הלכה ליום שני ג' שבט תשע"ז 30 בינואר 2017

כובש כבשים בשבת

שאלה: האם מותר להכין בשבת "כבושים", כלומר, לשים מלפפונים במי מלח או בחומץ וכדומה?

תשובה: בגמרא במסכת חולין (צז:) אמרו, "כבוש הרי הוא כמבושל", כלומר, כל דבר כבוש, כלומר, מאכל ששהה שיעור זמן מסויים במי מלח או חומץ וכדומה, דינו כמו שנתבשל. ולפיכך, אם כבשו דבר האסור באכילה, יחד עם מאכלים אחרים המותרים באכילה, כל התערובת אסורה באכילה, כדין מאכלים שנתבשלו יחד. משום שבפעולת הכבישה עוברים הטעמים ממאכל אחד למשנהו, וכל התערובת מלאה בטעם איסור.

ומכאן לכאורה, נראה שהוא הדין לענין שבת, שכשם שאסור לבשל בשבת, כמו כן יהיה אסור לכבוש כבשים בשבת.

"כבוש כמבושל" לענין שבת
אולם באמת שלדעת הרמב"ם (פכ"ב ה"י) ועוד מגדולי הפוסקים, לא אמרו רבותינו "כבוש כמבושל", אלא לגבי דיני איסור והיתר, כגון מאכל חלב (גבינה) שנכבש יחד עם בשר, שדינם כדין מאכל חלב ומאכל בשר שנתבשלו יחדיו, שכל התבשיל אסור, אבל לענין מלאכות שבת, אין דין כבישה כדין בישול, שלא אסרה התורה אלא בישול באש וכיוצא בה, והכבישה אינה בכלל זה. (וכן האריך בזה מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה על הלכות שבת, חלק רביעי עמוד תמח).

ומכל מקום לכל הדעות, אסור לכבוש בשבת כבשים, כלומר "לעשות כבושים" בשבת, ואף לסברת האומרים שאין בדבר איסור מן התורה, מכל מקום מדברי חז"ל בודאי שיש איסור בדבר, וכשם שאומרים "כבוש כמבושל" לגבי דיני איסור והיתר, כן הדין לענין מלאכת שבת.

ולפיכך אסור בהחלט לכבוש בשבת מלפפונים, חצילים, זיתים, עגבניות ירוקות וכדומה, משום שכבוש הרי הוא כמבושל.

שאלות ותשובות על ההלכה

אם אני רוצה להכשיר עלי חסה בשבת ע"י נתינתם במים ומלח. האם זה נחשב ככובש כבשים? ו' שבט תשע"ז / 2 בפברואר 2017

אין בזה איסור מצד כובש כבשים, אבל אין זה מכשיר כלל ועיקר את העלים, ואסור לאכול עלי חסה שלא גודלו באופן מיוחד ללא תולעים. וכבר הוכיח מרן זצ"ל שהדבר בלתי אפשרי לנקות עלי חסה מתולעים, אלא אם קונים עלים מגידול מיוחד, כמו של "גוש קטיף".

האם אפשר לתת חילבה בצלחת מרק חם כלי שלישי (מצקת כלי שני) והחילבה הוכנה מאתמול כבוש כמבושל לצורך עונג שבת, או  שחייב להמתין עד שהמרק יהיה פושר? כ"ח אייר תשע"ב / 20 במאי 2012

אפשר להקל בזה.

האם אין פה עניין שכבוש הוא רק לאחר 24 שעות, ואם הוא עושה זאת בשבת אז הוא לא מגיע לידי כך? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

המבשל בשבת, חייב משום חילול שבת. והמבשל בשבת, היינו שמניח את התבשיל על גבי האש, אף על פי שהתבשיל הולך ומתבשל לאט לאט, מכל מקום חייב. כיון שכך היא מלאכת הבישול. והוא הדין לכובש כבשים, שכיון שכובש את הכבשים, אף על פי שאינם נכבשים מיד, מכל מקום הדבר אסור.

בהלכה האחרונה, התייחסנו לעיניין כבוש כמבושל בשבת. השאלה שלי האם באופן ששמתי את המלח במים שבסיר לפני כניסת השבת ובליל שבת שמתי את הירקות לצורך כבישתם האם דבר זה מותר מן הדין או שבכל אופן הדבר אסור?
  כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

נתינת ירקות בכלי על מנת לכבשם, אסורה בהחלט, אף על פי שהתערובת לתיבול וכבישה הוכנה מערב שבת.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה