הלכה ליום רביעי ד' אלול תשע"ט 4 בספטמבר 2019

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת מרת אמי עטרת ראשי

שולמית בת חסיבה ואברהם אביאני ע"ה

שנזדככה ביסורים
רוח השם תניחנה בגן עדן אמן
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

אבישי

חובת התשובה לכל אדם – מעשה ממרן זצ"ל

שאלה: מדוע האדם צריך לבקש סליחה מה' יתברך על מה שעשה שלא בכוונה, כלומר, בשוגג, והלא אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא?

תשובה: בגמרא במסכת יומא (לו:), אמר רבי מאיר, כיצד מתוודה? כלומר, איך הוא סדר הוידוי הנכון? אומר "עויתי פשעתי חטאתי", (כפי שנאמר בשעיר המשתלח, שהיו מתכפרים עוונותיהם של ישראל על ידו, והתודה עליו (הכהן הגדול) את כל "עוונות" בני ישראל, ואת כל "פשעיהם", לכל "חטאתם". מכאן שהסדר הנכון בוידוי הוא, עויתי, פשעתי, חטאתי).

וחכמים אומרים, שסדר הוידוי הוא: חטאתי עויתי פשעתי, שהרי חטא הוא השוגג, שנאמר "נפש כי תחטא בשגגה", עון, זהו מזיד, שנאמר "הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה". פשע, זה מרד, כלומר הדרגה החמורה ביותר של החטא, שנאמר "מלך מואב פשע בי". ומכיון שאין זה נכון שאחרי שהתודה על הזדונות והמרדים יתודה על השגגות, לכן הנכון הוא לומר בסדר הזה, חטאתי עויתי פשעתי. וידוע שהלכה כחכמים. וכן מצינו בדוד המלך שאמר "חטאנו עם אבותינו העוינו והרשענו", הרי שהקדים את החטא לעון.

איך שיהיה, אנו למדים, שהחטא הוא בשוגג, והעוון הוא במזיד, ואף על פי כן לדעת רבי מאיר, נשאר הדבר כמות שהיה, שיש לו לאדם להקדים את העוונות שעשה במזיד לפני העוונות שעשה בשוגג. ואם כן שומה עלינו להבין מה טעמו של רבי מאיר, הלא באמת מן הראוי היה להקדים את השוגג למזיד, כי אין זו דרך נכונה לבקש מחילה על הדבר הגדול ואחריו לבקש מחילה על הדבר הקטן.

והסביר זאת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שבאמת היינו יכולים לומר, שהאדם אינו צריך בכלל לבקש מחילה על מה שעשה בשוגג, מפני שכאמור בשאלתינו, אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, ולא יתכן שאדם כל ימיו לא יכשל באיזה חטא בלא תשומת לב. אלא שבאמת אילו היה האדם צדיק גמור, והיה מתנהג בכל דרכיו לפי אורחות התורה, לא היתה באה תקלה על ידו בשום ענין, כי כל יהודי שיש בו נשמה קדושה, לא יתכן שיחטא בשום דבר שלא בכוונה, אלא אם עבר על אחת מכל מצוות התורה מדעת וברצון גמור, שאז נפסלת נפשו ונפגמת, ומתוך כך הוא בא אחר כך לידי חטאים בשוגג. והביא שכן כתב הגאון מהר"ם אלשיך, שמשורש נפש האדם, היה ראוי שלא תוכל לבא לידי חטא לעולם, והטעם שבכל זאת האדם חוטא בשוגג, הוא מפני העבירות שעשה במזיד.

ועל זה אמר דוד המלך עליו השלום, "כי עווני אגיד - אדאג מחטאתי", שאחרי הכשלון בעוון, שהוא במזיד, אז אדאג מחטאתי, שהוא השוגג, מפני שהמזיד גורם לו שאחר כך נכשל בשוגג.

ולכן אמר רבי מאיר, שהסדר הנכון בוידוי הוא "עויתי", ורק אחר כך "חטאתי", מפני שהמזיד הוא הגורם לאדם שאחר כך הוא נכשל גם בשוגג.

ולכן כל אדם חייב להתודות ולחזור בתשובה על כל מעשיו, ואל לו לשעות בדברי שקר, כמו אלו האומרים "הלא מצבינו בסך הכל הוא בסדר", ו"אילו היו כולם כמוני כבר היה מגיע משיחם של ישראל", וכיוצא בזה, כי באמת אין הדבר כן, ועומק הדין מי ישורנו, ועל כל אדם לחזור בתשובה שלימה, ולחזור בו בפרט מהעוונות שעשה במזיד, ומתוך כך ישמרוהו מן השמים שלא יחטא גם בשוגג.

וזכור לנו, איך שמרן זצ"ל, שכל ימיו היו מלאים תורה ומצוות ומעשים טובים, עם כל זה היה ערני ודרוך לקראת מצבו, ופעם אמר לנו בפה מלא, שהוא פורש למשך זמן מה מכמה ענינים השייכים לעניני העולם, ועוסק רק בתורה, מפני "שקבלתי על עצמי לחזור בתשובה". כמה גדול הגעגוע כלפי האדם הגדול הזה, שהיה ענק בתורה ובמצוות, ועם זאת היה עניו ושפל רוח, ולא היה שאנן ושקט ביחס למדרגתו הרוחנית, ומתוך כך זכה בעמל וביגיעה גדולה לעלות מחיל אל חיל, עד שנתקדש בכמה קדושות, וזכה להיות רבן של ישראל.

וה' יתברך יקבל תשובתינו ברצון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה