הלכה ליום חמישי ד' שבט תש"פ 30 בינואר 2020

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת?

מלאכת כותב
תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת אות אחת יש איסור, אולם אינו חמור כדין הכותב שתי אותיות).

עשיית רושם על ידי שריטת נסרים של עץ
ובמשנה במסכת שבת (קג.), נחלקו רבותינו התנאים, האם השׂורט שׂריטות על גבי נסרים של עץ וכדומה, חייב משום "רושם", או שהתורה לא אסרה, אלא כתיבה ממש. שלדעת רבי יוסי, העושה שריטה על גבי נסרים, חייב משום עשיית מלאכה בשבת. ולהלכה כתב רבינו הטור (בסימן שמ), שאין הלכה כרבי יוסי. וכן פסק רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה. וכן פסק להלכה המשנה ברורה (בביאור הלכה ד"ה מותר). ושכן דעת מרן השלחן ערוך ורוב רבותינו הראשונים.

אולם מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו זכרונם לברכה, אסור לעשות "רישום" על גבי עץ באמצעות שריטה בשבת. ומכאן נבוא לדון, לגבי אדם העושה סימן על ידי שריטה קלה בנייר הספר, על ידי הצפורן, האם הדבר אסור לכל הפחות מדרבנן, כדין העושה שריטות על גבי נסרים, או שהשריטה על גבי הנייר אינה נחשבת כלל לרישום האסור בשבת.

שריטת ניירות וקלפים בשבת
ואמנם, רבינו הטור (סימן שמ) כתב, שמותר לרשום בשבת סימן (כמו קו) בצפורן על גבי ספר. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ה). וטעמם להקל בזה, משום ששריטה באופן "שאינו מתקיים", כלומר אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, אינה אסורה כלל בשבת. כי לא גזרו רבותינו איסור לשרוט בשבת, אלא באופן שהשריטה מחזיקה מעמד, כמו מי ששורט נסרים של עץ לסימן, אבל רושם השריטה בספר, אינו נשאר אלא לזמן מה, ולכן הדבר אינו בכלל רישום האסור בשבת. (אולם יש לציין כי אסור לשרוט בעור הבשר בשבת).

ויש מרבותינו האחרונים, ובהם הטורי זהב, שכתבו שאין להקל בזה אלא בספרים העשויים קלף, שאז אין הרושם נשאר אלא לזמן מועט ממש, אבל בספרים העשויים נייר, אין להקל בדבר. אולם מדברי מרן השלחן ערוך משמע שאין לחלק בזה, שהרי בזמן מרן כבר היו מצויים בעולם ספרים מודפסים על נייר, ואף על פי כן כתב להקל בזה.

הלכך, מותר לעשות רישום כעין "קו" בצד העמוד, משום שרישום זה אינו מתקיים, וכפי שנתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי החלק השני של השאלה - קיפול הפינה של הדף לעשיית תזכורת\סימן? ד' שבט תשע"ז / 31 בינואר 2017

מותר לקפל בשבת את צד הנייר לצורך סימן, אפילו אם באותו מקום נשאר אחר כך רושם. ולכל הדעות יש להקל בזה. כן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה חלק חמישי עמוד קעא.

בקיפול בצד הדף, נשאר הרבה יותר מסתם שריטה. ובכל זאת ניתן להקל לעשות בשבת? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף

בהלכה זו לא צויין אם מותר לעשות קיפול בצד הדף של הספר?
והאם גם מותר ליישר את הקיפול כשמגיעים לאותו דף בשבת הבאה? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף, ומותר להחזיר את המצב לקדמותו.

בשש"כ כתוב, שאם עושה זאת כדי לסמן לאחר שבת, יש בדבר איסור מהתורה, האם גם באופן זה מרן הרב עובדיה מתיר? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

אין בדבר איסור. והאריך בזה מרן שליט"א בכמה מקומות, ובפרט בספרו על הלכות שבת חלק חמישי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילה ורחיצה ביום הכפורים

מדיני יום הכפורים  הכל חייבים להתענות ביום הכפורים, ובכלל החיוב גם נשים מעוברות ומניקות שחייבות להתענות בו. וכל אשה שיש חשש לבריאותה מחמת התענית, תעשה שאלת חכם הבקיא בדינים אלו, שיורה לה אם תתענה. ואסור לשום אדם להחמיר על עצמו, ולהתענות כאשר מצב בריאותו אינו מאפשר זאת. שהרי התורה הקדושה אמרה, ......

לקריאת ההלכה

דיני חג הסוכות

לפי בקשת מנויים רבים ולתועלת הציבור, הנה אנו מגישים קיצור דינים הנצרכים לימי חג הסוכות הבאים עלינו לטובה הסוכה צריכה להעשות משלש דפנות וסכך, ואת הדפנות ניתן לעשות מכל דבר העומד בפני רוח, למעט סדינים וכדומה שאינם כשרים לדפנות. אם עושים את הדפנות מברזל או פלסטיק וכיוצא בזה מדברים שאין......

לקריאת ההלכה

חודש הרחמים – חודש אלול

היום יום ראשון, בו חל ראש חודש אלול (היום הוא היום הראשון של ראש חודש אלול), שהוא תחילה וראש לימי הרחמים והסליחות. המקור לימי חודש אלול שנינו בפרקי דרבי אליעזר, ארבעים יום עשה משה בהר סיני, קורא במקרא ביום ושונה במשנה בלילה, ולאחר ארבעים יום לקח את הלוחות וירד אל המחנה, וביום י"ז בתמוז שבר ......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה – שנת תשפ"א

אתמול, ביום שבת קודש, חל ראש חודש מנחם אב. ובשבוע הבא ביום ראשון (ממוצאי שבת), יחול יום תשעה באב. הקדוש ברוך הוא יהפכהו לששון ולשמחה במהרה בימינו. משנכנס אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שלמדנו, מכל מקום משנכנס חודש אב, ועד לאחר עשירי באב, יש מנהגי אבלות נוספים שיש לנ......

לקריאת ההלכה


דין מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב

אחר צאת הכוכבים בתשעה באב, דהיינו כעשרים דקות אחר שקיעת החמה, מותר לאכול ולשתות, ונוהגים לברך ברכת הלבנה אחר תפילת ערבית במוצאי תשעה באב. וטוב לטעום משהו קודם ברכת הלבנה. ויש נוהגים לנעול נעלים, ולרחוץ פניהם וידיהם קודם ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב. (ויש סוברים שאין לברך ברכת הלבנה במוצאי תשעה באב, או......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשפ"א), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

"שבעה עשר בתמוז"

היום הוא יום תענית "שבעה עשר בתמוז". תענית שבעה עשר בתמוז נאמר בספר זכריה (פרק ח פסוק יט) "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי, יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשּׁ......

לקריאת ההלכה

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה, לשמוע קול תרועת שופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ומאחר וכל התקיעות, חובה עלינו לשומען, לכן אסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן שאסור לדבר בזמן התקיעות עצמן, אלא יש להיות בשקט, ולהאזין לקול השופר. ומשעה שבירך את ברכת "לשמוע קול שופר", (או שיצא ידי חובת......

לקריאת ההלכה