הלכה ליום שלישי י"ז תמוז תשע"ז 11 ביולי 2017

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז".

תענית שבעה עשר בתמוז
נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ". ופירשו חז"ל (במסכת ראש השנה דף יח:), צום הרביעי זה צום שבעה עשר בתמוז, כי חודש תמוז הוא החודש הרביעי מחודש ניסן. (וידוע שחודש ניסן הוא הראשון לחודשי השנה לפי מנין תורתינו הקדושה). וצום החמישי זה צום תשעה באב, כי חודש אב הוא החודש החמישי מחודש ניסן. וצום השביעי זה צום גדליה, שהוא בשלושה בתשרי, שהוא החודש השביעי מחודש ניסן. וצום העשירי זה עשרה בטבת, שהוא החודש העשירי מחודש ניסן.

דין התענית
כתב רבינו הרמב"ם, שכל ישראל מתענים בימים אלו, מפני הצרות שאירעו בהם, כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה, ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים, ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה, עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב, שנאמר והתודו את עונם ואת עון אבותם.

מה אירע ביום שבעה עשר בתמוז?
ביום שבעה עשר בתמוז אירעו חמישה דברים קשים, ואלו הן: נשתברו לוחות הברית, הופסקה הקרבת קרבן התמיד בכל יום בבית המקדש, הבקיעו האויבים את חומת ירושלים בתקופת חורבן בית המקדש השני, שרף אפוסטמוס הרשע את התורה, והועמד צלם בהיכל בית המקדש.

מי חייב בתענית זו?
הכל חייבים להתענות בשבעה עשר בתמוז. ואסור לפרוץ גדר. ומעוברות (נשים בהריון) ומניקות אינן מתענות ביום זה. ואדם זקן שהתענית עלולה להזיק לו על פי הוראת הרופא, לא יתענה. וכן אשה שילדה בתוך שנתיים מהיום, והיא מרגישה חולשה יתירה מחמת התענית, אינה צריכה להתענות. וכל אדם שמצב בריאותו אינו מאפשר לו להתענות, עליו לשאול תלמיד חכם בקי בהוראה, שיורה לו כיצד לנהוג. ואם יש חשש סכנה בתענית, בודאי שלא יתענה. ויתייעץ עם תלמיד חכם כדי שיורה לו כיצד לנהוג בסמוך לתענית תשעה באב, שהיא חמורה יותר מצד הדין.

הקטנים שהם פחות מגיל בר מצוה או בת מצוה, אינם מתענים בתענית זו אפילו כמה שעות, ורק מגיל מצוות יש להתחיל להתענות בתענית זו, וכן הדין לגבי תענית צום גדליה, ותענית עשירי בטבת. (חזון עובדיה).

שאלות ותשובות על ההלכה

בעלי הברית לא צמים בכלל כאשר הצום דחוי, או שהם עדיין צריכים להתענות עד לאחר המנחה? כ"א תמוז תשע"ו / 27 ביולי 2016

עליהם להתענות עד זמן הברית. חזון עובדיה עמוד נב-נד.

בע"ה ביום רביעי הקרוב יש לי ברית, האם אפשר לנגן מנגינת רקע לאורחים למרות בין המצרים? י"ט תמוז תשע"ו / 25 ביולי 2016

בסעודת מילה, אפשר להקל להשמיע מוזיקה, אפילו מכלי נגינה.
כן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה על ארבע תעניות עמוד קנא.

שכחתי מהתענית היום ואכלתי ארוחת בוקר אך ברגע שנזכרתי כבר לא אכלתי יותר....
האם זה יחשב לי שצמתי? כ"ה תמוז תשע"ה / 12 ביולי 2015

שכח ואכל בתענית, כתב בתרומת הדשן (סימן קנו, וה"ד מרן זצ"ל בחזון עובדיה עמוד כב), שחייב לסיים את התענית, אבל אינו חייב להשלים יום אחר תחתיה. ומכל מקום צריך לשוב בתשובה על מה שחטא שאכל בתענית.

מי הם המקלים שפוטרים את האשה מלצום תוך 24 חודשים מהלידה ?
והאם ניתן להסתמך עליהם מלחתחילה ? כ"ב תמוז תש"ע / 4 ביולי 2010

שלום רב!

המהרש"ם, ועוד מרבותינו האחרונים, הם שכתבו להקל בדבר. והביא דבריהם מרן שליט"א בחזון עובדיה ד' תעניות עמוד סב. ושם הביא דברי האוסרים. והמיקל כדעת המיקלים בשעת הדחק, כגון שהאשה מרגישה חולשה, יש לו על מה שיסמוך.

בברכה,
הלכה יומית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה