הלכה ליום שני כ"ז טבת תשפ"א 11 בינואר 2021

ההלכה מוקדשת לישועה עבור

יוני וגל ברכה

פרנסה טובה, הריון בריא. וגם לישועה עבור אסתר ברכה בת יוסף השם יזכה אותה בבריאות אריכות ימים ופרנסה טובה. ולרחלי בת שולמית השם ישמור אותה ויזכה אותה בבריאות, אריכות ימים ופרנסה טובה.

הוקדש על ידי

פלוני

הדחת כלים שאולי יהיה בהם צורך

שאלה: כלים שאין בהם צורך בשבת. אולם יתכן ויהיה בהם צורך, האם מותר לשוטפם בשבת?

תשובה: בהלכות הקודמות ביארנו את עיקר הדין, שאין להדיח (לשטוף) כלים בשבת, כאשר אין בהם צורך ליום השבת עצמו. ושורש האיסור בזה, משום שאין להכין משבת ליום חול. וטעם האיסור, משום שאסור שיטרח אדם בשבת, עבור דבר שאינו לצורך השבת עצמה. ועתה לנדון השאלה:

כבר כתבנו, שמבואר במסכת שבת, שמותר לשטוף אפילו בשבת בצהריים, כלים המיועדים לשתיה. משום שאין לשתיה זמן קבוע (להבדיל מסעודה, שבדרך כלל אחר סעודה שלישית, שוב לא אוכלים).

ומשמעות הדברים, שאף על פי שאין הדבר ברור שיהיה צורך בכלי השתיה, מכל מקום, הואיל ויתכן שיהיה בהם שימוש, מותר לשטוף אותם בשבת.

ומעתה כלים שהתלכלכו בשבת, ויש סבירות שיהיה בהם צורך לשבת, מותר לשוטפם, אף על פי שהדבר לא ברור שאמנם יהיה בהם צורך.

והגאון המשנה ברורה כתב, שכל שידוע שלא יהיה צורך בכלים, אפילו הם מיועדים לשתיה, אסור לשטוף אותם. ואמנם כן הדבר, שאם ידוע בבירור שלא יהיה צורך בכלים, כגון לאחר שקיעת החמה, שאז כבר אסור לשתות עד ההבדלה, אז בודאי אסור לשוטפם, אפילו אם הם מיועדים לשתיה.

אבל אם אין הדבר ברור לגמרי, כתב הגאון רבי ישראל יעקב פישר זצ"ל, בספרו אבן ישראל (ח"ח סימן לב), שכל שיש אפשרות שיהיה צורך בכלים, כגון לצורך אורחים שיקלעו לביתו וכדומה, מותר לשוטפם בשבת. והביא דבריו מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל.

ולכן לסיכום: המיקלים לשטוף כלים בשבת, אף על פי שאין הדבר ברור שיהיה בהם צורך, יש להם על מה שיסמוכו. אבל שטיפת קערות וסירים שבודאי לא יהיה בהם צורך בשבת, וכן שטיפת כלים סמוך לשקיעת החמה במוצאי שבת, בודאי היא אסורה מן הדין.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר בשבת, להכניס צלחות אחרי אכילה, למדיח כלים, שיופעל במוצאי שבת או יום ראשון? כ"ה אייר תשע"ו / 2 ביוני 2016

אם לא נעשית שום פעולה חשמלית, מותר.

אמנם לא הבנתי הרי גם לאחר השקיעה מותר לשתות מים לפני הבדלה, ואם כן שמא יהיה מותר תמיד לשטוף את הכוסות אפי׳ לאחר השקיעה ולאחר סעודה שלישית? י"ז סיון תשע"ב / 7 ביוני 2012

אמנם, אותם הנוהגים להקל בדבר ולשתות מים קודם ההבדלה, כדעת מרן השלחן ערוך, בודאי שרשאים הם לשטוף את הכוסות וכדומה. אך רוב העולם נוהגים להחמיר בדבר, משום שחוששים בזה לדעת הגאונים והמקובלים המחמירים בדבר, ולאותם המחמירים, אסור לשטוף כוסות, הואיל ובודאי לא ישתמשו בהם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים - קורונה

הזכרנו אתמול באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא ש......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה


כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור - קורונה

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"א, נקרא בפרשת תרומה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"א

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבשבועות הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. אולם השנ......

לקריאת ההלכה

ברכת האילנות

היוצא בימי ניסן, ורואה אילנות פרי שמוציאים פרחים, מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שלא חיסר בעולמו כלום וברא בו בריות טובות ואילנות טובות ליהנות בהם בני אדם". יום א' בניסן יחול השנה (תשפ"א), ביום ראשון הבא עלינו לטובה. ותיקנו רבותינו ברכה זו, מכיון שהלבלוב באילנות ה......

לקריאת ההלכה