הלכה ליום ראשון ב' שבט תשע"ז 29 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת החייל

מאור בן מרגלית חנה

הוקדש על ידי

משפחתו

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת?

מלאכת כותב
תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת אות אחת יש איסור, אולם אינו חמור כדין הכותב שתי אותיות).

עשיית רושם על ידי שריטת נסרים של עץ
ובמשנה במסכת שבת (קג.), נחלקו רבותינו התנאים, האם השׂורט שׂריטות על גבי נסרים של עץ וכדומה, חייב משום "רושם", או שהתורה לא אסרה, אלא כתיבה ממש. שלדעת רבי יוסי, העושה שריטה על גבי נסרים, חייב משום עשיית מלאכה בשבת. ולהלכה כתב רבינו הטור (בסימן שמ), שאין הלכה כרבי יוסי. וכן פסק רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה. וכן פסק להלכה המשנה ברורה (בביאור הלכה ד"ה מותר). ושכן דעת מרן השלחן ערוך ורוב רבותינו הראשונים.

אולם מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו זכרונם לברכה, אסור לעשות "רישום" על גבי עץ באמצעות שריטה בשבת. ומכאן נבוא לדון, לגבי אדם העושה סימן על ידי שריטה קלה בנייר הספר, על ידי הצפורן, האם הדבר אסור לכל הפחות מדרבנן, כדין העושה שריטות על גבי נסרים, או שהשריטה על גבי הנייר אינה נחשבת כלל לרישום האסור בשבת.

שריטת ניירות וקלפים בשבת
ואמנם, רבינו הטור (סימן שמ) כתב, שמותר לרשום בשבת סימן (כמו קו) בצפורן על גבי ספר. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ה). וטעמם להקל בזה, משום ששריטה באופן "שאינו מתקיים", כלומר אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, אינה אסורה כלל בשבת. כי לא גזרו רבותינו איסור לשרוט בשבת, אלא באופן שהשריטה מחזיקה מעמד, כמו מי ששורט נסרים של עץ לסימן, אבל רושם השריטה בספר, אינו נשאר אלא לזמן מה, ולכן הדבר אינו בכלל רישום האסור בשבת. (אולם יש לציין כי אסור לשרוט בעור הבשר בשבת).

ויש מרבותינו האחרונים, ובהם הטורי זהב, שכתבו שאין להקל בזה אלא בספרים העשויים קלף, שאז אין הרושם נשאר אלא לזמן מועט ממש, אבל בספרים העשויים נייר, אין להקל בדבר. אולם מדברי מרן השלחן ערוך משמע שאין לחלק בזה, שהרי בזמן מרן כבר היו מצויים בעולם ספרים מודפסים על נייר, ואף על פי כן כתב להקל בזה.

הלכך, מותר לעשות רישום כעין "קו" בצד העמוד, משום שרישום זה אינו מתקיים, וכפי שנתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי החלק השני של השאלה - קיפול הפינה של הדף לעשיית תזכורת\סימן? ד' שבט תשע"ז / 31 בינואר 2017

מותר לקפל בשבת את צד הנייר לצורך סימן, אפילו אם באותו מקום נשאר אחר כך רושם. ולכל הדעות יש להקל בזה. כן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה חלק חמישי עמוד קעא.

בקיפול בצד הדף, נשאר הרבה יותר מסתם שריטה. ובכל זאת ניתן להקל לעשות בשבת? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף

בהלכה זו לא צויין אם מותר לעשות קיפול בצד הדף של הספר?
והאם גם מותר ליישר את הקיפול כשמגיעים לאותו דף בשבת הבאה? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף, ומותר להחזיר את המצב לקדמותו.

בשש"כ כתוב, שאם עושה זאת כדי לסמן לאחר שבת, יש בדבר איסור מהתורה, האם גם באופן זה מרן הרב עובדיה מתיר? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

אין בדבר איסור. והאריך בזה מרן שליט"א בכמה מקומות, ובפרט בספרו על הלכות שבת חלק חמישי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

זמן הדלקת נרות חנוכה

לכתחילה, (כלומר, הזמן המועדף ביותר להדלקת נרות חנוכה), צריך להדליק נרות חנוכה מיד בצאת הכוכבים, דהיינו כשתים עשרה דקות לאחר שקיעת החמה בימים אלו, ויש מהאשכנזים שנהגו להדליק מיד עם שקיעת החמה. הזמן המוקדם ביותר להדלקת נרות חנוכה אין להדליק נרות חנוכה קודם זמן שקיעת החמה או צאת הכוכבים. (מלבד בערב......

לקריאת ההלכה

נר חנוכה במוצאי שבת

השנה, התשע"ז, נתחיל להדליק נרות חנוכה במוצאי שבת הקרובה, פרשת וישב. במוצאי שבת, מדליקים בבית הכנסת נרות חנוכה, ואחר כך מבדילים על הכוס, כדי לאחר את יציאת השבת כמה שאפשר. ואף על פי שהמדליק נרות חנוכה, פורק מעליו את קדושת השבת, מכל מקום טוב להדליק נרות חנוכה בבית הכנסת אחר תפלת ערבית, שהרי כל ......

לקריאת ההלכה


סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

עיקר דין החמץ והקטניות בפסח

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור בכל גבולך". וענין החימוץ שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ, ומרגע שהחמיץ, אסור אותו החמץ בפסח באכילה ובהנאה, ......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ז

נוהגים לתת לפני פורים מעות "זכר למחצית השקל", כמו שהיו כל ישראל נותנים בזמן שבית המקדש היה קיים. ונוהגים לגבות את המעות בבית הכנסת בליל פורים קודם קריאת המגילה, וכמו שאמרו חז"ל (מגילה דף יג ע"ב) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שעתיד המן לשקול שקלים על ישראל לפיכך הקדים ש......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה