הלכה ליום ראשון ב' שבט תשע"ז 29 בינואר 2017

ההלכה מוקדשת להצלחת החייל

מאור בן מרגלית חנה

הוקדש על ידי

משפחתו

עשיית סימן בשבת

שאלה: אדם הקורא בספר בשבת, ומעוניין לסמן בצד הדף "סימן", על ידי חריטה קלה באמצעות הציפורן. או קיפול בצד הדף, האם מותר לעשות כן בשבת?

מלאכת כותב
תשובה: אחת מן המלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת "כותב". וכל הכותב בשבת, אפילו לא כתב אלא שתי אותיות, חייב משום חילול שבת. (ואף בכתיבת אות אחת יש איסור, אולם אינו חמור כדין הכותב שתי אותיות).

עשיית רושם על ידי שריטת נסרים של עץ
ובמשנה במסכת שבת (קג.), נחלקו רבותינו התנאים, האם השׂורט שׂריטות על גבי נסרים של עץ וכדומה, חייב משום "רושם", או שהתורה לא אסרה, אלא כתיבה ממש. שלדעת רבי יוסי, העושה שריטה על גבי נסרים, חייב משום עשיית מלאכה בשבת. ולהלכה כתב רבינו הטור (בסימן שמ), שאין הלכה כרבי יוסי. וכן פסק רבינו עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה. וכן פסק להלכה המשנה ברורה (בביאור הלכה ד"ה מותר). ושכן דעת מרן השלחן ערוך ורוב רבותינו הראשונים.

אולם מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו זכרונם לברכה, אסור לעשות "רישום" על גבי עץ באמצעות שריטה בשבת. ומכאן נבוא לדון, לגבי אדם העושה סימן על ידי שריטה קלה בנייר הספר, על ידי הצפורן, האם הדבר אסור לכל הפחות מדרבנן, כדין העושה שריטות על גבי נסרים, או שהשריטה על גבי הנייר אינה נחשבת כלל לרישום האסור בשבת.

שריטת ניירות וקלפים בשבת
ואמנם, רבינו הטור (סימן שמ) כתב, שמותר לרשום בשבת סימן (כמו קו) בצפורן על גבי ספר. וכן פסק מרן השלחן ערוך (סעיף ה). וטעמם להקל בזה, משום ששריטה באופן "שאינו מתקיים", כלומר אינו מחזיק מעמד לאורך זמן, אינה אסורה כלל בשבת. כי לא גזרו רבותינו איסור לשרוט בשבת, אלא באופן שהשריטה מחזיקה מעמד, כמו מי ששורט נסרים של עץ לסימן, אבל רושם השריטה בספר, אינו נשאר אלא לזמן מה, ולכן הדבר אינו בכלל רישום האסור בשבת. (אולם יש לציין כי אסור לשרוט בעור הבשר בשבת).

ויש מרבותינו האחרונים, ובהם הטורי זהב, שכתבו שאין להקל בזה אלא בספרים העשויים קלף, שאז אין הרושם נשאר אלא לזמן מועט ממש, אבל בספרים העשויים נייר, אין להקל בדבר. אולם מדברי מרן השלחן ערוך משמע שאין לחלק בזה, שהרי בזמן מרן כבר היו מצויים בעולם ספרים מודפסים על נייר, ואף על פי כן כתב להקל בזה.

הלכך, מותר לעשות רישום כעין "קו" בצד העמוד, משום שרישום זה אינו מתקיים, וכפי שנתבאר.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה ההלכה לגבי החלק השני של השאלה - קיפול הפינה של הדף לעשיית תזכורת\סימן? ד' שבט תשע"ז / 31 בינואר 2017

מותר לקפל בשבת את צד הנייר לצורך סימן, אפילו אם באותו מקום נשאר אחר כך רושם. ולכל הדעות יש להקל בזה. כן פסק מרן זצ"ל בספר חזון עובדיה חלק חמישי עמוד קעא.

בקיפול בצד הדף, נשאר הרבה יותר מסתם שריטה. ובכל זאת ניתן להקל לעשות בשבת? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף

בהלכה זו לא צויין אם מותר לעשות קיפול בצד הדף של הספר?
והאם גם מותר ליישר את הקיפול כשמגיעים לאותו דף בשבת הבאה? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

מותר לקפל בצד הדף, ומותר להחזיר את המצב לקדמותו.

בשש"כ כתוב, שאם עושה זאת כדי לסמן לאחר שבת, יש בדבר איסור מהתורה, האם גם באופן זה מרן הרב עובדיה מתיר? כ"ב אייר תשע"ב / 14 במאי 2012

אין בדבר איסור. והאריך בזה מרן שליט"א בכמה מקומות, ובפרט בספרו על הלכות שבת חלק חמישי.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין שמיעת פרשת זכור

בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרבה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ח, נקרא בפרשת תצוה), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת זכור" (ומקומה של פרשת זכור הו......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

דילוג בקריאת המגילה

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

ימי הפורים – משלוח מנות

ימי הפורים בשנה זו, יחולו בסוף שבוע הבא. יום תענית אסתר יחול ביום רביעי, ואחריו ביום חמישי יום פורים ברוב המקומות, ובירושלים יחול פורים ביום שישי. מצות משלוח מנות נאמר במגילת אסתר (ט, כב): לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּ"מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת" אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּ"מַתָּנ......

לקריאת ההלכה


סידור הכלים בשעת ברכת המזון

שאלה: האם מותר לי לסדר את הכלים שנותרו על השלחן בשעה שאני מברך ברכת המזון? תשובה: בגמרא במסכת ברכות (דף טז.), אמרו, שפועלים, שהם עסוקים כל הזמן במלאכתם, אינם יכולים לברך בשעת העבודה את ברכת המזון. ומכאן למד מרן הבית יוסף (בסוף סימן קצא), שאסור לעשות מלאכה בשעה שמברכים ברכת המזון. (וכן מפורש בירוש......

לקריאת ההלכה

דין דם הנמצא בביצים

דם הנמצא בביצים, אסור באכילה, משום שאותו דם הוא תחילת ריקום האפרוח, ואותו האפרוח, דין עוף יש לו, שדמו אסור באכילה מן התורה, ולכן גם דם הנמצא בביצים אסור באכילה מן התורה, וזו דעת רבינו הרא"ש והתוספות. אולם לדעת רבינו הרמב"ם, דם הנמצא בביצים אינו אסור באכילה אלא מדרבנן, משום שאף על פי שדם זה......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם נכון הדבר שאסור לנשים לעשות מלאכה בראש חודש?

תשובה: אמרו רבותינו בפרקי דרבי אליעזר, שבזמן חטא העגל, אמר אהרן לכל עדת ישראל "פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנותיכם" כדי להתיך את כל הזהב ולעשות ממנו את עגל הזהב. וכששמעו על כך הנשים, לא רצו לתת נזמיהן לבעליהן, ואמרו להם, אתם רוצים לעשות פסל ומסכה תועבת ה' שאין בו כוח להציל, ל......

לקריאת ההלכה

אכילת מאכלי חלב אחרי אכילת עוף

באחת ההלכות הקודמות ביארנו באופן כללי שיש להמתין שש שעות בין אכילת מאכלי בשר לאכילת מאכלי חלב, משום שטבע הבשר שנשארות ממנו שאריות בין השיניים, וגם משום שהבשר נותן טעם בפה למשך זמן ארוך. כתב הרמב"ם (בסוף פ"ט מהלכות מאכלות אסורות), מי שאכל בשר, בין בשר בהמה ובין בשר עוף, לא יאכל אחריו (מא......

לקריאת ההלכה