הלכה ליום שני ט' טבת תש"פ 6 בינואר 2020

לחלוק כבוד לרב באמצע קריאת שמע

בהלכות הקודמות נתבאר חיוב קימה בפני תלמיד חכם או אדם זקן.

הלכה יש בידינו, שאין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו, דהיינו שאם נמצאים לפנינו שני תלמידי חכמים, והאחד הוא רבו של האחר, אין חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו. (אולם בודאי שאסור לבזותו או למנוע ממנו כבוד באופן שגורם לביזיון). אבל אם הרב בעצמו מכבד את תלמידו, חולקים כבוד לתלמיד בפני רבו.

ובדומה לזה, כאשר אדם חולק כבוד להשם יתברך, נראה שאם באותה שעה הזדמן רבו לפניו, עליו לחלוק כבוד לרבו. ולמשל, מי שיושב בבית הכנסת ועוסק בקריאת שמע וברכותיה, או בפסוקי דזמרה, חייב לעמוד מלא קומתו בעת שעוברים לפניו זקן בן שבעים שנה, או תלמיד חכם שהגיע להוראה. ואף על פי שבעת שהוא קורא קריאת שמע וכדומה, הרי הוא חולק כבוד להשם יתברך, ואם כן אין זה נכון לחלוק כבוד בזמן זה לרב, שהרי התלמיד חכם נחשב כתלמיד בפני רבו לפני השם יתברך. מכל מקום, מכיוון שהשם יתברך בעצמו צוה עלינו לקום מפני שיבה או חכם, הרי זה כמו שרבו חולק לו כבוד, ויש לכבד את התלמיד אף בפני רבו, כשרבו בעצמו מכבדו.

וכן כתב מרן החיד"א בספרו ברכי יוסף. וכן הדין למי שמברך ברכת המזון, ורואה זקן או תלמיד חכם שעוברים בתוך ארבע אמותיו, שצריך לקום מפניהם לכבודם, (אף על פי שדין ברכת המזון כדין תפילת שמונה עשרה לעניין שאלת שלום, שבברכת המזון אסור לענות "שלום" אפילו לאדם חשוב ומכובד שנתן לו שלום, מה שאין כן בקריאת שמע, מכל מקום יש לקום בפני זקן אפילו באמצע ברכת המזון, שהרי קימה בשתיקה אינה נחשבת להפסק).

וכן נשאל בזה הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל בזו הלשון: העוסק בקריאת שמע וברכותיה, האם יש לו לקיים מצות קימה מפני תלמיד חכם או זקן, שאפשר לחוש שלא יהא כבוד בשר ודם יותר מכבוד ה', שהרי הוא (הקורא קריאת שמע) עוסק בקבלת עול מלכות שמים. והשיב הגאון זצ"ל: "השם יתברך שצונו לקרוא קריאת שמע, צוה גם כן על קימה בפני תלמידי חכמים, והרי הוא אינו עושה אלא מה שנצטוה". עד כאן. ונמצאים דבריו עולים בקנה אחד עם כל מה שכתבנו בשם מרן הרב חיד"א ז"ל, וכן פסק מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה