הלכה ליום שני ט"ז סיון תש"פ 8 ביוני 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

שי בן דורית

הוקדש על ידי

שטרן

שאלה: האם מותר למלאת מים בתבנית ולהכניסם למקפיא בשבת לעשותם קרח?

תשובה: בגמרא במסכת שבת (צה.) אמרו, מגבן (פירוש, עושה גבינה) חייב משום בונה, דהיינו המקבץ פתיתי חלב ביחד לעשות מהם גבינה בשבת חייב, משום שיש בזה איסור משום מלאכת "בונה". ומכאן יש שכתבו ללמוד שיש איסור להכין קרח בשבת, משום שעושה מהמים גוש, והרי זה אסור משום בונה.

אולם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שאין להוכיח כן מהסוגיא במסכת שבת, משום שהמגבן הוא מקבץ במו ידיו חלקים רבים והופכם לגוף אחד על ידי נתינתם בכלי עגול או מרובע כפי רצונו, והרי זה דומה לבונה שמקבץ עפר ואבנים ועושה מהם בנין אחד, וכמו שהסביר הרמב"ם (בפ"ז מהלכות שבת הלכה ו) "שכל המקבץ חלק אל חלק ודיבק (והדביק) הכל עד שיעשו לגוף אחד, הרי זה דומה לבנין". אבל הנותן מים או מיץ במקום קר מאוד ועל ידי כך הם קופאים מעצמם אינו דומה כלל לבונה, שהרי הוא אינו עושה דבר במו ידיו.

ועוד הוסיף מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל טעם להקל בהכנת קרח בשבת, שהרי בנין הקרח אינו דבר המתקיים, שהרי בהוצאתו מהמקפיא מייד הוא נמס, מה שאין כן הגבינה שעומדת בפני עצמה לימים רבים, ואדרבא, כל זמן שהיא עומדת היא מתקשה יותר (כפי שאכן אנו רואים בבירור בגבינות קשות וחצי קשות) והולכת ומתקשה כאבן והרי זה דומה באמת לבנין שעומד על תילו לימים רבים.

ולכן לענין הלכה, מותר להכניס ביום שבת מים או כל משקה אחר למקפיא כדי להפוך אותו לקרח, ובפרט בימי הקיץ החמים שיש בזה משום עונג שבת. וכן העלה להקל הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל בשו"ת ציץ אליעזר (חלק ו' סימן לד) והגאון רבי שמואל הלוי ואזנר זצ"ל בשו"ת שבט הלוי (ח"א סימן קיט).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם הפיכת מוצק לנוזל או להפך נוזל למוצק זה לא נולד בשבת? ו' חשון תש"ע / 24 באוקטובר 2009

יש בזה מחלוקת הפוסקים, כמו שנתבאר בדין סבון מוצק בהלכה שתפורסם שבוע הבא ביום חמישי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה