הלכה ליום שני י"ז חשון תשע"ח 6 בנובמבר 2017

השמעת קול ושריקה בשבת

בגמרא במסכת עירובין (דף קד.) מבואר, שגזרו רבותינו זכרונם לברכה, שאסור להשמיע קול בשבת וביום טוב. כגון, לנגן בכלי נגינה, בשבת וביום טוב. והטעם שאסרו רבותינו להשמיע קול נגינה בשבת, הוא משום שחששו שמא תוך כדי הניגון, יבא המנגן לתקן את כלי השיר.

וטעם הגזירה שייך אף בזמנינו, שהרי רגילים המנגנים לכוין מפעם לפעם את כלי הנגינה שבידיהם, ולמשל, מי שהוא מנגן על גיטרה, רגיל מידי פעם לכוין מחדש את המיתרים, ודבר זה אסור בשבת בהחלט. ואילו היו מנגנים בשבת וביום טוב, בלי ספק היו נכשלים הרבה בתיקון כלי השיר שבידיהם, שלעתים הוא איסור תורה ממש. (ואף אילו לא היה שייך טעם הגזירה בזמנינו, מכל מקום בכל גזירות חז"ל, אפילו אם בטל הטעם, לא בטלה התקנה).

ומכל מקום לא אסרו רבותינו, אלא השמעת קול של "שיר" שאינו שירה בפה, כגון הקשה על גבי תוף, או תקיעה בשופר (שלא לצורך מצוה ביום טוב) וכדומה, וכפי שנבאר, אבל השמעת קול שיר בפה, לא נאסרה בשבת וביום טוב.

ואדרבה, מצוה לשורר לכבוד שבת ויום טוב בשירות ותשבחות, כל אחד כפי כחו וכשרונו, להנעים זמירות לפני השם יתברך, הבוחר בשירי זמרה.

ולענין שריקה בשבת. הנה לגבי שריקה במשרוקית או מפוחית וכדומה, הדבר פשוט לאסור, שהרי זה קול שיר ממש שאסרוהו רבותינו בהחלט. ומכל מקום לגבי שריקה בפה, כתב הרמ"א (תחילת סימן שלח), שאלו הקוראים לחבריהם בשריקה ובצפצוף, כקול הציפור, מותר לעשות כן בשבת. וכתב המגן אברהם, שאפילו כששורק במנגינה מסודרת, אין איסור בדבר, כיון שהרי זה כשאר שירה בפה שמותרת בשבת.

וכן פסקו עוד רבים מהאחרונים. ואף על פי שהגאון מרן החיד"א בספר ברכי יוסף (שיו"ב סי' שלח) כתב בשם מהר"ר פנחס עניו, שיש לאסור שריקה בזמרה בשבת. מכל מקום החיד"א בעצמו כתב בספרו מחזיק ברכה (שם), שעל פי דברי הרמ"א נהגו להקל בארצות אשכנז ופולין לצפצף ולהשמיע קולות בפיהם בשבת עד שנשמעים ככלי שיר ממש.

וכן עיקר להלכה ולמעשה, שמותר לשרוק בשבת בפה, ואפילו במנגינה מסודרת, כפי שהמליץ על זה מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, (מתוך ההושענות שאומרים בסוכות), "קול יצפצף ושיר ירצף".

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה