הלכה ליום שני ט' טבת תש"פ 6 בינואר 2020

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן.

הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את תלמידו, חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.

ובדומה לזה, כאשר אדם חולק כבוד להשם יתברך, נראה שאם באותה שעה הזדמן רבו לפניו, עליו לחלוק כבוד לרבו. ולמשל, מי שיושב בבית הכנסת ועוסק בקריאת שמע וברכותיה, או בפסוקי דזמרה, חייב לעמוד מלא קומתו בעת שעוברים לפניו זקן בן שבעים שנה, או תלמיד חכם שהגיע להוראה. ואף על פי שבעת שהוא קורא קריאת שמע וכדומה, הרי הוא חולק כבוד להשם יתברך, ואם כן אין זה נכון לחלוק כבוד בזמן זה לרב, שהרי התלמיד חכם נחשב כתלמיד בפני רבו לפני השם יתברך. מכל מקום, מכיוון שהשם יתברך בעצמו צוה עלינו לקום מפני שיבה או חכם, הרי זה כמו שרבו חולק לו כבוד, ויש לכבד את התלמיד אף בפני רבו, כשרבו בעצמו מכבדו.

וכן כתב מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף. וכן הדין למי שמברך ברכת המזון, ורואה זקן או תלמיד חכם שעוברים בתוך ארבע אמותיו, שצריך לקום מפניהם לכבודם, (אף על פי שדין ברכת המזון כדין תפילת שמונה עשרה לעניין שאלת שלום, שבברכת המזון אסור לענות "שלום" אפילו לאדם חשוב ומכובד שנתן לו שלום, מה שאין כן בקריאת שמע, מכל מקום יש לקום בפני זקן אפילו באמצע ברכת המזון, שהרי קימה בשתיקה אינה נחשבת להפסק).

וכן נשאל בזה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בזו הלשון: העוסק בקריאת שמע וברכותיה, האם יש לו לקיים מצות קימה מפני תלמיד חכם או זקן, שאפשר לחוש שלא יהא כבוד בשר ודם יותר מכבוד ה', שהרי הוא (הקורא קריאת שמע) עוסק בקבלת עול מלכות שמים. והשיב הגאון זצ"ל: "השם יתברך שצונו לקרוא קריאת שמע, צוה גם כן על קימה בפני תלמידי חכמים, והרי הוא אינו עושה אלא מה שנצטוה". עד כאן. ונמצאים דבריו עולים בקנה אחד עם כל מה שכתבנו בשם מרן הרב חיד"א ז"ל, וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה

דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה


שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

תשעה באב במוצאי שבת – בגדים לתשעה באב

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם מותר לאכול דגים בחלב או בחמאה

תשובה: שנינו במסכת חולין (דף קג:) כל בשר אסור לבשל בחלב, חוץ מבשר דגים וחגבים. ומבואר אם כן שמעיקר הדין אין בכלל האיסור של בישול ואכילת בשר וחלב, איסור לבשל דגים עם חלב, משום שבשר דגים אינו בכלל "בשר" שאסרה תורה, ואף אינו אסור מגזירת חכמים. אולם מרן הבית יוסף (בסימן פז), כתב, שמכל ......

לקריאת ההלכה

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות? תשובה: ביארנו, שמי ש......

לקריאת ההלכה