הלכה ליום ראשון ג' אב תשע"ט 4 באוגוסט 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

ויקטור בן אסתר סעדיה וברוך בן יפה ארגאלזי

ולרפואת כל עמו ישראל

הוקדש על ידי

א

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת
חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב).

זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, ואפילו אם אין לו חולי פנימי, צריך לאכול בתשעה באב.

נחלקו הפוסקים אודות היולדת, שבתוך שבעה ימים ללידתה, לכל הדעות הרי היא פטורה מלהתענות, אבל תוך שלושים יום מלידתה, דעת כמה פוסקים להחמיר בזה להצריכה להתענות. אולם לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, כל שלושים יום אחר לידתה הרי היא פטורה מלהתענות.

וכן דין המפלת (אשה שהפילה עוברה) אחר ארבעים יום להריונה, (כלומר שהפילה עובר שכבר מלאו לו ארבעים יום ברחם אמו, וארבעים יום אלו נמנים מתחילת ההריון ממש, ולא כפי שנוהגים הרופאים למנות שבועיים נוספים), שאינה צריכה להתענות ביום תשעה באב, כל שלשים יום מיום ההפלה.

דין מעוברות ומניקות
מעוברות (נשים בהריון) ומניקות, אף על פי שהן פטורות משאר תעניות (מלבד תענית יום הכפורים), חייבות להתענות בכל שנה ביום תשעה באב.

אולם בשנה שתשעה באב חל בשבת, ומחמת כן הוא נדחה ליום ראשון, כמו שבשנה זו (התשע"ט) יחול תשעה באב בשבת. אזי לדעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל (בשו"ת יביע אומר חלק חמישי סימן מ), נשים מעוברות ומניקות פטורות מתענית תשעה באב. והביא ראיות לדבריו. ובעת ההיא היו שחלקו על דברי מרן זצ"ל בענין זה, ועל כן הציג מרן זצ"ל את הדברים בפני הגאון רבי יהודה שאקו זצ"ל, והלה הסכים לדבריו וחיזקם. (הגאון רבי יהודה שאקו, היה מגדולי גאוני ירושלים לפני כששים שנה. ומרן רבינו זצ"ל היה חבר בית דינו בצעירותו, יחד עם הגאון רבי עזרא עטייה. והיה מרצה בפניהם את תשובותיו בהלכה, בכדי לקבל את הסכמתם על דבריו, כפי שכתבנו באריכות בספר "אביר הרועים" ח"א).

הסתפקו חכמי זמנינו, מאיזו שעה יש להקל לאותן נשים מניקות ומעוברות שיאכלו בתשעה באב. ולהלכה שאלנו בזה את פי מרן רבינו זצ"ל, והשיב, שהנכון הוא שאותן נשים לא תפרושנה לגמרי מן הציבור, ומן הראוי שימתינו ולא יאכלו עד צהרי יום תשעה באב, כלומר, מאחר חצות היום (בירושלים בשעה רבע לאחת בצהריים בערך). וכמובן שכל זה הוא במקום שאינן מרגישות חולשה גדולה או התייבשות וכדומה, כי מעיקר הדין מותרות לאכול בתשעה באב כאמור.

דין ילדים קטנים
ילדים קטנים, דהיינו בן שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ובת שלא מלאו לה שתים עשרה שנים ויום אחד, פטורים לגמרי מתענית תשעה באב. וטעם הדבר שהקטנים אינם משתתפים בתענית זו, לפי שהקטנים בלאו הכי פטורים בכל דיני האבלות, וגם קטן שמתו אביו או אמו אינו מתאבל כלל, שלא שייך בזה דין חינוך כלל (מלבד דין הקריעה על המת ששייך גם בקטנים). ולכן קטנים פטורים מתענית זו. וכל נער שלא מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד, ונערה שלא מלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, פטורים מתענית תשעה באב, ואינם צריכים להתענות אפילו כמה שעות.

שאלות ותשובות על ההלכה

אני בהריון בשבוע 30 , מניסיון של הריון קודם צום הביא איתו צירים, האם אני צריכה לצום את כל הצום? או שאני אתחיל ולפי המצב אני אמשיך? מה כן מותר לאכול למקרה שאני מרגישה חלשה וצירים? האם בשיעורים? כל כמה זמן? ח' אב תשע"ט / 9 באוגוסט 2019

במקרה כזה עלייך לאכול ולשתות מהבוקר. (ותקפידי לשתות היטב לפני כניסת התענית). ואין צורך באכילה ושתיה בשיעורים.

מחילה מכת"ר, אך מרן זצוק"ל כתב בחזו"ע גם בהלכה וגם בהערה (עמ' סא ע"ב) שמעוברות ומניקות אינן רשאיות להחמיר על עצמן. ומשמע מדבריו שלא יתענו כלל! י"ג אב תשע"ה / 29 ביולי 2015

אין סתירה בין מה שכתב מרן זצ"ל למה שכתבנו בשמו, כי באמת אסור להן להחמיר על עצמן ולהתענות כל היום, אבל להתענות מקצת מן היום כדי לא לפרוש מן הציבור, טוב שיתענו. וכתבנו שכן היה מרן זצ"ל מורה, וכן הורה לנו לכתוב בהלכה יומית.

האם גם בתענית זו פסק הרב את דין מניקות (שיכולות להקל בתענית תשעה באב שנדחתה מפני השבת) גם לכאלו שאינן מניקות בפועל תוך שנתיים ללידה, כפי שהשווה את דינן בשאר תעניות? ד' אב תשע"ה / 20 ביולי 2015

בהלכה יומית כבר הבאנו את דברי מרן זצ"ל בשו"ת יביע אומר, שמעוברות ומניקות פטורות מתענית תשעה באב שנדחה, וטוב שתחמיר שלא לאכול עד חצות היום של תשעה באב. ומה שכתבתם שיש להקל לכל מינקת תוך כ"ד חודש מלידתה, אף אם אינה מינקת בפועל, כתבנו שאין הדבר פשוט כל כך, ואם היא אשה חזקה, ואינה חשה חולשה מהתענית, נכון להחמיר שתתענה.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

האב שמחל על כבודו ועל מוראו

הדברים שנדון בהם היום, הם יסודיים ביותר בהלכות כיבוד הורים. ביארנו בימים האחרונים, כמה עיקרי דינים השייכים לכיבוד אב ואם, ולמורא אב ואם. שיש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לכבד" את ההורים, כגון להאכילם ולהשקותם וכדומה. ויש דינים ששורשם נובע מן החיוב "לירא" מן האב ומן האם, כגון, מ......

לקריאת ההלכה

מחללי שבת לגבי יין נסך

בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין של איסור "סתם יינם" של הגויים, שגזרו רבותינו על יינם של הגויים, או יין שנגע בו גוי, שהוא אסור לישראל בשתיה. ויש מקרים שהוא אסור גם בהנאה ולא רק בשתיה. אדם שאינו שומר מצוות ולגבי אדם שאינו שומר תורה ומצוות, ובכלל זה גם אינו שומר שבת, מבואר בדברי רבותי......

לקריאת ההלכה


קריאה בשם אביו או אמו – הנהגות ממרן זצ"ל

שאלה: האם מותר לקרוא לאבא בשמו הפרטי, והאם מותר לקרוא לחבר ששמו כשם האב בשמו הפרטי? תשובה: אסור לבן לקרוא לאביו או לאמו בשמם, וכגון שקוראים לאביו שמואל, אסור לו לקרותו "שמואל" אלא קוראו "אבא". ודין זה נפסק בפירוש בגמרא. שאדם צריך להתיירא כשמזכיר שם אביו או שם אמו משום כבודם, ב......

לקריאת ההלכה

אם מותר לבן לחלוק על אביו ולקרוא בשם אביו

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסור לבן או לבת לסתור את דברי הוריהם, שכן כך פירשו בגמרא במסכת קידושין (לא:) שבכלל מצות מורא אב ואם, שלא לסתור את דברי אביו ואמו, לומר על דבריהם שאינם נכונים. במה שאמרו שלא יסתור דברי אביו, נחלקו רבותינו הראשונים והאחרונים בכמה נקודות בנושא זה. ראשית, דנו הפוסקים האם ......

לקריאת ההלכה

דין כבוד ומורא אב ואם

מצות כיבוד הורים, נחלקת לשני חלקים. החלק הראשון, הם הדברים השייכים ל"כיבוד" הורים. והחלק השני, הם הדברים השייכים "למורא", כלומר, ליראה מההורים. וכפי שנאמר בתורה, "כבד את אביך ואת אמך", "איש אמו ואביו תראו". איזהו מורא מההורים? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו לה......

לקריאת ההלכה

כיבוד אב ואם – יחס מרן זצ"ל לאמו

לפני כמה שנים, למדנו בהלכה יומית את עיקר דיני כיבוד אב ואם, וכעת נחזור על הדברים, ונברר עוד פרטי דינים אקטואליים הלכה למעשה בעזרת ה'. גודל החיוב בכבוד ההורים שנינו בברייתא במסכת קידושין (דף ל:) תנו רבנן, נאמר: "כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ",  ונאמר "כַּבֵּד אֶת ה&#......

לקריאת ההלכה