הלכה ליום רביעי י"ט חשון תשע"ח 8 בנובמבר 2017

דין מחיאת כף ונקישה על גבי שלחן בשבת וביום טוב

בגמרא במסכת ביצה (דף ל.) אמרו, אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין בשבת, גזירה שמא יתקן כלי שיר (דף לו:).

וביאור הדברים, כמו שלמדנו בהלכות הקודמות, שגזרו חכמים שלא נגן בכלי שיר בשבת, שמא יבאו לתקן אותם בשבת, על ידי כיוון נכון של המיתרים וכדומה, ולפיכך גזרו על כל השמעת קול בשבת, באופן הדומה לכלי שיר, שאסור לעשות כן בשבת.

ולכן גזרו רבותינו, שלא למחוא כפיים בשבת, וכן שלא לרקוד בשבת (כפי שנבאר), וכמו כן אסור להכות בשבת על גבי השלחן לפי קצב הנגינה. שכל זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בשבת וביום טוב.

וכבר כתבנו שעיקר החשש של רבותינו, שמא יבאו לתקן כלי שיר, נראה שהוא שייך גם בזמן הזה. שרגילים המנגנים לתקן את כלי השיר תוך כדי נגינתם, בכיוון כלי הנגינה וכדומה.

ואמנם התוספות כתבו, שבזמנינו לא שייך כל כך טעם הגזירה, ולפיכך, בזמנינו נוהגים להקל בדבר. והאריכו הפוסקים בענין זה, האם נאמר שהואיל ובטל טעם הגזירה, שוב אין לנו לחוש לגזירה זו או לא. (ויש שכתבו, שאף שבזמנינו נוהגים לכוין את כלי הנגינה, מכל מקום הגזירה היתה שמא יבא לייצר מחדש כלי שיר, וזה אינו שייך כל כך בזמנינו).

ולהלכה, הרמב"ם (פכ"ג משבת) ומרן השלחן ערוך (סימן שלט) פסקו, שאסור להכות כף אל כף בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. והרמ"א בהגהתו כתב על זה, שבזמנינו יש מיקלים בדבר, והטעם שאין אנו מוחים על כך, משום שמוטב להניחם שוגגים משיהיו מזידים. כלומר, הואיל ובלאו הכי נראה שאותם הנוהגים להקל בזה אינם שומעים לנו לאסור את הדבר, מוטב להחריש, ולא למחות על כך. והוסיף עוד טעם להקל בזה, על פי דברי התוספות, שבזמנינו לא שייך טעם הגזירה, ולכן יש להקל בדבר. (ולכן יש מהאשכנזים, וכן שליחי ציבור מעולי מרוקו, שנהגו להקל בדבר, בהסתמכם על דברי התוספות).

ואף אותם שנהגו להקל בדבר, ושכתב הרמ"א שלא למחות בידם, היינו דוקא בהכאת כף אל כף, אבל בניגון בכלי שיר ממש, כתבו הפוסקים (שער אפרים סימן לו, ומרן זצ"ל האריך בזה בספרו חזון עובדיה), שאין להקל בזה אלא במחיאת כפיים, אבל ניגון בכלי שיר ממש, כגון משרוקית ופעמון ותוף, אף לדברי התוספות אסור גם בזמן הזה.

ולכן להלכה, יש להחמיר, שלא להכות כף אל כף בשבת. בפרט בארץ ישראל, שכולנו קבלנו עלינו הוראות מרן השלחן ערוך, שהוא רבם של בני ארץ ישראל. ובפרט שכן דעת הרמב"ם, שהוא מרא דאתרא בכל גלילותינו.

ולסיכום: אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השלחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

לגבי ניגון בשבת, האם מותר לעשות ביטבוקס? (זה חיקוי רק על ידי הפה של תופים וכו' , ועושים את זה כדי לתת קצב) ט"ו שבט תשע"ח / 31 בינואר 2018

מותר

איזה כלי הוא יתקן בשבת, אם רק מוחא כף אל כף? י"ב סיון תשע"ב / 2 ביוני 2012

הכוונה היא, שגזרו על השמעת קול באופן כללי, כל קול שאינו מן הפה. ובכלל זה מחיאת כפיים. וטעם הגזירה, שמתוך כך שישמיעו קול זמרה, יבאו לנגן בכלי נגינה ולתקנם. כפי שכתבנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום השני של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר את......

לקריאת ההלכה


דין המסופק אם שאל טל ומטר בתפילתו

בהלכות הקודמות, ביארנו את דין שאלת (בקשת) טל ומטר בברכת השנים, (שהתחלנו בהזכרתה בתפלת ערבית האחרונה, אתמול בערב), והזכרנו שמי שסיים את תפילתו ונזכר שלא שאל טל ומטר, עליו לחזור ולהתפלל שנית, שהרי זה כמי שהחסיר ברכה אחת מתפילתו, שדינו הוא כמי שלא התפלל כלל. ועתה נבאר מהו דין מי שסיים את תפילתו, וכעת ע......

לקריאת ההלכה

מי ששכח להזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי את עיקר הדין שתיקנו רבותינו שהחל מליל שבעה במרחשוון מבקשים בתפילה בברכת השנים "ותן טל ומטר לברכה". ועתה עלינו לבאר ולשנן את הדין לגבי מי ששכח לבקש בתפילתו על הגשם. ומכיון שיש בדבר שמונה חילוקי דינים, בסיום ההלכה סיכמנו אותם למעשה. דין נשים בברכת השנים יש ......

לקריאת ההלכה

ברכת השנים – ה"גשם" כולל את כל הענינים הגשמיים

אתמול בלילה (מליל יום שלישי), התחלנו לבקש על הגשמים בתפלת העמידה, ולכן נחזור על הדינים השייכים לזה, בתוספת נופך. תקנת חכמים לשאול גשמים תקנו חכמים לשאול  (לבקש) מה' יתברך טל ומטר בימות הגשמים ב"ברכת השנים". ובארץ ישראל מתחילין לשאול מליל שבעה במרחשון, ובשנה זו (התשע"ט) ל......

לקריאת ההלכה

חג הסוכות

התורה צותה אותנו לשבת בשבעת ימי החג בסוכה, ולשמוח בחג הסוכות יותר מבשאר החגים. והדבר צריך ביאור, במה נתיחד חג הסוכות שכל כך הגדילה התורה במצוות מיוחדות אלו שנצטוינו בו. שהרי בחג הפסח, מובן מאד מדוע עלינו לשמוח, שהרי יום זה יצאנו ממצרים ונעשינו לעם. וכן בחג השבועות, השמחה מובנת מאד, שהרי הוא יום מתן ......

לקריאת ההלכה