הלכה ליום שלישי כ' אייר תשע"ז 16 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיה קרין בת יהודית

הוקדש על ידי

פלונית

שטיפת כלים בשבת, כדי שהחדר יהיה נקי ומסודר

שאלה: האם מותר לסדר את המיטה בשבת ליופי, כאשר אין כוונה לישון עליה בשבת? והאם מותר לשטוף כלים שאין בהם צורך, משום שהדבר מפריע מאד ואף גורם לאי נעימות מאורחים?

תשובה: ביארנו לפני כשנה, את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה.

הצעת מיטה בשבת
כתב המגן אברהם (סימן שב), שמיטה שהיא עומדת בחדר, ויש בחדר זה אנשים, ודבר מגונה הוא שתהיה המיטה בלתי מסודרת, מותר להציע אותה בשבת במצעים, אף על פי שאין כוונה לישון עליה בשבת. וכן פסק המשנה ברורה. ומדבריו מבואר, שכל שכן שמותר לסדר את המיטה שמוצעת כבר בשבת, כדי שתראה נאה. כל שיש צורך בדבר משום נקיות וסדר לכבוד שבת.

שטיפת כלים לצורך נקיות
ולענין השאלה האם מותר לשטוף כלים לצורך נקיות, אף על פי שאין כוונה להשתמש בהם בשבת.

הנה בשאלה דומה לזו, נשאל הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, על ידי משגיח בית החולים שערי צדק בירושלים. וכך היתה השאלה:

שטיפת כלים מסיבות הגייניות
על פי הוראות משרד הבריאות, אסור להשהות כלים מלוכלכים בשטח בית החולים, מטעמי הגיינה. ומעתה, האם מותר לצוות בית החולים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, אף על פי שאין בהם כל צורך בשבת?

והשיב הגאון זצ"ל (בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סימן לז), שמאחר וכל האיסור להדיח כלים בשבת, הוא משום הכנה משבת לחול. הרי כאן, אין השטיפה לצורך יום חול, אלא לצורך עצם יום השבת, שרוצים שהכלים יהיו רחוצים בשבת, מטעמי הגיינה. ומעתה נראה שמותר לשטוף את כלי הסעודה בבית החולים, אף בשבת.

וכעין זה כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פי"ט), שמותר להסיר מהשלחן את כלי הסעודה לאחר סעודה שלישית, כדי שהחדר יראה נקי ומסודר. הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא יש רצון שכבר בשבת החדר יראה נקי ומסודר.

וכן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, בספר שלחן שלמה (סי' שכג) כתב, שמי שקשה לו לסבול חוסר נקיון, או שמצויים בביתו נמלים הנמשכים לשיירי מאכל, או שחושש שמא יבאו אליו אורחים וימצאו שביתו אינו מסודר, מותר לו לשטוף את כלי הסעודה בשבת, הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא לצורך השבת עצמה. (והביא כל זה מרן זצ"ל בספרו).

וכאן המקור לציין, כי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, היה אוהב דבק מאח למרן זצ"ל, והיה מרן זצ"ל אומר לנו, כי הוא והגרא"י ולדנברג הלכו בדרך פסיקת ההלכה באותה הדרך. ואמר פעם הגרא"י כי מרן זצ"ל הוא ידידו הטוב ביותר. וכששמע כן מרן זצ"ל, אמר, גם אני מרגיש כך כלפיו. ולאחר שנפטר הגרא"י, ערך לו מרן זצ"ל אזכרה בבית הכנסת שלו, כפי שנוהגים לעשות עבור קרובי משפחה.

ולסיכום: כל שיש צורך בדבר (כפי שביארנו), מותר לסדר את המיטה בשבת, כדי שהיא תראה מסודרת בשבת.

וכן, במקום שיש צורך בדבר, כגון לכבוד אורחים וכדומה, מותר להדיח כלים בשבת, אף על פי שאין בהם צורך לאכילה בשבת, אלא בכדי לשמור על הסדר והנקיון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לפי טעמי הלכה זו, ניתן לשטוף גם סירים בשבת?
האם גם למי שיש מדיח כלים בבית, שם יכול הוא להטמין את הכלים המלוכלכים, גם התיר מרן זצ"ל לשטוף כלים מחמת סדר וניקיון? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

לגבי סירים, אם שייכים הטעמים הללו, יש מקום להקל גם בסירים שמשתמשים בהם לחימום וכדומה בשבת.

לגבי מדיח, ראוי שלא להשתמש בו בשבת כלל. ולהטמין בתוכו את הכלים, כאשר אינו סוגר את הדלת, מותר. ובמקום צורך גדול, יש מיקלים להשתמש במדיח שידלק באמצעות שעון שבת, אך זאת בתנאי שישימו בתוכו את חומר הניקוי מלפני שבת, ובתנאי שאי אפשר לשנות את התוכניות של המדיח תוך כדי פעולתו, ובתנאי שאין קולו נשמע מחוץ לחדר שהוא נמצא שם. ושלא במקום צורך גדול אין להקל כלל. (וראה בספר הליכות שבת להרב הגאון רבי גד יזדי שליט"א, עמוד קכח).

אשמח לדעת מהיכן לקוחה ההלכה הזאת ? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

חזון עובדיה שבת, חלק שישי, עמוד קג.

האם מותר בשבת לשטוף כלים בשבת, כאשר אני לא צריך בהם, אלא רק בשביל שהבית יהיה מסודר ושהוא דבר מאוד חשוב בשבילי? כ"ב סיון תשע"ב / 12 ביוני 2012

כבר כתבנו, שאדם שהוא מעודן, וקשה לו לסבול שהכלים מלוכלכים, או שסובל מנמלים וכדומה, מותר לו לשטוף את הכלים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה