הלכה ליום ראשון כ"ג חשון תשע"ח 12 בנובמבר 2017

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

תשובה: בגמרא במסכת מועד קטן (דף כג.) הובא מעשה ביוסף הכהן, שמתה אשתו והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא יוסף את אחותה לאחר שלושים יום. וכן מובא בתלמוד ירושלמי (יבמות פ"ד), שנפטרה אשתו של רבי טרפון והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא רבי טרפון את אחותה לאחר שלושים יום.

ואמנם רבי יהודה החסיד (מרבותינו הראשונים) הזהיר בצוואתו המפורסמת, שלא ישא אדם את אחות אשתו לאחר פטירתה. ושיש סכנה בדבר. ולפי זה נראה שיש לאסור משום סכנה שלא להתחתן עם אחות האשה.

אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק עשירי חיו"ד סימן יב), שיש מקום לומר שגם רבי יהודה החסיד סובר, שבמקרה שנפטרה האשה, והשאירה אחריה יתומים קטנים, וקיימת אפשרות ורצון להתחתן עם אחותה, עדיף לעשות כן, ואין לחשוש משום סכנה במקרה כזה. שהרי בגמרא במסכת יבמות (דף סג:) אמרו, "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" – זו אשת האב. כלומר, טובת היתומים היא, שאביהם ישא לאשה את אחות האמא, שהיא מרחמת עליהם ותנהג עמהם ביושר. מה שאין כן כאשר ישא לאשה אשה זרה, יש חשש גדול שהיחסים בין הילדים לאם החורגת לא יהיו תקינים. ולכן במקרה כזה מותר לישא את אחות האם ללא חשש.

וזאת מלבד דעת כמה מגדולי הפוסקים, שכתבו שצוואת רבי יהודה החסיד לא היתה אלא לזרעו אחריו, אבל לא לכל העולם.

והגאון רבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (סימן לז) נשאל באדם אחד, שבתו הראשונה היתה נשואה והיו לה ילדים. ובתו השנייה השתדכה (התארסה) עם בחור אחר. ולפתע, בין האירוסין לחתונה, נפטרה הבת הנשואה. והבת השנייה הביעה את רצונה להנשא לגיסה, בעל אחותה. וכן האלמן הסכים לכך. ועמד אביה בשאלה, האם מותר לבטל את השידוך המתוכנן עם הבחור המאורס לבתו, כדי שהיא תוכל להנשא לגיסה, או לא.

והגאון האריך בזה, והשיב שמותר לעשות כן, לבטל את השידוך, כדי שישא האלמן את גיסתו. וזאת לטובת היתומים, שבודאי דודתם תנהג עמהם ביושר יותר מאשה אחרת. ולא חשש כלל לצוואת רבי יהודה החסיד בענין זה.

לכן למסקנה, מותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם רבי יהודה החסיד גילה סתרי הבריאה והודיענו מה שמסוכן מבחינה סגולית, ע״י ידיעתו בענייני הסוד. וממילא אין חילוק בין זרעו לבין אחרים ! כי מה שמסוכן בשביל פלוני זה מסוכן גם לאלמוני. 
או דילמא, שהוא חידש וגזר על זרעו גזירות כאלו ואסר עליהם כל מיני דברים,וכתוצאה מצוואתו  נהיו הדברים האלו מסוכנים אם עוברים על צוואתו וממילא איה״נ, איסורים אלו שייכים רק לזרעו, ולא לאחרים.
 
והסברא נותנת כטעם ראשון,שהוא רק גילה  דברים נסתרים ועמוקים,כי למה יקנוס את זרעו  בכל מיני הגבלות ללא צורך? וא״כ הדרנא לסברא הפשוטה,שאין טעם לחלק בין זרעו לאחרים.  
 
לכן איני מבין הפוסקים שהזכרתם שחילקו בכך. י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

צדקת בדבריך, שהטעם הראשון הוא הנכון. רק שההסבר הוא, שרבי יהודה החסיד צפה שלפי מזלו ושורש נשמתו של זרעו, תהיה להם סכנה בדבר, אך לא לשאר בני אדם.

האם מותר לאלמנה להתחתן עם אח הנפטר?
שכשם שמותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, (בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה), כך מותר לאלמנה להתחתן עם אחיו של בעלה שנפטר? י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

אסור לאלמנה להנשא לאח של בעלה בשום אופן, אלא אם בעלה נפטר בלא להשאיר ילדים, שאז מצוה שתנשא לאח בעלה, וכפי שיורו להם בבית הדין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ח) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ח), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ח)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ח) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

שמיעת כלי זמר בימי בין המצרים

שמיעת מוזיקה וריקודים בימי בין המצרים אסור לעשות ריקודים ומחולות בימים שבין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב, ואפילו בלא כלי נגינה. וכל זה הוא אפילו בריקודים המתנהלים על פי ההלכה, ומנהגי הצניעות המקודשים לעם ישראל, אנשים לבד ונשים לבד, במחיצה מפסקת שאינם רואים אלו את אלו, אבל ריקודים מעורבים אנשים ונשים......

לקריאת ההלכה

החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה