הלכה ליום חמישי ו' שבט תשע"ז 2 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ע"ה

יום השנה החמישית ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

צידת תינוק, וצידת בעלי חיים מסוכנים בשבת

שתי שאלות: האם יש חשש משום "צידה" בשבת, כאשר תופסים ילד קטן בשבת שלא יברח, או כאשר תופסים אדם ומכניסים אותו לבית הסוהר בשבת? והאם מותר לצוד בשבת נחש ארסי כדי שלא יפגע בבני אדם?

תשובה: בהלכות הקודמות נתבארנו יסודות הלכות "צידה" בשבת. ובכללן, האיסור לתפוס בעל חיים בשבת, ולסוגרו בתוך כלוב וכיוצא בזה.

והנה לענין השאלה אם מותר לצוד אדם בשבת:
הנה בספר "קובץ" על הרמב"ם (פ"י הכ"ב) כתב, שמי שראה תינוק נופל בנהר בשבת, והשליך מצודה (רשת) להצילו, הרי זה עובר משום צידה בשבת (אולם מותר לעשות כן משום פקוח נפש. ועיין שם). וכן כתב בשו"ת אבני נזר (סימן קפט), שנראה ששייך איסור צידה בתינוק.

אולם בספר חמדת ישראל (דף סא) העיר על דבריהם, שהרי כדי שיהיה איסור צידה בשבת "מן התורה", צריך שיהיה הבעל חיים הנצוד, ממין, כלומר מ"סוג", שרגילים לצוד אותו, כמו דגים ועופות. אבל בני אדם, אין דרך לצוד כלל.

ולמעשה כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק כז), שלא שייך איסור צידה במקרים כאלה. ואם תינוק טבע בנהר, אין חשש צידה בהצלתו. והוסיף עוד, שלדעתו יש מקום לומר שאפילו שאר בעלי חיים שטבעו בנהר, אין איסור להצילם בשבת, שהרי תיכף הם עומדים לטבוע, ואין כאן "צידה", והרי זה כמו מי שצד בשבת דג מת מן הים, שבודאי אין בדבר איסור צידה.

וכן הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' מא), שמותר לתפוס ילד קטן שבורח מהוריו, שהרי דרכו של הילד לחזור להוריו, והרי זה דומה לדין תרנגולות ואווזים שהזכרנו כבר, שכיון שהן רגילות לחזור לכלובן, אין בהן איסור צידה.

ומרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמ' קז) הביא דבריהם להלכה. והוסיף שבשו"ת שבות יעקב, מובא מעשה באחד שרצה לעגן את אשתו, ולברוח מעירו בשבת, כדי שלא יחייבוהו לתת לה גט, והורה הגאון בעל ה"שבות יעקב" לתפוס אותו, ולחבוש אותו בבית האסורים בשבת. ולא חשש בזה לאיסור צידה, כי הרבה חששו חכמים לתקנת עגונות. עיין שם.

ולגבי השאלה השנייה. נחשים ארסיים, וכן כלב שחולה בכלבת, או שיש חשש שהוא חולה בכלבת, יש לתפוס אותם או להרוג אותם אפילו בשבת, ואפילו שאינם רודפים אחרי אדם להזיקו, מותר להרגם. שכל ספק נפשות דוחה את השבת. וכן אם אין יש צורך לטלפן בשבת לשירות הוטרינרי וכדומה, שיבאו להורגו, מותר לעשות כן בשבת.

ואם הדבר ברור שהנחש אינו ארסי, ואין בנשיכתו חשש סכנה, אז הדין הוא, שאם הוא רודף אחרי אדם, מותר להרגו, כדי שלא יזיק, (כיון שאינו צריך את גוף הנחש, ולכן אין בהריגתו איסור מן התורה, רק מתקנת חז"ל, ובמקום היזק כזה, לא גזרו חכמים איסור על הריגתו). ואם אינו רודף אחרי אדם, מותר להרוג אותו באופן שיהיה קצת שינוי בהריגתו, כגון תוך כדי הליכה וכדומה. וכן מותר להניח עליו כלי, כדי שלא יוכל לברוח עד מוצאי שבת. (שם עמוד קכב).

שאלות ותשובות על ההלכה

נפלה טעות דקדוקית בדבריכם וכיון שמרן הגר"ע אמר בשיעור שאין זה סימן יפה לטעות בדקדוק, ובפרט שדבריכם מופצים לזיכוי הרבים וטעות עלולה להטעות, חשבתי שכדאי להודיעכם.
"בעל חי" פירושו אדם נשוי שעודו בחיים, ולכן צידת בעל חי פירושו כמו בסיפור שהבאתם, על בעל שניסה לעגן את אשתו.
אך בראשית דבריכם, כמובן, כוונתכם לצידת בעל חיים, שיש לקראו "בעל חיים".
אגב, הריבוי של "בעל חיים" הוא "בעלי חיים", כלומר הריבוי נקבע על ידי המילה הראשונה ולא המלה "חיים" כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

תודה רבה על התיקון החשוב. אולם יש לציין, כי בדברי רבותינו הראשונים המדקדקים, קוראים לבעל חיים ביחיד בעל חי. ראה לדוגמא בפירוש הרלב"ג שמואל ב פרק כד. וכן ברבינו בחיי ויקרא פרק כב. ובריטב"א חולין ק. ועוד הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

החמץ והקטניות בפסח – שנת התשע"ח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ח) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

"מרור" "שולחן עורך" "צפון" – אזהרת מרן זצ"ל - והבהרה בענין סיגריות אלקטרוניות בפסח

--------------------------- הבהרה: בענין מה שפרסמנו, כי לדעת מרן זצ"ל מותר להשמש בפסח בסיגריות רגילות (מלבד הבעיה הכללית בעישון סיגריות בכל ימות השנה, כי הן מסוכנות לבריאות). יש לציין כי לפי מה שנתפרסם, בסיגריות אלקטרוניות יש חשש תערובת חמץ. ונתברר שטעם הנוזל בתוכן אינו פגום כלל (רק שאי אפשר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בהלכות הקודמות הזכרנו שאין להשתמש בפסח בכלי חמץ, מפני שהם בלועים מחמץ כמו שהסברנו. והנה דיני הכשר כלים לפסח הם קשים גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה מעשית, ומרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל סידר לנו בחבוריו ובשעוריו את דיני הכשרת הכלים לחג הפסח. בזמנינו, שאנו חיים בדורות של שפע שמשפיע ה' ......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

איסור אכילת והנאה מן החמץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי חג הפסח "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". ובגמרא במסכת פסחים (דף כא: ועוד), למדו רבותינו ממדרש הפסוקים, שהחמץ בפסח אסור באכילה, וכמו כן הוא אסור בהנאה, שאפילו אם הוא אינו אוכל מן החמץ בפסח, אס......

לקריאת ההלכה