הלכה ליום רביעי ד' טבת תש"פ 1 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

בוסנה בת אדייטו מוצ'ה בן טהונה ז"ל

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בני מוצ'ה

תלמיד חכם שיצא עליו שמועות רעות

שאלה: תלמיד חכם שיצאו עליו שמועות רעות, שעבר על כמה איסורים מן התורה, והלך אחר תאוות לבו, האם עדיין יש חובה לכבדו?

תשובה: כתב רבינו מאיר אבולעפיא הלוי (המכונה הרמ"ה, שחי לפני כשמונה מאות שנה, והיה חבירו של הרמב"ן, וחיבר ספרים גם על פי הקבלה), שכל הדינים שנאמרו לעניין כבוד תלמידי חכמים, לא נאמרו אלא בתלמיד חכם אמיתי ירא אלוקים, אבל תלמידי חכמים המזלזלים במצוות ואין יראת שמים על פניהם, הרי אלו כקלים שבציבור, והם מחללים שם שמים, ועליהם התנבא הנביא מיכה (פרק ג), "שִׁמְעוּ נָא זֹאת רָאשֵׁי בֵּית יַעֲקֹב וּקְצִינֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל הַמֲתַעֲבִים מִשְׁפָּט וְאֵת כָּל הַיְשָׁרָה יְעַקֵּשׁוּ, לָכֵן בִּגְלַלְכֶם צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלִַם עִיִּין (תל חורבות) תִּהְיֶה, וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר". ומבואר מדבריו, שאין כל משמעות לחכמת התורה של הרב, אם אין בו יראת ה', וכמו שפסק להלכה מרן השלחן ערוך בזו הלשון: תלמיד חכם המזלזל במצוות ואין בו יראת שמים, הרי הוא כקל שבציבור. וכבר כתבנו בענין זה לפני יומיים.

ובגמרא במסכת מועד קטן (יז.) מובא מעשה בתלמיד חכם גדול, שהיו צריכים תלמידי חכמים שבדורו לתורתו, ויצאו עליו שמועות רעות, ונידה אותו רב יהודה על כך. ואף שהיו צריכים אותו התלמידים כדי ללמוד תורה מפיו, מכל מקום דרשו שם בגמרא (שם) מהו שנאמר "כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא"? אם דומה הרב למלאך ה' יבקשו תורה מפיו, ואם לאו, אל יבקשו תורה מפיו. ולכן נידה רב יהודה את אותו תלמיד חכם, שאף שצריכים לו כדי ללמוד ממנו תורה, מכל מקום עדיף יותר שלא ילמדו תורה מפיו, כיוון שיצאו עליו שמועות רעות.

ומרן השלחן ערוך פסק בזו הלשון: הרב שאינו הולך בדרך טובה, אף על פי שחכם גדול הוא וכל העם צריכים לו, אין למדין ממנו עד שיחזור למוטב. ומקור דבריו מדברי הגמרא הנזכרים במסכת מועד קטן.

ואף על פי שמבואר בגמרא שרב יהודה נידה חכם שיצאו עליו שמועות רעות, מכל מקום עניין נידוי תלמיד חכם שחוטא אינו פשוט כלל, מפני רוב מעלת תלמידי החכמים, ותלמיד חכם זקן בחכמה או אב בית דין שסרח (דהיינו חטא) אין מנדין אותו בפרהסיא לעולם, אלא אם כן עשה כירבעם בן נבט וחביריו, אלא אומרים לו הכבד ושב בביתך.

ועוד שיתכן שתלמיד חכם יחטא, ואחר כך ישוב בתשובה שלימה, ואז יסלח עוונו, אבל ענינים אלו מלאים בפרטים ופרטי פרטים, ויש לנהוג בכל דבר כפי שיורו גדולי התורה, תלמידי חכמים מובהקים שיעמדו על אמיתות הענין.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אפשר להרחיב מה נקרא שמועות רעות, האם שעובר מפורש על הלכה בשו"ע או עניני עריות או עניני אמונה אם אפשר דוגמאות. כשלמדנו לא היה ברור. כ"ה טבת תשע"ו / 6 בינואר 2016

שמועות רעות ממש, כלומר, שיש קול שאינו פוסק מכמה מקומות שהאדם אינו נוהג כשורה, אלו השמועות הרעות שעליהן מדובר בגמרא.

ובכל מקרה שיש שמועה רעה אף על פי שאין הדבר ברור שהשמועה נכונה, יש להזהר, ככל לשון הרע שיש לחוש שמא יש בו אמת. אבל סתם דברים שמדברים נגד תלמיד חכם, אין להתחשב בזה. 

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים". ובגמרא במסכת מגילה (דף ז). אמרו, משלוח "מנות" שתי מנות לאיש אחד. "ומתנות לאביונים", שתי מתנות לשני בני ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה

מצוות ההדלקה ביארנו, כי מצוה להדליק נרות בימי החנוכה. ובמצוה זו מצווים האנשים והנשים. כמות השמן כשמדליקים נרות חנוכה, צריך לדאוג שיהיה בנר מספיק שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו. וכן אם מדליק בנרות של שעווה (פרפין), צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כשאוכל אדם פירות משבעת המינים, ואכל עמהם מיני מזונות, איזו ברכה אחרונה עליו לברך?

תשובה: בראשית עלינו להזכיר שוב את עיקר דין ברכת מעין שלוש. האוכל שיעור כזית (שהוא שיעור של כעשרים ושבעה גרם) מפירות שבעת המינים (כגון תמרים או רימונים או ענבים), מברך בסיום אכילתו ברכה אחרונה שהיא ברכת מעין שלוש (הנקראת כך מפני שהיא כוללת בתוכה את שלושת הברכות  שאנו מברכים בברכת המזון, כפי שביא......

לקריאת ההלכה


דין ביצה או שום שהיו קלופים לילה שלם

דברים האסורים משום סכנה  בגמרא במסכת נדה (דף יז.) אמר רבי שמעון בר יוחאי, חמישה דברים העושה אותם מתחייב בנפשו ודמו בראשו (כלומר שמביא את עצמו לידי סכנה), ואחד מהם, האוכל שום קלוף או בצל קלוף או ביצה קלופה שעבר עליהם הלילה. ומבואר שיש איסור לאכול שום או בצל או ביצה שעבר עליהם כל הלילה כשהם ק......

לקריאת ההלכה

נתינת חטים לפני הצפורים בשבת שירה

שבת שירה בשבת ‏הקרובה, אנו קוראים בפרשת השבוע את פרשת בשלח. ובפרשת בשלח אנו קוראים את שירת הים, ששרו בני ישראל בצאתם ממצרים. והיא הנקראת "‏שבת ‏שירה". ויש שנהגו בשבת זו, ‏לתת אוכל, זרעונים וחטים וכדומה, לפני הצפורים, זכר למה שנאמר במדרש, שילדי ישראל האכילו צפורים זרעונים ש......

לקריאת ההלכה

ט"ו בשבט – תות שדה

הערב, (מוצאי יום ראשון, שהוא ליל שני), יחול ליל ט"ו בשבט, ונוהגים כמה מנהגים מיוחדים ביום זה, כמו שנבאר. איסור תענית ומנהג לימוד הזוהר אסור להתענות (לצום) ביום ט"ו בשבט. ויש נוהגים לעשות לימוד בליל ט"ו בשבט, וקוראים במשנה ובספר הזוהר הקדוש בדברים הקשורים ליום זה. והגאון רבי יעקב ר......

לקריאת ההלכה

יסוד דיני ברכות – הנהגת מרן זצ"ל בעניני ברכות

שאלה: כיצד יש לנהוג במקרה שהכנסתי מאכל לפה ללא ברכה? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף לה.) תנו רבנן, אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה, וכל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה, מעל. (מעל, מלשון מעילה, כאדם הנהנה מן ההקדש, שהרי העולם כולו שייך לה' יתברך, שנאמר "לה' הארץ ומלואה".)......

לקריאת ההלכה