הלכה ליום שלישי ד' שבט תשע"ז 31 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת לעילוי נשמת

אידה דורי בת חנינה ז"ל

יום השנה החמישית לפטירתה
ז' בשבט תשע"ז
ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

בניה

מליחת ירקות בשבת

----------------------------------
עם כל ישראל, אנו מתפללים לרפואה שלימה עבור הגאון הגדול
רבי אהרן יהודה ליב (שטיינמן) בן גיטל פייגא בתושח"י.
שה' יתברך ישלח לו רפואה שלימה, ויאריך ימיו ושנותיו בטובה עד ביאת גואל צדק במהרה בימינו אמן.

----------------------------------

בהלכה הקודמת הזכרנו את האיסור "לכבוש כבשים", כלומר, להכין "חמוצים" מירקות בשבת, משום ש"כבוש, הרי הוא כמבושל", וכשם שאסור לבשל בשבת, כן אסור לכבוש ירקות וכדומה בשבת.

מליחת צנון, בצל ושום
מלבד האיסור לכבוש כבשים בשבת, אסרו רבותינו לעשות דבר שנראה ככבישת כבשים בשבת. ולכן אסור למלוח בשבת כמה חתיכות של צנון או שום או בצל יחד, כיון שיש רגילות לכובשן במלח, והמליחה מחלישה את כח החריפות שלהן. אבל מותר לטבל במלח חתיכה אחת של בצל, ולאכלה מיד, שניכר שאינו עושה כן כדי לכובשה, אלא לאכילה בלבד.

מליחת סלאט ירקות
ומכאן למד רב אחד ז"ל, שאסור למלוח בשבת סלאט שיש בתוכו עגבניות, משום שהרי זה דומה לכובש כבשים, שאסור בשבת. והביא שכן פסק בספר כף החיים (סימן שכא ס"ק יט).

אולם האמת שמן הדין יש להקל בזה, משום שהעגבניות שבסלאט, אין רגילות כלל וכלל לכובשן, וניכרים הדברים, שהמולח את העגבניות אינו עושה כן כדי לכבוש אותן, אלא כדי לתת בהם טעם טוב. ואף לדברי המחמירים בזה, אם אחרי שמפזר מלח על גבי הסלאט, שופך עליהן מיץ לימון או שמן, המחלישים את כח המלח, אין בדבר איסור לכל הדעות.

וכתב מרן רבינו זצ"ל, (בספרו חזון עובדיה ח"ד עמוד תנז), שהמחמירים לעשות כן, לשפוך שמן או מיץ לימון על המלח, תבא עליהם ברכת טוב. אולם מעיקר הדין יש להקל בזה, כמבואר. ואפילו כשמעורב בסלאט מלפפונים, שהדרך לכובשן, גם כן מותר לעשות כן, מכמה וכמה טעמים.

פיזור סוכר על גבי פירות
עוד נחלקו גדולי דורינו, אם מותר לפזר בשבת סוכר על גבי תותים ושאר פירות, כאשר ידוע שהסוכר גורם לשינוי בפירות, כעין כבישה. ובפרט שכיום נוהגים לכבוש פירות בסוכר בקופסאות שימורים. ואם כן לכאורה יש מקום לדון ולהחמיר בזה.

אך להלכה כתב מרן רבינו זצ"ל (שם, עמוד תנז), שהדבר מותר, (כל שעושה כן על מנת לאכול ביום השבת עצמו), משום שמליחה בסוכר אינה נחשבת "מליחה" כלל. ואף לענין דין מליחת הבשר, כדי להוציא ממנו את הדם, אין תועלת כלל במליחה על ידי סוכר. נמצא אם כן שאין דמיון כלל בין כבישה במלח לכבישה בסוכר. וכן מביאים להתיר בשם הגאון רבי בן ציון אבא שאול ז"ל (בשו"ת אור לציון ח"ב עמוד רמז).

לכן לסיכום: אסור למלוח ירקות שדרך לכבוש אותן בשבת. כגון, שומים, בצלים וכדומה, אבל מותר למלוח כל חתיכה בנפרד, ולאכלה מיד.

ומותר לפזר מלח על גבי סלאט של עגבניות. והמחמירים לשפוך אחר כך שמן או מיץ לימון על הסלאט, תבא עליהם ברכת טוב.

מותר לפזר סוכר על גבי תותים, כל שכוונתו לאכלם ביום השבת עצמו. (כדי שלא יהיה כמכין משבת לחול).

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל הציבור שאינם מדליקים נרות, נשארים בקדושת השבת עד שיבדילו. וגם כדי שיהיה פרסו......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה