הלכה ליום חמישי כ' אב תשפ"א 29 ביולי 2021

ברכת אשר יצר וברכת המזון

שאלה: בהלכה הקודמת כתבנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ולפני שבירך, נכנס לבית הכסא לעשות צרכיו ונתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך ברכת אשר יצר תחילה, ואחר כך יברך ברכה אחרונה על מה שאכל. והשאלה היא, האם דין זה נכון אף לגבי ברכת המזון וברכת על המחיה, או שאינו אלא בברכת בורא נפשות?

תשובה: ביארנו, שמי שנתחייב ברכה אחרונה, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת אשר יצר, ואחר כך יברך ברכה אחרונה, וזאת על פי דברי המהרש"ל, שמכיון שכלל בידינו "תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם", וברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכה אחרונה, לכן יש להקדים ברכת אשר יצר. והוספנו עוד טעם בזה.

ולכאורה אין לחלק בין ברכת על המחיה או ברכת המזון לברכת בורא נפשות, שהרי ברכת אשר יצר היא תדירה יותר מברכות אלו, כשם שהיא תדירה יותר מברכת בורא נפשות.

אלא שאין הדבר כן, שהרי ברכת המזון חיובה הוא מן התורה, וכן ברכת על המחיה לדעת רוב הפוסקים היא מן התורה, וכתבו רבים מן הפוסקים, שאין מצוה דרבנן קודמת למצוה דאוריתא, והרי ברכת אשר יצר בודאי שהיא מדרבנן, לכן, אם נתחייב אדם בברכת על המחיה או בברכת המזון, ואחר כך נתחייב בברכת אשר יצר, עליו לברך קודם ברכת המזון או על המחיה, ואחר כך יברך אשר יצר.

ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כתב כך: מי שאכל דבר שצריך לברך עליו ברכת בורא נפשות, ואחר כך התחייב בברכת אשר יצר, יברך "אשר יצר", ואחר כך יברך בורא נפשות. ואם אירע כן עם ברכת המזון או ברכת על המחיה, יברך על המחיה או ברכת המזון, ואחר כך יברך אשר יצר. ומכל מקום, אם חושש שמא ישכח לברך אשר יצר אחר ברכת המזון, יקדים ברכת אשר יצר לברכת המזון.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רק לפני לא מעט זמן העברתם הלכה יומית בווצאפ בנושא של ברכות הראיה במקרה שאני מדבר עליו זה ״שעשה את הים הגדול״ עכשיו התעמקתי טיפה בנושא והבנתי שזה ברכה שמבכרים אחת לשלושים יום כלומר מי שלא ראה את הים התיכון במשך שלושים יום מברך. והשאלה שלי היא כזו אני גר על קו החוף מול הים וכמעט מכל חלון או מהמרפסת בבית אני רואה את קו הים לרווחה וגם שאני יוצא לשכונה מצב דומה. מתי אני יכול לברך את הברכה
1) אחת לשלושים יום למרות שאני רואה כל יום.
2) כל יום
3) או שלא לברך בכלל כדי לא להיכנס לספק ברכות להקל
אשמח למענה תודה ושבת שלום כ"א אב תשפ"א / 30 ביולי 2021

בספר גדולות אלישע דן בזה, וכתב שמי שגר בעיר החוף, לא יברך כלל על ראיית הים אפילו אם לא ראה אותו שלושים יום. והשווה דין ראיית הים לדין ראיית עבודת כוכבים שכתבו התוספות שבארצותיהם לא בירכו על ראיית עבודה זרה מאחר והיא מצויה אצלם תמיד, ומאחר ויש מבני העיר כל הזמן שרואים את העבודת כוכבים, ממילא גם לזה שלא ראה, אין חידוש בראייתה. ואף על פי שיש הרבה להקדשות על דברי הגדולות אלישע, מכל מקום מאחר וכן משמע מדברי המשנה ברורה והפרי מגדים ועוד, ספק ברכות להקל, ולא יברך על ראיית הים. 

אפשר לקבל בבקשה מקור לדברי מרן הללו? ד' כסלו תש"פ / 2 בדצמבר 2019

מקור הדברים בספר הליכות עולם חלק ראשון עמוד מב. והאריך בזה בילקוט יוסף סימן ז.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

סחיטת לימונים בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו שאסור לסחוט בשבת פירות שיש אנשים שנוהגים לסוחטם לצורך משקה היוצא מהם, וכן ביארנו שמותר לסחוט ביד (ולא על ידי כלי) פירות לתוך תבשיל או מאכל, כגון לסחוט תפוזים על גבי סלט פירות, באופן שהמשקה נבלע ומתערב בתוך הפירות מיד אחרי סחיטתו, משום שאין האיסור לסחוט בשבת אלא כאשר מפרידים מן הפ......

לקריאת ההלכה

הכנת תה בשבת

בהלכה הקודמת כתבנו שמותר לסחוט לימונים בשבת ביד, לא על ידי כלי, משום שאין דין סחיטת הלימון כדין סחיטת שאר הפירות בשבת, גם הזכרנו מה שכתב מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, שאף על פי שמותר מעיקר הדין לסחוט לימון בשבת, מכל מקום נכון לחוש לדברי המחמירים בסחיטת לימון לתוך כלי ריק, ולכן יש לשים בכוס ראשית כל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה


מלאכת דש וסחיטה בשבת

ביארנו כבר כמה פעמים, שישנן שלושים ותשע "אבות מלאכות" האסורות לעשותן ביום השבת, ולכל "אב מלאכה" יש "תולדות" הדומות לאותה מלאכה, וגם הן אסורות מן התורה להיעשות ביום השבת. עוד אחת מאבות המלאכות האסורות בשבת היא מלאכת "דש", והדש הוא המפרק (כלומר מפריד) את התבו......

לקריאת ההלכה

סחיטת תפוזים בשבת על גבי סלט פירות

בהלכה הקודמת הזכרנו שאסרה התורה לסחוט בשבת זיתים לשמן זית או ענבים ליין. אבל שאר פירות לא נאסרה סחיטתן מן התורה, אלא שחכמים גזרו שלא לסחוט בשבת גם שאר פירות, כגון תותים ורימונים וכדומה. וכן כתבנו שפירות שאין דרך בני אדם לסחטן בשום מקום בעולם, מותר לסחטן בשבת, משום ששורש האיסור לסחוט פירות בשבת הוא מ......

לקריאת ההלכה

סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

משמעות יום ט"ו בשבט - ודברים לליל ט"ו בשבט

הלילה (ליל יום שני), יחול ליל ט"ו בשבט. יום ט"ו בשבט הוא "ראש השנה לאילנות" (ראש השנה דף ב.), ומקובל לחשוב, שכשם שביום א' בתשרי שהוא יום ראש השנה, דנים את כל באי עולם, לחיים או למוות, לעושר או לעוני וכדומה, כמו כן ביום ט"ו בשבט, דנים בשמים על האילנות וקובעים מה יהיה ג......

לקריאת ההלכה