הלכה ליום שלישי י"ח חשון תשע"ח 7 בנובמבר 2017

צעצועים המשמיעים קול, וצעצוע הפועל על ידי קפיץ

שאלה: האם מותר לתת לילדים קטנים בשבת לשחק במשחקים המשמיעים קול, כגון בובה שמרעישה כשמנענעים אותה וכדומה?

תשובה: בהלכה הקודמת ביארנו, שאסור להשמיע קול בשבת. כגון, להקיש על גבי דף, או לשרוק במשרוקית וכדומה, ביום השבת. ורק קול שיר היוצא מן הפה, מותר לשורר בשבת.

ופשוט, שדבר שמשמיע קול על ידי כוח חשמלי, אסור להשתמש בו בשבת, וכל הנידון כאן, הוא לגבי דבר המשמיע קול מצד עצמו, כגון על ידי פעמון פשוט, אבל לא דבר הפועל על ידי חשמל.

ולאור האמור, שאסור להשמיע קול שיר בשבת, נראה ברור, שאסור להשמיע קול בשבת על ידי "תוף מרים", שהוא תוף שגם ללא הנקישות על גביו, אלא בנענוע בלבד, משמיע קול שיר. שבודאי אסור להשתמש בו בשבת. שדינו כשאר כלי השיר.

ולפיכך נראה שאסור לתת בידי ילדים קטנים לשחק בכלי כזה, וכן אסור לתת בידי ילדים קטנים לשחק במשרוקית. כיון שיש איסור לעשות כן בשבת. וחובה לחנך את הקטנים לשמור את השבת. (וזאת מלבד עצם הדבר שאסור לתת לילד קטן לעשות דבר שיש בו משום חילול שבת. שהרי אפילו בשביתת בהמה נצטוינו, שלא לעשות על ידי הבהמה מלאכה בשבת. וכל שכן על ידי קטן. וכן מפורש במדרש. עיין בחזון עובדיה חלק ג עמוד קא, וחלק ד עמוד קיט).

אולם כתבו כמה מגדולי אחרוני זמנינו, הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך (מנחת שלמה ח"א סימן לה), והגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל (אור לציון ח"ב סימן כו), שמשחקים שאינם כלי שיר ממש, ולדוגמא, בובה שיש עליה פעמון, מכונית שמשמיעה על ידי נסיעתה רעש, וכן רוב המשחקים המשמיעים רעש, אבל אינו קול שיר מסודר בנעימה, ואין בהשמעתו כוונה לנגן, לא אסרו רבותינו להשתמש בו בשבת. ועל כל פנים לילדים קטנים יש להקל בזה.

והוסיף עוד הגאון רבי שלמה זלמן, שמותר לילדים להפעיל בשבת מכונית הממונעת על ידי מתיחת קפיץ. ואף שיש מי שכתב להחמיר בזה, מכל מקום להלכה הורה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שיש להקל בדבר. (כל שאין שם ניצוצות של אש).

ולסיכום: אסור לתת לילדים כלי שיר לנגן בהם. כגון תוף, משרוקית וכדומה. אבל משחקים שאינם משמיעים קול שיר בנעימה, אלא מרעישים, כגון מכונית שמרעישה בנסיעתה, ובובה עם פעמון וכדומה, מותר לתת אותם ביד ילדים בשבת שישחקו בהם. (עד גיל בר או בת מצוה, ואין איסור מוקצה לגעת בצעצועים אלה לצורך הילדים).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה