הלכה ליום חמישי ה' טבת תש"פ 2 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לרפואה שלמה, ללידה קלה והצלחה עבור

אורטל בת אופירה

הוקדש על ידי

פלוני

קימה בפני תלמיד חכם

נאמר בתורה (ויקרא יט): "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה'". ופירשו רבותינו במסכת קידושין (דף לב:) "שיבה" זה שהוא זקן בשנים "זקן" זה שקנה חכמה. כלומר, תלמיד חכם, אף על פי שהוא צעיר לימים, חייבים לעמוד בפניו מלא קומה (כלומר, לעמוד לגמרי), כדי להדר את פניו. והיא מצות עשה מן התורה.

וכבר הזכרנו, שעניין "קימה" בפני רבו המובהק, או מפני גדול הדור, הוא שצריך לעמוד מלא קומתו כל זמן שרואה את הרב מהלך, עד שישב הרב, או עד שילך ולא יראנו עוד. וכדין קימה בפני ספר תורה, שכל הקהל שנמצאים בבית הכנסת ובעזרת הנשים צריכים לעמוד בזמן שמוליכים את ספר התורה מן ההיכל לתיבה ומן התיבה להיכל. (וכמו שפסק מרן בשלחן ערוך סימן רפב) אך לעניין סתם תלמיד חכם, שאינו רבו המובהק ואינו גדול הדור, אף על פי שלמד ממנו תורה, אין צריך לעמוד בפניו, אלא מזמן שנכנס לארבע אמותיו, ואחר שיצא מארבע אמותיו רשאי לשבת. (ושיעור ארבע אמות הוא כמעט שני מטרים).

וכתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, שאותם אנשים שאינם קמים מלא קומתם בפני תלמיד חכם, אלא מסתפקים בעשיית "הידור" ("הידור" פירושו לנוע מעט כאילו רוצה לעמוד בפניו, כמו קימה מועטת, וכמו שפירש רש"י בקדושין לב:), לא כדין הם עושים, שהרי פסקו הרמב"ם ומרן השלחן ערוך שצריך לעמוד בפני תלמיד חכם מלא קומתו. וכן היא הסכמת רוב הפוסקים. ולכן חיוב הוא לקום בפני תלמיד חכם מלא קומתו.

ומכל מקום תלמיד חכם שאינו רוצה שיקומו בפניו, אין צריך לקום לפניו, שהרי כבר הזכרנו שחכם שמחל על כבודו כבודו מחול.

כתב עוד מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל, אף על פי שלאחר שהתלמיד חכם יצא מארבע אמותיו, כבר מותר לשבת, מכל מקום אם נכנס תלמיד חכם לאוטובוס או לרכבת ואין לו מקום ישיבה, חייב לקום בפניו ולפנות לו את המקום כדי שיוכל לשבת. וכן הדין לגבי אדם הזקן בשנים. ואינו רשאי לשבת ולהשאיר את התלמיד חכם או את הזקן לעמוד, אף על פי שאינם נמצאים בתוך ארבע אמותיו.

ויש לציין שכמה פעמים כשנכנסה קבוצה של אברכים לבית מדרשו של מרן זצ"ל לשמוע שיעור מפיו, והיה מרן זצ"ל מבחין שביניהם יש אדם זקן בשנים, היה מרן זצ"ל מבקש להושיב אותו בצורה מכובדת, ולפעמים אף היה מושיבו על ידו, מפני הדר זקנתו. וכן כשהיו תלמידי חכמים ידועים נכנסים לבית מדרשו של מרן זצ"ל, אף על פי שלא הגיעו לקרסוליו בתורה וביראה, היה הוא זצ"ל מקפיד ל"הדר" בקימה מועטת לכבודם, מפני כבוד תורתם.

שאלות ותשובות על ההלכה

כציד יש לנהוג כאשר התלמיד יושב באוטובוס ולצידו יושבת אשה או כאשר בעל ואשתו יושבים ביחד ורבו עולה לאוטובוס האם להציע לרבו לשבת? ח' טבת תש"פ / 5 בינואר 2020

מן הראוי שהאשה תקום ותאפשר לרב לשבת. שאין זה דרך ארץ להציע לרבו לשבת על יד אשתו. וכן אם איש ואשה יושבים, ועולה אשה זקנה או אשה חכמה בתורה או אשת תלמיד חכם, מן הראוי שהבעל יקום ויאפשר לאשה לשבת.

מה המקור לדברי מרן הרב עובדיה היכן כתב זאת? ב' שבט תשע"ו / 12 בינואר 2016

רוב ההלכות בשם מרן זצ"ל בהלכות כבוד רבו וכבוד אב ואם, הן מספר הליכות עולם חלק שמיני.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה