הלכה ליום חמישי ו' שבט תשע"ז 2 בפברואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ע"ה

יום השנה החמישית ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בנה

צידת תינוק, וצידת בעלי חיים מסוכנים בשבת

שתי שאלות: האם יש חשש משום "צידה" בשבת, כאשר תופסים ילד קטן בשבת שלא יברח, או כאשר תופסים אדם ומכניסים אותו לבית הסוהר בשבת? והאם מותר לצוד בשבת נחש ארסי כדי שלא יפגע בבני אדם?

תשובה: בהלכות הקודמות נתבארנו יסודות הלכות "צידה" בשבת. ובכללן, האיסור לתפוס בעל חיים בשבת, ולסוגרו בתוך כלוב וכיוצא בזה.

והנה לענין השאלה אם מותר לצוד אדם בשבת:
הנה בספר "קובץ" על הרמב"ם (פ"י הכ"ב) כתב, שמי שראה תינוק נופל בנהר בשבת, והשליך מצודה (רשת) להצילו, הרי זה עובר משום צידה בשבת (אולם מותר לעשות כן משום פקוח נפש. ועיין שם). וכן כתב בשו"ת אבני נזר (סימן קפט), שנראה ששייך איסור צידה בתינוק.

אולם בספר חמדת ישראל (דף סא) העיר על דבריהם, שהרי כדי שיהיה איסור צידה בשבת "מן התורה", צריך שיהיה הבעל חיים הנצוד, ממין, כלומר מ"סוג", שרגילים לצוד אותו, כמו דגים ועופות. אבל בני אדם, אין דרך לצוד כלל.

ולמעשה כתב הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך בספר שמירת שבת כהלכתה (פרק כז), שלא שייך איסור צידה במקרים כאלה. ואם תינוק טבע בנהר, אין חשש צידה בהצלתו. והוסיף עוד, שלדעתו יש מקום לומר שאפילו שאר בעלי חיים שטבעו בנהר, אין איסור להצילם בשבת, שהרי תיכף הם עומדים לטבוע, ואין כאן "צידה", והרי זה כמו מי שצד בשבת דג מת מן הים, שבודאי אין בדבר איסור צידה.

וכן הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג כתב בשו"ת ציץ אליעזר (חט"ו סי' מא), שמותר לתפוס ילד קטן שבורח מהוריו, שהרי דרכו של הילד לחזור להוריו, והרי זה דומה לדין תרנגולות ואווזים שהזכרנו כבר, שכיון שהן רגילות לחזור לכלובן, אין בהן איסור צידה.

ומרן רבינו זצ"ל בספרו חזון עובדיה (ח"ה עמ' קז) הביא דבריהם להלכה. והוסיף שבשו"ת שבות יעקב, מובא מעשה באחד שרצה לעגן את אשתו, ולברוח מעירו בשבת, כדי שלא יחייבוהו לתת לה גט, והורה הגאון בעל ה"שבות יעקב" לתפוס אותו, ולחבוש אותו בבית האסורים בשבת. ולא חשש בזה לאיסור צידה, כי הרבה חששו חכמים לתקנת עגונות. עיין שם.

ולגבי השאלה השנייה. נחשים ארסיים, וכן כלב שחולה בכלבת, או שיש חשש שהוא חולה בכלבת, יש לתפוס אותם או להרוג אותם אפילו בשבת, ואפילו שאינם רודפים אחרי אדם להזיקו, מותר להרגם. שכל ספק נפשות דוחה את השבת. וכן אם אין יש צורך לטלפן בשבת לשירות הוטרינרי וכדומה, שיבאו להורגו, מותר לעשות כן בשבת.

ואם הדבר ברור שהנחש אינו ארסי, ואין בנשיכתו חשש סכנה, אז הדין הוא, שאם הוא רודף אחרי אדם, מותר להרגו, כדי שלא יזיק, (כיון שאינו צריך את גוף הנחש, ולכן אין בהריגתו איסור מן התורה, רק מתקנת חז"ל, ובמקום היזק כזה, לא גזרו חכמים איסור על הריגתו). ואם אינו רודף אחרי אדם, מותר להרוג אותו באופן שיהיה קצת שינוי בהריגתו, כגון תוך כדי הליכה וכדומה. וכן מותר להניח עליו כלי, כדי שלא יוכל לברוח עד מוצאי שבת. (שם עמוד קכב).

שאלות ותשובות על ההלכה

נפלה טעות דקדוקית בדבריכם וכיון שמרן הגר"ע אמר בשיעור שאין זה סימן יפה לטעות בדקדוק, ובפרט שדבריכם מופצים לזיכוי הרבים וטעות עלולה להטעות, חשבתי שכדאי להודיעכם.
"בעל חי" פירושו אדם נשוי שעודו בחיים, ולכן צידת בעל חי פירושו כמו בסיפור שהבאתם, על בעל שניסה לעגן את אשתו.
אך בראשית דבריכם, כמובן, כוונתכם לצידת בעל חיים, שיש לקראו "בעל חיים".
אגב, הריבוי של "בעל חיים" הוא "בעלי חיים", כלומר הריבוי נקבע על ידי המילה הראשונה ולא המלה "חיים" כ"ד אב תשע"ב / 12 באוגוסט 2012

תודה רבה על התיקון החשוב. אולם יש לציין, כי בדברי רבותינו הראשונים המדקדקים, קוראים לבעל חיים ביחיד בעל חי. ראה לדוגמא בפירוש הרלב"ג שמואל ב פרק כד. וכן ברבינו בחיי ויקרא פרק כב. ובריטב"א חולין ק. ועוד הרבה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

"זכר למחצית השקל" – התשע"ח

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה


ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה

שמחת יום הפורים – הנהגת מרן זצ"ל בפורים

מצוה להרבות בסעודת פורים, ולכתחילה צריך לאכול פת (לחם) בסעודה זו. כתב הרמב"ם (פרק ב מהלכות מגילה הט"ו) כיצד חובת סעודה זו? שיאכל בשר ויתקן סעודה נאה כפי אשר תמצא ידו, וישתה יין עד שישתכר וירדם בשכרותו. ומצוה לאכול בסעודה זו בשר בהמה דוקא. וכתב המאירי (מגילה ז:) חייב אדם להרבות בשמחה בפ......

לקריאת ההלכה

מצות סעודת פורים בשנה זו (התשע"ח)

-------------------------- עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של אחד מגדולי הדור, הגאון רבי שמואל אוירבך זצ"ל, אשר שקד כל ימיו על התורה ועל העבודה בדבקות, ונפטר מן העולם בלא להניח אחריו בנים, נטל כל חמודות שבעולם והלך לו. ת.נ.צ.ב.ה.  -------------------------- סעודת פורים בלילה שו......

לקריאת ההלכה

מגילת "אסתר"

כבר למדנו, שחייב כל אדם בקריאת מגילת אסתר ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולחזור ולקרותה ביום, שנאמר "אלהי, אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי", ופסוק זה הנאמר בספר תהילים (פרק כב), מתחיל במילים "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא במסכת יומא (כט.) שאסתר נמשלה לאילת השחר. מגיל......

לקריאת ההלכה