הלכה ליום חמישי ו' שבט תשע"ז 2 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ע"ה

יום השנה החמישית ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

צידת תינוק, וצידת בעלי חיים מסוכנים בשבת

שתי שאלות: האם יש חשש משום "צידה" בשבת, כאשר תופסים ילד קטן בשבת שלא יברח, או כאשר תופסים אדם ומכניסים אותו לבית הסוהר בשבת? והאם מותר לצוד בשבת נחש ארסי כדי שלא יפגע בבני אדם?

תשובה: בהלכות הקודמות נתבארנו יסודות הלכות "צידה" בשבת. ובכללן, האיסור לתפוס בעל חיים בשבת, ולסוגרו בתוך כלוב וכיוצא בזה.

והנה לענין השאלה אם מותר לצוד אדם בשבת:
הנה בספר "קובץ" על הרמב"ם (פ"י הכ"ב) כתב, שמי שראה תינוק נופל בנהר בשבת, והשליך מצודה (רשת) להצילו, הרי זה עובר משום צידה בשבת (אולם מותר לעשות כן משום פקוח נפש. ועיין שם). וכן כתב בשו"ת אבני נזר (סימן קפט), שנראה ששייך איסור צידה בתינוק.

אולם בספר חמדת ישראל (דף סא) העיר על דבריהם, שהרי כדי שיהיה איסור צידה בשבת "מן התורה", צריך שיהיה הבעל חיים הנצוד, ממין, כלומר מ"סוג", שרגילים לצוד אותו, כמו דגים ועופות. אבל בני אדם, אין דרך לצוד כלל.

ולמעשה כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק כז), שלא שייך איסור צידה במקרים כאלה. ואם תינוק טבע בנהר, אין חשש צידה בהצלתו. והוסיף עוד, שלדעתו יש מקום לומר שאפילו שאר בעלי חיים שטבעו בנהר, אין איסור להצילם בשבת, שהרי תיכף הם עומדים לטבוע, ואין כאן "צידה", והרי זה כמו מי שצד בשבת דג מת מן הים, שבודאי אין בדבר איסור צידה.

וכן הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' מא), שמותר לתפוס ילד קטן שבורח מהוריו, שהרי דרכו של הילד לחזור להוריו, והרי זה דומה לדין תרנגולות ואווזים שהזכרנו כבר, שכיון שהן רגילות לחזור לכלובן, אין בהן איסור צידה.

ומרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמ' קז) הביא דבריהם להלכה. והוסיף שבשו"ת שבות יעקב, מובא מעשה באחד שרצה לעגן את אשתו, ולברוח מעירו בשבת, כדי שלא יחייבוהו לתת לה גט, והורה הגאון בעל ה"שבות יעקב" לתפוס אותו, ולחבוש אותו בבית האסורים בשבת. ולא חשש בזה לאיסור צידה, כי הרבה חששו חכמים לתקנת עגונות. עיין שם.

ולגבי השאלה השנייה. נחשים ארסיים, וכן כלב שחולה בכלבת, או שיש חשש שהוא חולה בכלבת, יש לתפוס אותם או להרוג אותם אפילו בשבת, ואפילו שאינם רודפים אחרי אדם להזיקו, מותר להרגם. שכל ספק נפשות דוחה את השבת. וכן אם אין יש צורך לטלפן בשבת לשירות הוטרינרי וכדומה, שיבאו להורגו, מותר לעשות כן בשבת.

ואם הדבר ברור שהנחש אינו ארסי, ואין בנשיכתו חשש סכנה, אז הדין הוא, שאם הוא רודף אחרי אדם, מותר להרגו, כדי שלא יזיק, (כיון שאינו צריך את גוף הנחש, ולכן אין בהריגתו איסור מן התורה, רק מתקנת חז"ל, ובמקום היזק כזה, לא גזרו חכמים איסור על הריגתו). ואם אינו רודף אחרי אדם, מותר להרוג אותו באופן שיהיה קצת שינוי בהריגתו, כגון תוך כדי הליכה וכדומה. וכן מותר להניח עליו כלי, כדי שלא יוכל לברוח עד מוצאי שבת. (שם עמוד קכב).

שאלות ותשובות על ההלכה

נפלה טעות דקדוקית בדבריכם וכיון שמרן הגר"ע אמר בשיעור שאין זה סימן יפה לטעות בדקדוק, ובפרט שדבריכם מופצים לזיכוי הרבים וטעות עלולה להטעות, חשבתי שכדאי להודיעכם.
"בעל חי" פירושו אדם נשוי שעודו בחיים, ולכן צידת בעל חי פירושו כמו בסיפור שהבאתם, על בעל שניסה לעגן את אשתו.
אך בראשית דבריכם, כמובן, כוונתכם לצידת בעל חיים, שיש לקראו "בעל חיים".
אגב, הריבוי של "בעל חיים" הוא "בעלי חיים", כלומר הריבוי נקבע על ידי המילה הראשונה ולא המלה "חיים" כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

תודה רבה על התיקון החשוב. אולם יש לציין, כי בדברי רבותינו הראשונים המדקדקים, קוראים לבעל חיים ביחיד בעל חי. ראה לדוגמא בפירוש הרלב"ג שמואל ב פרק כד. וכן ברבינו בחיי ויקרא פרק כב. ובריטב"א חולין ק. ועוד הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה