הלכה ליום חמישי ב' סיון תשפ"א 13 במאי 2021

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

יוסף בן רוחמה ז"ל

תהא נשמתו צרורה בצרור החיים וכל קריאת ההלכה תהא לזכותו ולעילוי נשמתו

הוקדש על ידי

נכדיו

ברכות הנהנין וקריאת שמע בליל שבועות

-----------------------

עת צרה היא ליעקב, כאשר אויבינו קמים עלינו מבית ומחוץ לכלותינו, חובה עלינו להעתיר בתפילה לה' יתברך, בפרט לשלומם של חיילי צבא הגנה לישראל, שה' יתברך ישמור צאתם ובואם לחיים טובים ולשלום, וכל אויביהם יפלו תחתיהם. ויהי רצון שישלח ה' רפואה שלימה לחיילים הפצועים, ולכל הנפגעים, ונזכה לראות בתשועת ישראל, אמן.
אנו מזכירים כאן את דברי מרן זצ"ל, בימי מבצע עופרת יצוקה, כי חובה על כל איש ואשה, לשים לב לסובבים אותם, שאם יש שכנים מוגבלים או זקנים, יש להתעניין בשלומם, ולסייע להם ככל הנדרש, כדי שיוכלו למצוא מחסה לנפשם, ולא להניחם חלילה לבדם. ושומע לנו ישכון בטח. 

-----------------------

בהלכה הקודמת הזכרנו את מנהג תיקון ליל שבועות, שנוהגים להשאר ערים כל הלילה ולעסוק בתורה.

קריאת תיקון "קריאי מועד"
ראשית נבאר לגבי מה שכתבנו, שנכון לקרוא בליל שבועות את התיקון הנדפס בספר קריאי מועד.

הנה אף על פי שכן הוא מנהג הספרדים, וכמו שכתבו רבותינו המקובלים, מכל מקום אותם הנוהגים ללמוד בלילה ספר המצות להרמב"ם, ולשמוע שיעורי תורה, יש להם על מה שיסמכו, בפרט אם נראה לרבנים הנמצאים באותו מקום שהתועלת היוצאת מלימוד זה מרובה יותר, כגון אותם סדרי לימוד הנערכים במקומות שיושביהם רחוקים מן הדת, ויש לעוררם ולקרבם בדברי תורה נעימים, להטות למוסר אזניהם. ובקריאת התיקון נראה שלא תצא תועלת כל כך.

וכתב מרן רבינו זצ"ל (בספרו על הלכות יום טוב עמוד שיא), שרבים מגאוני אשכנז, ובהם הגאון ראי"ה קוק, נהגו ללמוד בליל שבועות בספר המצות להרמב"ם. וכן בבית הכנסת של מרן זצ"ל, נוהג ללמד ברבים ממדרשי חז"ל וביאורי הלכות (מלבד קריאת התיקון). ומכל מקום במקום שהציבור קוראים את התיקון מספר קריאי מועד, לא נכון לשנות מכלל הציבור, ויש לקרוא התיקון כמו שכתבו המקובלים.

ברכה על מאכל ומשקה בליל שבועות
העוסקים בתורה בלילה, ומגישים בפניהם מדי פעם בפעם תה או קפה וכדומה, עליהם לברך בפעם הראשונה שישתו, ואחר כך אינם חוזרים לברך שוב בכל פעם. ואפילו אם יש שהות של יותר משעה ורבע בין שתיה לשתיה, אין לברך שנית, כי נפטרו מן הברכה בפעם הראשונה שבירכו.

וטוב לכוין בפירוש בתחילה, שדעתו לפטור בברכתו את כל מה שיוגש לפניו בלילה.

אמנם הדבר ברור, שאם יצא מבית הכנסת החוצה, ובחזרתו הוגשו לפניו שוב משקאות, עליו לחזור ולברך שנית, כי היציאה מבית הכנסת נחשבת "היסח הדעת", ושוב אינו נפטר בברכתו הראשונה. (חזו"ע עמוד שיא).

קריאת שמע
יש לקרוא קריאת שמע בליל שבועות, לפני זמן חצות הלילה. כפי שנהגו בבתי הכנסת. (שם).

ברכות השחר וברכות התורה
אין לברך ברכות השחר אלא אחרי "עלות השחר" (וזמן עלות השחר מודפס בלוחות השנה). ואף מי שלא ישן כל הלילה, רשאי לברך ברכות התורה בעלות השחר. ומלבד ברכות התורה, יש לברך את כל ברכות השחר, כולל ברכת "אלקי נשמה", מלבד ברכת "על נטילת ידיים", שמי שלא ישן בלילה, נוטל ידיו בלא ברכה. (וברכת "אשר יצר" יש לברך, רק למי שהוצרך לברכה זו, כפי הדין בכל ימות השנה).

שאלות ותשובות על ההלכה

מרן זצ"ל לא היה עמנו בצוק איתן... ד' סיון תשפ"א / 15 במאי 2021

נכון, טעיתי, הכוונה לעופרת יצוקה,

מדוע מי שיצא מבית הכנסת יצטרך לשוב ולברך? הרי הותיר שם מקצת החברים שאוכלים ולומדים איתו שם? ד' סיון תשע"ט / 7 ביוני 2019

מאחר ומדובר בדברים שאין חיוב לברך עליהם ברכה אחרונה במקומם, כלומר, שתיה או פירות (שאינם משבעת המינים), לכן לא אומרים בזה שאם הניח מקצת חברים אינו חוזר לברך. וכמו שכתב מרן זצ"ל בכמה מקומות, ובהם בשו"ת יחוה דעת חלק ו סימן יא.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קַדֵּשׁ וּרְחַץ, כַּרְפַּס, יַחַץ, מגִּיד, רַחְצָה, מוֹצִיא מַצָּה, מָרוֹר, כּוֹרֵךְ, שֻׁלְחָן עוֹרֵךְ, צָפוּן, בָּרֵךְ, הַלֵּל, נִרְצָה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מק......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

הזכרנו באופן כללי את מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים, והוא חיוב על כל איש ואשה. מה צריך לתת? מצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאים לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאב......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה


החמץ בפסח – שנת התשפ"ב – תקנת מרן זצ"ל

אמרו רבותינו בתוספתא (פסחים פ"ג): שואלין ודורשין בהלכות הפסח קודם הפסח שלושים יום. ועל פי זה נהגו רבני ישראל בכל הדורות, שבימים הללו, מפורים ועד פסח, מלמדים ברבים את הלכות הפסח, מאחר וכל אדם מישראל צריך להיות בקי בדינים רבים הנוגעים לפסח, בכשרות המאכלים והכלים, בסדר ליל פסח ועוד. מהות החימוץ......

לקריאת ההלכה

שבת זכור – דרשה מיוחדת

"זכור את אשר עשה לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשפ"ב, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "......

לקריאת ההלכה

חג הפסח התשפ"ב

ההכנות לפסח מעכשיו נהגו כל ישראל, לנקות את בתיהם היטב היטב זמן רב לפני חג הפסח, כדי שלא יגיעו לידי איסור חמץ, וכדי לכבד את החג בבית נקי, שישבו בליל הסדר כבני מלכים. וכל הנקיונות שעושים לכבוד הפסח, בתוך שלושים יום לחג הפסח, הרי הם בכלל מצות "ביעור חמץ". וכתב מרן החיד"א בספר עבודת הקוד......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" - יום ז' באדר

מחצית השקל בפרשת כי תשא, שחזרנו וקראנו לא מזמן גם כן ב"שבת שקלים", נצטוינו על נתינת "מחצית השקל" שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. וסגולת המצוה שהיו ישראל נותנים "מחצית השקל", היתה להצילם מכל נגף, ורבו סודותיה ומעלותיה מאד, ובזמן שהיה בית המקדש קיים, ה......

לקריאת ההלכה