הלכה ליום חמישי י"ב טבת תש"פ 9 בינואר 2020

אשה חכמה בתורה

בהלכות קודמות נתבאר הדין שחייבים לעמוד בפני אדם זקן בשנים. והוא הדין לגבי אשה זקנה בשנים. וכן נתבאר הדין שיש לקום בפני תלמיד חכם ובפני אשתו של התלמיד חכם.

בהלכה הקודמת ביארנו גם, שמרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל כתב, שתלמידה מחוייבת בכבוד מורתה שלמדה תורה מפיה, וצריכה לעמוד בפניה, ואסורה לקרוא לה בשמה, משום שטעם הדבר שחייב אדם בכבוד רבו, מבואר במשנה במסכת בבא מציעא (לג.), "מפני שמביאו לחיי העולם הבא", והוא הדין אם כן לגבי תלמידה שמורתה מחנכת אותה על פי התורה למוסר וצניעות, ומביאתה לחיי העולם הבא. ואף על פי שהמורה מקבלת על כך שכר לפרנסתה, אין בכך כלום, כי מה שהתלמיד מחוייב בכבוד רבו, אינו מצד שרבו קיים מצוה כשלימד אותו, אלא משום שלימדו הרב את דרכי תורתינו הקדושה, ועשה עמו טובה להביאו לחיי העולם הבא, ולכן אין הדבר תלוי בכוונת הרב בעת שלימדו אם הוא בכדי לקבל שכר על כך, או לקיים מצות לימוד תורה. והוא הדין לגבי מורה, שכל שהיא מביאתה לחיי העולם הבא, חייבת בכבודה.

כתב הגאון רבי חזקיה די סילוה (בעל "פרי חדש") שפשוט שיש חיוב לקום מפני אשה חכמה בתורה, כדין החיוב לקום מפני איש תלמיד חכם, ואף על פי שהאשה אינה מצווה לעסוק בתורה (אלא בהלכות הנדרשות לקיום מצוות התורה השייכות לה) ואם היא עסקה בתורה עד שנעשית חכמה כתלמיד חכם, אין לה על כך שכר כל כך כמו האיש, שהרי היא אינה מצווה לעסוק בתורה, מכל מקום סוף סוף הרי היא חכמה בתורה ולכן חובה לכבדה מצד התורה שבה. שהרי כבודה הוא כבוד התורה. וכן כתבו כמה מגדולי הפוסקים, וכך היא דעת מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל. והוסיף עוד, שאם היא אשה בעלת מעשים, שמשפיעה על נשים אחרות להדריכן בטהרת המשפחה וכשרות ושבת, וכדומה, אפילו אם אינה חכמה כל כך בתורה כמו תלמיד חכם, מכל מקום חובה לכבדה, וכמו שמבואר במסכת קדושין (לג:) שבעל מעשים צריך לקום מפניו, ופירשו הגאונים, שבעל מעשים הוא אדם טוב עין בצדקה ובצרכי ציבור ובמדות טובות, שאף על פי שאינו מופלג בחכמה חייבים לנהוג בו כבוד ולקום מפניו וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך (יו"ד סי' רמד). והוא הדין לגבי אשה בעלת מעשים. ולכן יש לקום מפניה כמו שביארנו.

ולגבי אשה שהיא חכמה בתורה, ראוי להזכיר שאמנם עמדו לישראל כמה נשים שהיו חכמות גדולות בתורה, ובזמן המקרא מפורסמות אמותינו הקדושות ובפרט שרה אמנו הנביאה, ומרים אחות משה ואהרן, וחנה אשת אלקנה ודבורה הנביאה, וחולדה ואביגיל ואסתר ועוד. וגם בדורות שלאחר מכן, נודעו כמה נשים גדולות בזמן המשנה והגמרא, ובכללן ברוריה אשתו של רבי מאיר (בפסחים סב:), ואף בדורות שלאחר מכן, מפורסמת בתו של רש"י שבאחרית ימיו כתבה וחתמה בשאלות ותשובות. ובשו"ת מהר"י מולין (סימן עה) נזכרת הרבנית לאה שהתכתבה עם גדולי הדור בדבר הלכה.

גם הגאון מרן החיד"א בספרו מעגל טוב (עמוד 61) הזכיר לשבח את אשתו הרבנית רחל, וכתב עליה שהיתה יחידה בדור בין הנשים בחכמה ושכל עצום ונורא. וכן נודעו עוד נשים יקרות רוח שזכו להיות גדולות בתורה. ובבבל היתה אשתו של רבי יעקב מכורדיסטן, ראש ישיבת מוסול, שהיתה מלמדת לתלמידים תורה מאחורי פרוכת. וכן בדור שלפנינו, היו כמה נשים חכמות בתורה, ובכללן אמו של הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל, שהיתה משתתפת בשיעורי מרן זצ"ל, ושואלת ומשיבה בחכמה ותבונה רבה. ואלו היו נשים חכמניות וצדקניות, וצנועות בלבושן ובמעשיהן, ובזכות נשים צדקניות עתידים ישראל להגאל (סוטה יא:). (וידוע שיש בזמן הזה אנשים שמציגים עצמם שהם תלמידי חכמים, אבל באמת אינם בקיאים בתורה, וחסרים ביראת שמים. וכן נשים שאננות, שברצותן להשוות את האיש לאשה לגמרי מגלות פנים בתורה שלא כהלכה, וביד כל אדם הבחירה ללכת אחר תלמידי חכמים אמתיים יודעי ה' וחושבי שמו).

שאלות ותשובות על ההלכה

כתבתם שדעת ה"פרי חדש" שיש לקום בפני אישה חכמה בתורה ושכן פסק מרן הרב עובדיה זצוק"ל. רציתי לדעת היכן בדיוק ב"פרי חדש" זה נמצא וכן היכן נמצאת פסיקתו של מרן הרב עובדיה זצוק"ל? ב' אדר תש"פ / 27 בפברואר 2020

אינו מודפס בספר פרי חדש, אלא מובא בשם הפרי חדש בכתב יד, והוא בספר זרע יצחק להגאון רבי יצחק עטייה בקונטרס פלפלת כל שהוא סימן א). ודברי מרן זצ"ל בספר הליכות עולם חלק שמיני עמוד קצג.

האם החיוב לעמוד בפניי 'אישה חכמה' הוא גם על איש? י"ב טבת תש"פ / 9 בינואר 2020

בודאי

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (ביום שלישי בערב, ליל יום רביעי) יחול יום ראש חודש אב. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמות, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנהוג בהם, מפני שבחודש אב אירע החורבן, ואמרו חז"ל, שימים אלו הם ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה


דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

הלכות ערב תשעה באב

בספר המנהגים לרבינו אייזיק טירנא כתב שלא יטייל אדם בערב תשעה באב, וכן פסק הרמ"א, וכן נראה שפוסק מרן הרב חיד"א, והביאו דין זה עוד מגדולי האחרונים. ערב תשעה באב, בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית (אחרי חצות היום כמו שנבאר), אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין, ונהגו בזה איס......

לקריאת ההלכה

דין ברכת הגומל

תקנו רבותינו, שמי שאירע לו איזה דבר שיש בו קצת סכנה, עליו להודות להשם יתברך על הטובה אשר גמלו, בפני עשרה אנשים מישראל. וכפי שנבאר. בגמרא במסכת ברכות (נד.), אמר רב יהודה אמר רב, ארבעה צריכין להודות (כלומר, לברך הגומל), יורדי הים כשיעלו ממנו, והולכי מדברות כשיגיעו לישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא, ומי ש......

לקריאת ההלכה