הלכה ליום ראשון כ"ג חשון תשע"ח 12 בנובמבר 2017

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

תשובה: בגמרא במסכת מועד קטן (דף כג.) הובא מעשה ביוסף הכהן, שמתה אשתו והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא יוסף את אחותה לאחר שלושים יום. וכן מובא בתלמוד ירושלמי (יבמות פ"ד), שנפטרה אשתו של רבי טרפון והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא רבי טרפון את אחותה לאחר שלושים יום.

ואמנם רבי יהודה החסיד (מרבותינו הראשונים) הזהיר בצוואתו המפורסמת, שלא ישא אדם את אחות אשתו לאחר פטירתה. ושיש סכנה בדבר. ולפי זה נראה שיש לאסור משום סכנה שלא להתחתן עם אחות האשה.

אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק עשירי חיו"ד סימן יב), שיש מקום לומר שגם רבי יהודה החסיד סובר, שבמקרה שנפטרה האשה, והשאירה אחריה יתומים קטנים, וקיימת אפשרות ורצון להתחתן עם אחותה, עדיף לעשות כן, ואין לחשוש משום סכנה במקרה כזה. שהרי בגמרא במסכת יבמות (דף סג:) אמרו, "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" – זו אשת האב. כלומר, טובת היתומים היא, שאביהם ישא לאשה את אחות האמא, שהיא מרחמת עליהם ותנהג עמהם ביושר. מה שאין כן כאשר ישא לאשה אשה זרה, יש חשש גדול שהיחסים בין הילדים לאם החורגת לא יהיו תקינים. ולכן במקרה כזה מותר לישא את אחות האם ללא חשש.

וזאת מלבד דעת כמה מגדולי הפוסקים, שכתבו שצוואת רבי יהודה החסיד לא היתה אלא לזרעו אחריו, אבל לא לכל העולם.

והגאון רבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (סימן לז) נשאל באדם אחד, שבתו הראשונה היתה נשואה והיו לה ילדים. ובתו השנייה השתדכה (התארסה) עם בחור אחר. ולפתע, בין האירוסין לחתונה, נפטרה הבת הנשואה. והבת השנייה הביעה את רצונה להנשא לגיסה, בעל אחותה. וכן האלמן הסכים לכך. ועמד אביה בשאלה, האם מותר לבטל את השידוך המתוכנן עם הבחור המאורס לבתו, כדי שהיא תוכל להנשא לגיסה, או לא.

והגאון האריך בזה, והשיב שמותר לעשות כן, לבטל את השידוך, כדי שישא האלמן את גיסתו. וזאת לטובת היתומים, שבודאי דודתם תנהג עמהם ביושר יותר מאשה אחרת. ולא חשש כלל לצוואת רבי יהודה החסיד בענין זה.

לכן למסקנה, מותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם רבי יהודה החסיד גילה סתרי הבריאה והודיענו מה שמסוכן מבחינה סגולית, ע״י ידיעתו בענייני הסוד. וממילא אין חילוק בין זרעו לבין אחרים ! כי מה שמסוכן בשביל פלוני זה מסוכן גם לאלמוני. 
או דילמא, שהוא חידש וגזר על זרעו גזירות כאלו ואסר עליהם כל מיני דברים,וכתוצאה מצוואתו  נהיו הדברים האלו מסוכנים אם עוברים על צוואתו וממילא איה״נ, איסורים אלו שייכים רק לזרעו, ולא לאחרים.
 
והסברא נותנת כטעם ראשון,שהוא רק גילה  דברים נסתרים ועמוקים,כי למה יקנוס את זרעו  בכל מיני הגבלות ללא צורך? וא״כ הדרנא לסברא הפשוטה,שאין טעם לחלק בין זרעו לאחרים.  
 
לכן איני מבין הפוסקים שהזכרתם שחילקו בכך. י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

צדקת בדבריך, שהטעם הראשון הוא הנכון. רק שההסבר הוא, שרבי יהודה החסיד צפה שלפי מזלו ושורש נשמתו של זרעו, תהיה להם סכנה בדבר, אך לא לשאר בני אדם.

האם מותר לאלמנה להתחתן עם אח הנפטר?
שכשם שמותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, (בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה), כך מותר לאלמנה להתחתן עם אחיו של בעלה שנפטר? י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

אסור לאלמנה להנשא לאח של בעלה בשום אופן, אלא אם בעלה נפטר בלא להשאיר ילדים, שאז מצוה שתנשא לאח בעלה, וכפי שיורו להם בבית הדין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה