הלכה ליום ראשון כ"ג חשון תשע"ח 12 בנובמבר 2017

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

שאלה: האם מותר לאדם להתחתן עם אחות אשתו שנפטרה?

תשובה: בגמרא במסכת מועד קטן (דף כג.) הובא מעשה ביוסף הכהן, שמתה אשתו והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא יוסף את אחותה לאחר שלושים יום. וכן מובא בתלמוד ירושלמי (יבמות פ"ד), שנפטרה אשתו של רבי טרפון והשאירה לו ילדים קטנים, ונשא רבי טרפון את אחותה לאחר שלושים יום.

ואמנם רבי יהודה החסיד (מרבותינו הראשונים) הזהיר בצוואתו המפורסמת, שלא ישא אדם את אחות אשתו לאחר פטירתה. ושיש סכנה בדבר. ולפי זה נראה שיש לאסור משום סכנה שלא להתחתן עם אחות האשה.

אולם כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (בשו"ת יביע אומר חלק עשירי חיו"ד סימן יב), שיש מקום לומר שגם רבי יהודה החסיד סובר, שבמקרה שנפטרה האשה, והשאירה אחריה יתומים קטנים, וקיימת אפשרות ורצון להתחתן עם אחותה, עדיף לעשות כן, ואין לחשוש משום סכנה במקרה כזה. שהרי בגמרא במסכת יבמות (דף סג:) אמרו, "בניך ובנותיך נתונים לעם אחר" – זו אשת האב. כלומר, טובת היתומים היא, שאביהם ישא לאשה את אחות האמא, שהיא מרחמת עליהם ותנהג עמהם ביושר. מה שאין כן כאשר ישא לאשה אשה זרה, יש חשש גדול שהיחסים בין הילדים לאם החורגת לא יהיו תקינים. ולכן במקרה כזה מותר לישא את אחות האם ללא חשש.

וזאת מלבד דעת כמה מגדולי הפוסקים, שכתבו שצוואת רבי יהודה החסיד לא היתה אלא לזרעו אחריו, אבל לא לכל העולם.

והגאון רבי יצחק אלחנן בשו"ת עין יצחק (סימן לז) נשאל באדם אחד, שבתו הראשונה היתה נשואה והיו לה ילדים. ובתו השנייה השתדכה (התארסה) עם בחור אחר. ולפתע, בין האירוסין לחתונה, נפטרה הבת הנשואה. והבת השנייה הביעה את רצונה להנשא לגיסה, בעל אחותה. וכן האלמן הסכים לכך. ועמד אביה בשאלה, האם מותר לבטל את השידוך המתוכנן עם הבחור המאורס לבתו, כדי שהיא תוכל להנשא לגיסה, או לא.

והגאון האריך בזה, והשיב שמותר לעשות כן, לבטל את השידוך, כדי שישא האלמן את גיסתו. וזאת לטובת היתומים, שבודאי דודתם תנהג עמהם ביושר יותר מאשה אחרת. ולא חשש כלל לצוואת רבי יהודה החסיד בענין זה.

לכן למסקנה, מותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה. ושומר מצוה לא ידע דבר רע.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם רבי יהודה החסיד גילה סתרי הבריאה והודיענו מה שמסוכן מבחינה סגולית, ע״י ידיעתו בענייני הסוד. וממילא אין חילוק בין זרעו לבין אחרים ! כי מה שמסוכן בשביל פלוני זה מסוכן גם לאלמוני. 
או דילמא, שהוא חידש וגזר על זרעו גזירות כאלו ואסר עליהם כל מיני דברים,וכתוצאה מצוואתו  נהיו הדברים האלו מסוכנים אם עוברים על צוואתו וממילא איה״נ, איסורים אלו שייכים רק לזרעו, ולא לאחרים.
 
והסברא נותנת כטעם ראשון,שהוא רק גילה  דברים נסתרים ועמוקים,כי למה יקנוס את זרעו  בכל מיני הגבלות ללא צורך? וא״כ הדרנא לסברא הפשוטה,שאין טעם לחלק בין זרעו לאחרים.  
 
לכן איני מבין הפוסקים שהזכרתם שחילקו בכך. י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

צדקת בדבריך, שהטעם הראשון הוא הנכון. רק שההסבר הוא, שרבי יהודה החסיד צפה שלפי מזלו ושורש נשמתו של זרעו, תהיה להם סכנה בדבר, אך לא לשאר בני אדם.

האם מותר לאלמנה להתחתן עם אח הנפטר?
שכשם שמותר לאדם לישא לאשה את אחות אשתו שנפטרה, (בפרט כאשר יש לו ילדים קטנים מאשתו הראשונה), כך מותר לאלמנה להתחתן עם אחיו של בעלה שנפטר? י"ז תמוז תשע"ב / 7 ביולי 2012

אסור לאלמנה להנשא לאח של בעלה בשום אופן, אלא אם בעלה נפטר בלא להשאיר ילדים, שאז מצוה שתנשא לאח בעלה, וכפי שיורו להם בבית הדין.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה