הלכה ליום שלישי כ' אייר תשע"ז 16 במאי 2017

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

חיה קרין בת יהודית

הוקדש על ידי

פלונית

שטיפת כלים בשבת, כדי שהחדר יהיה נקי ומסודר

שאלה: האם מותר לסדר את המיטה בשבת ליופי, כאשר אין כוונה לישון עליה בשבת? והאם מותר לשטוף כלים שאין בהם צורך, משום שהדבר מפריע מאד ואף גורם לאי נעימות מאורחים?

תשובה: ביארנו לפני כשנה, את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה.

הצעת מיטה בשבת
כתב המגן אברהם (סימן שב), שמיטה שהיא עומדת בחדר, ויש בחדר זה אנשים, ודבר מגונה הוא שתהיה המיטה בלתי מסודרת, מותר להציע אותה בשבת במצעים, אף על פי שאין כוונה לישון עליה בשבת. וכן פסק המשנה ברורה. ומדבריו מבואר, שכל שכן שמותר לסדר את המיטה שמוצעת כבר בשבת, כדי שתראה נאה. כל שיש צורך בדבר משום נקיות וסדר לכבוד שבת.

שטיפת כלים לצורך נקיות
ולענין השאלה האם מותר לשטוף כלים לצורך נקיות, אף על פי שאין כוונה להשתמש בהם בשבת.

הנה בשאלה דומה לזו, נשאל הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, על ידי משגיח בית החולים שערי צדק בירושלים. וכך היתה השאלה:

שטיפת כלים מסיבות הגייניות
על פי הוראות משרד הבריאות, אסור להשהות כלים מלוכלכים בשטח בית החולים, מטעמי הגיינה. ומעתה, האם מותר לצוות בית החולים לשטוף את כלי הסעודה בשבת, אף על פי שאין בהם כל צורך בשבת?

והשיב הגאון זצ"ל (בשו"ת ציץ אליעזר חי"ד סימן לז), שמאחר וכל האיסור להדיח כלים בשבת, הוא משום הכנה משבת לחול. הרי כאן, אין השטיפה לצורך יום חול, אלא לצורך עצם יום השבת, שרוצים שהכלים יהיו רחוצים בשבת, מטעמי הגיינה. ומעתה נראה שמותר לשטוף את כלי הסעודה בבית החולים, אף בשבת.

וכעין זה כתב בספר שמירת שבת כהלכתה (פי"ט), שמותר להסיר מהשלחן את כלי הסעודה לאחר סעודה שלישית, כדי שהחדר יראה נקי ומסודר. הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא יש רצון שכבר בשבת החדר יראה נקי ומסודר.

וכן הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל, בספר שלחן שלמה (סי' שכג) כתב, שמי שקשה לו לסבול חוסר נקיון, או שמצויים בביתו נמלים הנמשכים לשיירי מאכל, או שחושש שמא יבאו אליו אורחים וימצאו שביתו אינו מסודר, מותר לו לשטוף את כלי הסעודה בשבת, הואיל ואין זה לצורך מוצאי שבת, אלא לצורך השבת עצמה. (והביא כל זה מרן זצ"ל בספרו).

וכאן המקור לציין, כי הגאון רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, היה אוהב דבק מאח למרן זצ"ל, והיה מרן זצ"ל אומר לנו, כי הוא והגרא"י ולדנברג הלכו בדרך פסיקת ההלכה באותה הדרך. ואמר פעם הגרא"י כי מרן זצ"ל הוא ידידו הטוב ביותר. וכששמע כן מרן זצ"ל, אמר, גם אני מרגיש כך כלפיו. ולאחר שנפטר הגרא"י, ערך לו מרן זצ"ל אזכרה בבית הכנסת שלו, כפי שנוהגים לעשות עבור קרובי משפחה.

ולסיכום: כל שיש צורך בדבר (כפי שביארנו), מותר לסדר את המיטה בשבת, כדי שהיא תראה מסודרת בשבת.

וכן, במקום שיש צורך בדבר, כגון לכבוד אורחים וכדומה, מותר להדיח כלים בשבת, אף על פי שאין בהם צורך לאכילה בשבת, אלא בכדי לשמור על הסדר והנקיון.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם לפי טעמי הלכה זו, ניתן לשטוף גם סירים בשבת?
האם גם למי שיש מדיח כלים בבית, שם יכול הוא להטמין את הכלים המלוכלכים, גם התיר מרן זצ"ל לשטוף כלים מחמת סדר וניקיון? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

לגבי סירים, אם שייכים הטעמים הללו, יש מקום להקל גם בסירים שמשתמשים בהם לחימום וכדומה בשבת.

לגבי מדיח, ראוי שלא להשתמש בו בשבת כלל. ולהטמין בתוכו את הכלים, כאשר אינו סוגר את הדלת, מותר. ובמקום צורך גדול, יש מיקלים להשתמש במדיח שידלק באמצעות שעון שבת, אך זאת בתנאי שישימו בתוכו את חומר הניקוי מלפני שבת, ובתנאי שאי אפשר לשנות את התוכניות של המדיח תוך כדי פעולתו, ובתנאי שאין קולו נשמע מחוץ לחדר שהוא נמצא שם. ושלא במקום צורך גדול אין להקל כלל. (וראה בספר הליכות שבת להרב הגאון רבי גד יזדי שליט"א, עמוד קכח).

אשמח לדעת מהיכן לקוחה ההלכה הזאת ? כ' אייר תשע"ז / 16 במאי 2017

חזון עובדיה שבת, חלק שישי, עמוד קג.

האם מותר בשבת לשטוף כלים בשבת, כאשר אני לא צריך בהם, אלא רק בשביל שהבית יהיה מסודר ושהוא דבר מאוד חשוב בשבילי? כ"ב סיון תשע"ב / 12 ביוני 2012

כבר כתבנו, שאדם שהוא מעודן, וקשה לו לסבול שהכלים מלוכלכים, או שסובל מנמלים וכדומה, מותר לו לשטוף את הכלים.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה