הלכה ליום רביעי י"ט חשון תשע"ח 8 בנובמבר 2017

דין מחיאת כף ונקישה על גבי שלחן בשבת וביום טוב

בגמרא במסכת ביצה (דף ל.) אמרו, אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין בשבת, גזירה שמא יתקן כלי שיר (דף לו:).

וביאור הדברים, כמו שלמדנו בהלכות הקודמות, שגזרו חכמים שלא נגן בכלי שיר בשבת, שמא יבאו לתקן אותם בשבת, על ידי כיוון נכון של המיתרים וכדומה, ולפיכך גזרו על כל השמעת קול בשבת, באופן הדומה לכלי שיר, שאסור לעשות כן בשבת.

ולכן גזרו רבותינו, שלא למחוא כפיים בשבת, וכן שלא לרקוד בשבת (כפי שנבאר), וכמו כן אסור להכות בשבת על גבי השלחן לפי קצב הנגינה. שכל זה בכלל הגזירה שלא להשמיע קול בשבת וביום טוב.

וכבר כתבנו שעיקר החשש של רבותינו, שמא יבאו לתקן כלי שיר, נראה שהוא שייך גם בזמן הזה. שרגילים המנגנים לתקן את כלי השיר תוך כדי נגינתם, בכיוון כלי הנגינה וכדומה.

ואמנם התוספות כתבו, שבזמנינו לא שייך כל כך טעם הגזירה, ולפיכך, בזמנינו נוהגים להקל בדבר. והאריכו הפוסקים בענין זה, האם נאמר שהואיל ובטל טעם הגזירה, שוב אין לנו לחוש לגזירה זו או לא. (ויש שכתבו, שאף שבזמנינו נוהגים לכוין את כלי הנגינה, מכל מקום הגזירה היתה שמא יבא לייצר מחדש כלי שיר, וזה אינו שייך כל כך בזמנינו).

ולהלכה, הרמב"ם (פכ"ג משבת) ומרן השלחן ערוך (סימן שלט) פסקו, שאסור להכות כף אל כף בשבת. גזירה שמא יתקן כלי שיר. והרמ"א בהגהתו כתב על זה, שבזמנינו יש מיקלים בדבר, והטעם שאין אנו מוחים על כך, משום שמוטב להניחם שוגגים משיהיו מזידים. כלומר, הואיל ובלאו הכי נראה שאותם הנוהגים להקל בזה אינם שומעים לנו לאסור את הדבר, מוטב להחריש, ולא למחות על כך. והוסיף עוד טעם להקל בזה, על פי דברי התוספות, שבזמנינו לא שייך טעם הגזירה, ולכן יש להקל בדבר. (ולכן יש מהאשכנזים, וכן שליחי ציבור מעולי מרוקו, שנהגו להקל בדבר, בהסתמכם על דברי התוספות).

ואף אותם שנהגו להקל בדבר, ושכתב הרמ"א שלא למחות בידם, היינו דוקא בהכאת כף אל כף, אבל בניגון בכלי שיר ממש, כתבו הפוסקים (שער אפרים סימן לו, ומרן זצ"ל האריך בזה בספרו חזון עובדיה), שאין להקל בזה אלא במחיאת כפיים, אבל ניגון בכלי שיר ממש, כגון משרוקית ופעמון ותוף, אף לדברי התוספות אסור גם בזמן הזה.

ולכן להלכה, יש להחמיר, שלא להכות כף אל כף בשבת. בפרט בארץ ישראל, שכולנו קבלנו עלינו הוראות מרן השלחן ערוך, שהוא רבם של בני ארץ ישראל. ובפרט שכן דעת הרמב"ם, שהוא מרא דאתרא בכל גלילותינו.

ולסיכום: אין להכות כף אל כף בשבת. וכן אין להכות על פי קצב השירה על גבי השלחן בשבת. אבל לעשות כן בשינוי, להכות כף אל כף, באופן שעושה שמכה בכף ידו האחת, על גב ידו השנייה, או מכה על השלחן בגב ידו, שאין דרך לעשות כן ביום חול, מותר.

שאלות ותשובות על ההלכה

איזה כלי הוא יתקן בשבת, אם רק מוחא כף אל כף? י"ב סיון תשע"ב / 2 ביוני 2012

הכוונה היא, שגזרו על השמעת קול באופן כללי, כל קול שאינו מן הפה. ובכלל זה מחיאת כפיים. וטעם הגזירה, שמתוך כך שישמיעו קול זמרה, יבאו לנגן בכלי נגינה ולתקנם. כפי שכתבנו.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

------------------------------------------ עם כל בית ישראל אנו אבלים על פטירתו של האדם הגדול בענקים רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן בן גיטל פייגא זצ"ל ת.נ.צ.ב.ה. ----------------------------------------- במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת ......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים להדלקת נרות חנוכה

כשמדליק נרות חנוכה צריך לדאוג שיהיה בנר די שמן כדי שידלוק לכל הפחות חצי שעה מזמן הדלקתו, וכן אם מדליק בנרות של שעווה, צריך להיזהר שיהיו הנרות גדולים כדי הצורך שידלקו לפחות חצי שעה מזמן הדלקתם אחר צאת הכוכבים (ומצויים נרות צבעוניים המותאמים במיוחד למנורות חנוכה קטנות, ואינם דולקים חצי שעה, ויש להיזהר......

לקריאת ההלכה

תענית עשירי בטבת

מחר הוא יום תענית "עשרה בטבת". ולכן נדבר מענינו של יום עשירי בטבת ביום עשירי לחודש טבת, סמך מלך בבל על ירושלים כדי להחריבה, כמו שנאמר בספר יחזקאל (פרק כד) "וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי (הוא חודש טבת) בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר, בֶּן אָדָ......

לקריאת ההלכה


שאלה: האם חובה להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (דף קה.) אמר מר עוקבא (שם חכם), אבא שלי, כשהיה אוכל בשר, לא היה אוכל גבינה אלא למחרת, ואילו אני, באותה סעודה איני אוכל בשר ואחר כך גבינה, אבל לסעודה אחרת אני אוכל גבינה. וכתב הרי"ף, שמכאן אנו למדים, שאין לאכול גבינה אחר בשר, אלא אם ישהה שיעור שבין סעודה לסעודה. (וע......

לקריאת ההלכה

המשך דיני קדימה בברכות

בהלכה הקודמת ביארנו, שיש אופנים שיש לתת עדיפות לברך על מאכל מסוים לפני חברו, מפני חשיבות אותו מאכל, כגון שהוא משבעת המינים וכפי שביארנו. וכעת נבאר שיש אופנים שיש להקדים ברכה מסוימת, לא מפני חשיבות המאכל, אלא מפני עניין הברכה. כלל יש בידינו, שככל שהברכה "מבוררת" יותר, כך היא חשובה יותר. ......

לקריאת ההלכה

הדלקת נרות חנוכה בערב שבת

הקדמת תפלת המנחה להדלקת הנרות טוב להחמיר להתפלל תפלת מנחה בערב שבת חנוכה, קודם הדלקת הנרות, מפני שתפילת מנחה, תקנו אבותינו להתפלל אותה, כנגד קרבן התמיד של בין הערביים, שהיו מקריבים בבית המקדש, והדלקת הנרות היא זכר לנס שנעשה במנורת בית המקדש. וסדר העבודה בבית המקדש היה, שהקדימו את הקרבת קרבן התמיד ל......

לקריאת ההלכה

חודש שבט - שיהיה המאכל לפניו בשעה שמברך

בשבוע הבא, ביום רביעי (מיום שלישי בלילה ליל רביעי), יחול יום ט"ו בשבט. ולכן אנו פותחים כמנהגינו בלימוד הלכות ברכות הנהנין, כלומר, ברכות שתיקנו חז"ל לברכן על הנאות האדם בעולם. ונבאר הלכות שנתבארו כבר בשנים קודמות, ובתוספת הלכות אקטואליות. ועתה נבאר את הדין, שיש לברך על מאכל, רק כאשר הוא ......

לקריאת ההלכה