הלכה ליום שני כ' סיון תשפ"א 31 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

ליזה בת סניורה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

המשפחה

בישולי גויים בקטניות קלויות, ובענין הוראת רבינו האר"י

שאלה: בשנים האחרונות התפרסם על ידי רב מפורסם, שאסור לאכול חומוס, כאשר הקטניות נקלו (כלומר, נאפו) על ידי גויים, משום שיש בדבר איסור בישולי גויים. האם אמנם כך ההלכה?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו, שרבותינו גזרו שלא לאכול מתבשיל שבישלוהו גויים. וכתבנו, שאם מדובר במאכל פשוט מאד, עד שאינו עולה על שלחנם של מלכים, אין בו איסור משום בישולי גויים.

ועתה לענין גרעיני החומוס, לכאורה נראה, שמאחר והם עולים על שלחנם של מלכים, שייך בהם איסור בישולי גויים, והיה אסור לאכול מהם, כל שנקלו על ידי גוי.

דברי מרן הבית יוסף
אולם מרן הבית יוסף (סימן קיג, ובכסף משנה פי"ז מהמ"א הל' יז) כתב, שלדעת הרמב"ם אין איסור בישולי גויים באפונים (חומוס) קלויים, משום שמדובר במאכל פשוט, "עד שאין אדם מזמין את חבירו עליהם". כלומר, אין הרגילות להזמין אורח אך ורק לאכילת חומוס. לפיכך מדובר במאכל פשוט מאד, ולא שייכת בו גזירת רבותינו על בישולי גויים. (שעיקר טעם הגזירה היה שמא יזמין הגוי את היהודי, ויבא לאכול אצלו, ויהיה מורגל עמו, כמו שכתבנו).

דברי רבינו האר"י
אולם רבינו האר"י, שכל גדולי המקובלים פוסקים בדרך כלל כשיטתו, כתב שאין לאכול חומוס שנקלה על ידי הגוי. משום שסוף סוף הוא עולה על שלחן מלכים.

מחלוקת הפוסקים אם יש לפסוק כהאר"י
וכאן אנו נכנסים למחלוקת גדולה בין הפוסקים. האם במקום שהאר"י פסק איזה דבר, אנו מחוייבים לפוסק כמותו, או שלעולם, כל שמרן השלחן ערוך חולק על האר"י, אין לנו אלא דברי מרן, ואין לפסוק כדעת רבינו האר"י.

והנה בנדון שלנו, כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל (הליכות עולם ח"ז עמוד קב), שאף לדעת הסוברים שיש לפסוק כדעת האר"י נגד דעת שאר הפוסקים, זהו דוקא בדבר שהאר"י פסק כן לפי שהוא היה יודע את סודות התורה טוב יותר מאחרים. אבל בדבר שאין לו שייכות לסודות התורה, אלא שהאר"י היה סובר כן מחמת גדולתו בחכמת התורה בחלק הנגלה שבה, שם בודאי שאין עדיפות לדברי האר"י על פני דברי מרן השלחן ערוך.

ומאחר ובנדון שלנו, דברי האר"י הם לא מחמת ידיעתו בחכמת הקבלה, אלא שכך היה נראה לו לפי הדין, אם כן בודאי שאין לנו לעזוב את דברי הרמב"ם ומרן, מפני דברי האר"י. ולכן להלכה, יש לפסוק שאין דין בישולי גויים בקטניות "חומוס" שנקלו על ידי גויים.

וכל שכן לפי דרכינו, שאין אנו עוזבים את דברי מרן השלחן ערוך אפילו במקום שהאר"י חלק עליו, שבודאי בנדון שלנו, יש לנו להורות שאין דין בישולי גויים בקטניות קלויות, כגון חומוס.

ולסיכום: אין דין בישולי גויים בגרעיני חומוס קלויים. ומותר לאכול מהם, כאשר אין חשש אחר מצד כשרות הקטניות. וכן דין קטניות אחרות, כגון פולים קלויים, ואפונים קלויים וכל כיוצא בזה. אבל קטניות מבושלות, יש בהם איסור בישולי גויים.

שאלות ותשובות על ההלכה

שלום רב
האם מותר לתבוע מעסיק על לשון הרע הוצאת דיבה
בבתי המשפט הרגלים של המדינה
או עדיף להמנע
תודה רבה כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אפשר להזמין אותו לדין תורה, כמו בבית הדין "הישר והטוב", ואם הוא לא יגיע, הרי הם יתנו לך רשות לתבוע בערכאות. תבורך,

בימינו מצויים הרבה חומוסיות/מסעדות חומוס ומצוי שאדם מזמין את חבירו לאכול מנת חומוס, האם הדבר הזה משנה משהו בנוגע להלכה? כ' סיון תשפ"א / 31 במאי 2021

אם מדובר במקום בלי הכשר, אסור בהחלט לאכול שם. תבורך מפי עליון,

מה לגבי העניין שאפשר לאכול את כל הקטניות חיות לאחר הנבטה. האם זה הופך את כל הקטניות למותרות לאכול על ידי גויים? הרי את כולם ניתן לאכול בעודם חיים כ"ט אייר תשע"ז / 25 במאי 2017

הנבטה היא כמו כבישה, וגם משנה לגמרי את מהות הקטנית שהופכת לירק, לכן אין זה נחשב שנאכל כמות שהוא חי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה בכל שמונת ימי החנוכה, שיחלו מיום ראשון (ליל יום שני) שבשבוע הבא, מצוה להדליק נר חנוכה. והספרדים נוהגים שמדליקים מנורת חנוכה אחת בכל בית. ואילו האשכנזים נוהגים שכל אחד ואחד מבני הבית מדליק חנוכה לעצמו. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק ל......

לקריאת ההלכה

נר שבת ונר חנוכה, סדר ההדלקה

נחלקו רבותינו הראשונים, מהו סדר הקדימה בהדלקת נרות חנוכה ונרות שבת. כלומר, האם יש להדליק תחילה נרות שבת, ולאחר מכן נרות חנוכה, או שיש להקדים ולהדליק נרות חנוכה קודם? ולדעת הרב בעל הלכות גדולות (המכונה בה"ג), יש להקדים את הדלקת נרות חנוכה להדלקת נרות שבת. וטעמו של בעל הלכות גדולות הוא, משום ש......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני אכסנאי ואורח והחיילים בצבא

שאלה: מי שיוצא מביתו להתארח או לשרת בצבא בימי החנוכה, כיצד עליו לנהוג? תשובה: היוצא לדרך בימי חג החנוכה ומתארח בבית חברו, יש לדון אם עליו להדליק במקום שנמצא שם או לא. ויש בזה חילוק, אם יש מי שמדליק נרות בביתו, אם לא. מי שמדליקים נרות בביתו הנוסע מביתו, אבל אשתו או אחרים מבני ביתו נמצאים בבית......

לקריאת ההלכה


אדם המתארח במוצאי שבת של חנוכה

שאלה: בן נשוי המתארח אצל אביו לשבת. היכן ידליק נרות במוצאי שבת? תשובה: בן נשוי המתארח אצל אביו, למנהג הספרדים, שרק בעל הבית מדליק נרות, הרי הבן יוצא ידי חובה בהדלקת הנר של אביו, שהוא מתארח אצלו ואוכל משולחנו. (ולמנהג האשכנזים, בלאו הכי כל אחד מבני הבית מדליק בפני עצמו). והשאלה הנשאלת היא לגבי ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

דין בן או בת נשואים המתארחים אצל הוריהם, ודין המתארח בבית מלון

בהלכה הקודמת ביארנו שהמתארח אצל חברו בימי חג החנוכה, ואין מי שמדליק עליו בביתו, וכגון שאין לו משפחה, או שמשפחתו נמצאת עמו, צריך להדליק נרות במקום שנמצא, אלא שהוא יוצא ידי חובתו בהדלקת הנרות של בעל הבית המארח, וכל זה דווקא אם בעל הבית מארחו באופן שאינו דורש ממנו תשלום עבור האירוח, אבל אם הוא דורש תשל......

לקריאת ההלכה

על הנסים

חיוב הזכרת על הנסים בתפלת ערבית של ליל חנוכה (כלומר, בשנה זו, תשפ"ב, ממוצאי יום ראשון, היום בלילה), אומרים "על הנסים" בתפלה, בתוך ברכת ההודאה (מודים אנחנו לך וכו'), וכפי שנדפס בסידורים. ואף על פי שבשעה זו של תפלת ערבית, רוב הקהל עדיין לא הדליקו נרות חנוכה, מכל מקום אמירת על הנ......

לקריאת ההלכה