הלכה ליום שני ט' טבת תש"פ 6 בינואר 2020

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן.

הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את תלמידו, חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.

ובדומה לזה, כאשר אדם חולק כבוד להשם יתברך, נראה שאם באותה שעה הזדמן רבו לפניו, עליו לחלוק כבוד לרבו. ולמשל, מי שיושב בבית הכנסת ועוסק בקריאת שמע וברכותיה, או בפסוקי דזמרה, חייב לעמוד מלא קומתו בעת שעוברים לפניו זקן בן שבעים שנה, או תלמיד חכם שהגיע להוראה. ואף על פי שבעת שהוא קורא קריאת שמע וכדומה, הרי הוא חולק כבוד להשם יתברך, ואם כן אין זה נכון לחלוק כבוד בזמן זה לרב, שהרי התלמיד חכם נחשב כתלמיד בפני רבו לפני השם יתברך. מכל מקום, מכיוון שהשם יתברך בעצמו צוה עלינו לקום מפני שיבה או חכם, הרי זה כמו שרבו חולק לו כבוד, ויש לכבד את התלמיד אף בפני רבו, כשרבו בעצמו מכבדו.

וכן כתב מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף. וכן הדין למי שמברך ברכת המזון, ורואה זקן או תלמיד חכם שעוברים בתוך ארבע אמותיו, שצריך לקום מפניהם לכבודם, (אף על פי שדין ברכת המזון כדין תפילת שמונה עשרה לעניין שאלת שלום, שבברכת המזון אסור לענות "שלום" אפילו לאדם חשוב ומכובד שנתן לו שלום, מה שאין כן בקריאת שמע, מכל מקום יש לקום בפני זקן אפילו באמצע ברכת המזון, שהרי קימה בשתיקה אינה נחשבת להפסק).

וכן נשאל בזה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בזו הלשון: העוסק בקריאת שמע וברכותיה, האם יש לו לקיים מצות קימה מפני תלמיד חכם או זקן, שאפשר לחוש שלא יהא כבוד בשר ודם יותר מכבוד ה', שהרי הוא (הקורא קריאת שמע) עוסק בקבלת עול מלכות שמים. והשיב הגאון זצ"ל: "השם יתברך שצונו לקרוא קריאת שמע, צוה גם כן על קימה בפני תלמידי חכמים, והרי הוא אינו עושה אלא מה שנצטוה". עד כאן. ונמצאים דבריו עולים בקנה אחד עם כל מה שכתבנו בשם מרן הרב חיד"א ז"ל, וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה