדבר איסור?

תשובה: מרן בשלחן ערוך (סימן שיז סעיף ב) כתב בזו הלשון: נשמטו לו רצועות מנעל וסנדל, מותר להחזיר הרצועות למקומן. עד כאן.

כלומר, אם הרצועות היו מושחלות כבר בנעליים, ואחר כך נשמטו, מותר לחזור ולהשחילן בשבת, ואין בזה איסור כלל, לא מצד קושר, ולא מצד תופר, ולא מצד "מתקן מנא", כלומר "מתקן כלי".

ואמנם, כתב המשנה ברורה, שאם מדובר בנעליים חדשות, אסור להשחיל בתוכן את השרוכים בשבת, משום שיש בדבר איסור מצד "מתקן מנא", כלומר, תיקון וגמר מלאכת הנעליים, שעל ידי השחלת השרוכין, הן נעשות ראויות לשימוש.

אולם יש מפוסקי זמנינו שכתבו להקל בדבר בנעליים המצויות כיום. משום שבנעליים שלנו, רגילות היא שיש מן טבעת ברזל סביב הנקבים שבתוכם משחילים את השרוכים, ובקלות ניתן להשחיל את השרוך, בלי שום טורח, ולכן לא שייך לאסור בזה משום צד. והאריך בזה הגאון בעל ספר בצל החכמה, ואחיו בעל ספר באר משה, והביאו שכך הורה אביהם הגאון ז"ל להקל בזה.

עוד הביאו להקל בדבר מטעם אחר, מאחר והנעליים שבזמנינו, יש אפשרות לנעול אותן אף בלי שרוכים, שרק בזמן חז"ל והפוסקים הקדמונים, היו השרוכים בנויים בצורה כזו שבלעדיהם הנעל מיד תיפול מן הרגל, (כמין סנדל), אבל הנעליים שלנו שהם סגורות מכל צדיהן, והשרוכים רק מהדקים את הנעל לרגל, אין השחלת השרוכים נחשבת לתיקון הנעל ולגמר מלאכתה כלל.

ולהלכה כתב מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, שיש להקל בדבר בפשיטות בנעליים ישנות דוקא, אבל בנעליים חדשות, אין להשחיל את השרוך בנקבים, משום שהדבר דומה לתיקון כלי. ומכל מקום מאחר ורבים מיקלים בזה, סיים שהמיקל כדבריהם, יש לו על מה שיסמוך.

ולסיכום: שרוך שנשמט מהנעל בשבת, מותר לחזור ולהשחילו בנעל. ואפילו אם השרוך חדש, יש להקל בזה. אבל אם הנעליים חדשות, ולא הושחל בהן השרוך מעולם, יש מחמירים שלא להשחיל את השרוך בשבת. ויש להזהר להשחיל את השרוכים לפני שבת. והמיקלים בזה, להשחיל אף בשבת במקום צורך, יש להם על מה שיסמכו.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת? כ"ט תשרי תשע"ג / 15 באוקטובר 2012

מותר להשחיל חגורה במכנסיים בשבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה