הלכה ליום שישי י"ט תשרי תש"פ 18 באוקטובר 2019

הושענא רבה

מנהג התפלות בליל הושענא רבה
יום השביעי של חג הסוכות, שיחול ממוצאי השבת הקרובה, נקרא יום "הושענא רבה", ומרבים בו בלימוד התורה ובתפלה. ובו מקיפים את התיבה שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.). אולם מאחר ומדובר ביום חג, לכן אסור לומר "ויעבור ה' על פניו" כפי שאומרים בימים הנוראים. וכן כשהחזן אומר "רחמנא", לא עונים לו "בדיל ויעבור", אלא עונים "אמן" בלבד. (כן הורה מרן החיד"א. ספר חזון עובדיה על סוכות עמוד תלז).

גמר דינו של האדם ביום הושענא רבה, והמנהג להשאר ערים
מיום ראש השנה ועד ליום הכפורים, הם עיקר ימי הדין, אולם ביום הושענא רבה, שהוא היום השביעי של חג הסוכות, נחתם דינו של האדם לגמרי, ובליל יום שמחת תורה נמסר דינו באופן מוחלט.

ומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב לומר את התיקון הנדפס בספר "קריאי מועד" וכפי שכבר נהגו הספרדים בכל בתי הכנסיות שלהם. ובבית הכנסת של מרן זצ"ל, היה מנהגו לעמוד בעצמו ולדרוש בליל זה בדברי אגדה ומוסר, והיו הדברים שמחים כבשעת נתינתן בהר סיני.

מנהג זה להשאר ערים כל הלילה, אינו חיוב מן הדין, ומי שאינו יכול לקיימו מחמת חולשה, אין בידו עון.

אם טוב לנשים להשאר ערות בליל הושענא רבה
כתב רבינו יוסף חיים, בעל ספר בן איש חי, (בספרו סוד ישרים), שהנשים, גם כן יכולות להשאר ערות כל ליל הושענא רבה, כי תיקון ליל הושענא רבה שייך גם אליהן, כדין הגברים. (בשונה מליל שבועות, שכבר כתבנו שאל להן להשאר ערות). וכל אשה תעשה כחכמתה, שלא תתבטל מחמת הנהגה טובה זו, מהדבר העיקרי, והוא  ההכנות לכבוד חג שמחת תורה. ועל כל פנים תוכל להשתדל מעט בקריאת תהלים וכדומה.

מנהג חבטת ערבה
נוהגים ביום הושענא רבה אחר תפלת מוסף, לקחת חמשה בדי ערבה, ולחבטן בקרקע חמש פעמים. לקיים מנהג נביאים שנהגו כן. ויש כמה טעמים למנהג זה.

נוהגים לקחת חמשה בדי ערבה חדשים למנהג חבטת הערבה. ומי שאין לו אלא שלשה בדי ערבה, יוכל לצרף אליהן את שני בדי הערבה הקשורים עם הלולב, לאחר שיתיר אותן מהלולב, ויחברם אל שלשת הערבות שבידו.

דין ארבעת המינים לאחר ימי החג
הלולב ומיניו, לאחר חג הסוכות, שכבר נגמרה מצותן, אין דינם כתשמישי קדושה, ומותר לזורקם. אבל לא ינהג בהם מנהג בזיון, אלא יניחם בצד רשות הרבים.

שנים מקרא ואחד תרגום
ביום הושענא רבה יקרא פרשת וזאת הברכה שנים מקרא ואחד תרגום. ואם שכח לקרוא, יקרא בליל שמיני עצרת, או בבוקר השכם לפני התפלה.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם נוהגות הנשים במנהג חבטת הערבה? כ"ד כסלו תש"פ / 22 בדצמבר 2019

נשים אינן צריכות ואינן נוהגות לעשות חיבוט ערבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה

דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה


ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת? מלאכת כותב תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת ......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה