הלכה ליום ראשון י"ח תמוז תשע"ח 1 ביולי 2018

ההלכה מוקדשת לכבוד

חי בן רבקה , רבקה בת לובה , אלון רפאל בן סמירה ,שרונה בת יהודית

רפואה שלימה עבור חי בן רבקה במהרה ממש וזיווג הגון והצלחה
רפואה שלימה עבור רבקה בת לובה ,אלון רפאל בן סמירה , שרונה בת יהודית , מרים ורדה בת שושנה , נוף בן סימה , יוסי בן לובה , משה בן רבקה .

הוקדש על ידי

פלוני

ימי "בין המצרים"

היום מתענים תענית "שבעה עשר בתמוז", שחלה בשבת, ונדחתה להיום, יום ראשון.

וכל הימים שבין שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, נקראים ימי "בין המצרים" על שם הפסוק (במגילת איכה פרק א פסוק ג) "כָּל רוֹדְפֶיהָ הִשִּׂיגוּהָ בֵּין הַמְּצָרִים", ואמרו רבותינו זכרונם לברכה, שְאֵלוּ הימים, הם הימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, שבהם נכנסו האויבים לירושלים עיר קדשנו ותפארתנו, ופרעו פרעות בישראל, עד יום תשעה באב, שבו החריבו את בית המקדש בעוונות הרבים, ומאז ועד היום עם ישראל אינו יושב בטח, ותמיד קמים עליו אויבים מבית ומחוץ.

דרגות האבלות בימים אלה, ושבוע שחל בו תשעה באב
בימים אלה נבאר את עיקרי הדינים השייכים ל"בין המצרים" (ממה שכתבנו בשנים קודמות, ובתוספת נופך). ודינים אלו מחולקים. שמיום שבעה עשר בתמוז ועד ראש חודש אב, נוהגים מעט מנהגי אבלות. ומיום ראש חודש אב, מוסיפים על מנהגים אלה עוד מנהגים אחרים. ולאחר מכן בשבוע שחל בו תשעה באב, נוהגים מנהגי אבלות נוספים.

ובשנה זו (תשע"ח) יחול יום תשעה באב בשבת, ולכן התענית נדחית ליום ראשון. ומאחר וכך, אין אנו נוהגים בשנה זו מנהגי אבלות המיוחדים לשבוע שחל בו תשעה באב. אך יש בזה חילוקים בין מנהגי הספרדים לאשכנזים כמו שנבאר. ואם ישלח ה' את משיח צדקינו לגאלינו, אז נדבר בעזרת ה' בדברי שמחה, כי פקודי ה' ישרים משמחי לב.

ברכת שהחיינו בימי בין המצרים
טוב להזהר ולא לברך ברכת "שהחיינו" בימי בין המצרים, מליל שבעה עשר בתמוז ועד אחרי תשעה באב, על פרי חדש, או על בגד חדש. ויניח את הפרי או הבגד עד לאחר תשעה באב, ולא יאכלנו בלא לברך שהחיינו.

ומקור המנהג הוא מספר חסידים שכתב שלא היו אוכלים פרי חדש בבין המצרים, כי אמרו, איך נברך "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה" והוא זמן פורענות וימי צרה לעם ישראל? וכן כתב מרן בשלחן ערוך, שטוב להזהר מלומר "שהחיינו" בבין המצרים על פרי או על מלבוש. ואף רבינו האר"י כתב, שאין לברך שהחיינו בימי בין המצרים. וכן הסכימו רוב האחרונים. (חזון עובדיה עמוד קכט).

ומעוברת (אשה בהריון) שרואה פרי חדש ומתאווה לאכול ממנו. מותר לה לאכול פרי חדש בימי בין המצרים. ותברך עליו שהחיינו.

בשבתות שבתוך ימי בין המצרים מותר לברך שהחיינו על פרי חדש או על בגד חדש. ומכל מקום לאחר ראש חודש אב, נכון להחמיר שלא לברך שהחיינו על בגד חדש אפילו בשבת. אבל על פרי חדש יש להקל לברך אף בשבת זו שאחר ראש חודש אב. (כן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל בספרו שו"ת יחוה דעת ח"א סימן לז).

ולסיכום: אין לברך שהחיינו על בגד או פרי חדש בימי בין המצרים. ובשבתות שבימי בין המצרים אפשר להקל בדבר. ובשבת שחלה אחר ראש חודש אב, יש להחמיר בזה לגבי בגד חדש, אבל לגבי פרי חדש אפשר להקל.

ומותר לקנות בגדים חדשים בימי בין המצרים, עד ראש חודש אב. אך אין ללובשם עד לאחר תשעה באב.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר להזמין בימים שבין המיצרים חופשה במלון ( החופשה תהיה בסוף אוגוסט), כאשר אני רוצה להבטיח מקום שיהיה לי לחודש אוגוסט? כ"ב תמוז תשע"ח / 5 ביולי 2018

מותר בהחלט.

האם בגד חדש אשר איני נוהג לברך עליו שהחיינו בימים רגילים (כגון חולצה של יום יום) עדיין אסור ללבוש בין י״ז תמוז ועד ראש חודש אב? כ' תמוז תשע"ח / 3 ביולי 2018

בגד שלא מברכים עליו שהחיינו, רשאי ללבוש.

האם מותר לקנות בבין המיצרים מוצר חדש, כמו לדוגמא: טלפון חדש? ד' אב תשע"ז / 27 ביולי 2017

בטלפון אין שמחה כל כך, לכן יש להקל. אבל מכונית חדשה וכדומה, יש להחמיר.

האם מותר מחר ללכת לבית מלון בימי בין המצרים? כ"ב תמוז תשע"ה / 9 ביולי 2015

מותר לצאת לנופש ומנוחה בימי בין המצרים, אבל אין אלו ימים ראויים לטיולים, הן משום שהם ימי אבל, והן מחמת הסכנה המצוייה בימים אלה.

אם אני מחליף (בזמן זה) בגד חדש שנקנה לפני בין המצרים, לבגד אחר, האם דינו כבגד חדש שנקנה בבין המצרים? כ' תמוז תשע"ב / 10 ביולי 2012

דינו כבגד חדש.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

הוכח תוכיח את עמיתיך – מה אמר מרן כאשר בנו שלח את הנהג לגיהנם?

אדם מישראל הרואה את חבירו חוטא באיזה דבר, חייב מן הדין להוכיחו ולהעיר לו על מעשיו. אולם צריך שיזהר לומר דבריו בצורה שיש תקוה שיתקבלו על דעתו של חבירו, שאם לא כן, הרי הוא מפסיד את עיקר התועלת שבהוכחת חבירו. שכן ציותה אותנו התורה, "הוכח תוכיח את עמיתך, ולא תשא עליו חטא". כלומר, שיוכיח אדם את......

לקריאת ההלכה