הלכה ליום שלישי ב' שבט תש"פ 28 בינואר 2020

פירות הצובעים

בהלכות הקודמות,ביארנו את יסודות מלאכת "צובע", שאסרה התורה עלינו לצבוע בשבת. ובהלכה הקודמת ביארנו, שאדם האוכל בשבת מן הפירות הצובעים, כגון תותים ורמונים ודובדבנים, עליו להזהר בשעת האכילה, שלא לנגב את ידיו במפית, כדי שלא יצבע את המפית בצבע שבידיו. וכפי שפסק מרן השלחן ערוך (סי' שכ סעיף כ).

וביארנו, שמאחר ואין כוונת המנגב את ידיו, לצבוע את המפית, אלא רק לנגב את ידיו, ואדרבה, את המפית הוא מלכלך, אין בדבר חשש איסור, אלא  רק מדרבנן, כלומר, מגזירת חכמינו, אבל לא מן התורה.

אכילת פירות הצובעים
ומכאן עלינו לשאול, שאם יש חשש איסור במה שמנגב את ידיו במפית, כאשר ידיו מלוכלכות מהפירות, אם כן עלינו לאסור באופן גורף אכילת פירות הצובעים בשבת. שהרי מפורש בתלמוד ירושלמי (פרק כ"ג ה"ב), "המאדים אודם בשבת חייב". כלומר, אדם הצובע את שפתיו בצבע אדום בשבת, עובר על איסור צביעה בשבת. (וכתב הרמב"ם (פכ"ב הל' כג) שמכל מקום אין בדבר איסור אלא מדרבנן).

ואם כן, גם אדם האוכל מן הפירות שצובעים את שפתיו בשבת, עובר על איסור "צובע". ומדוע אנו מתירים לאכול תותים, רימונים ודובדבנים בשבת?

והתשובה לכך, כי לא אסרו לצבוע בשבת, אלא דבר ש"דרך לצבוע אותו", כגון מפית, שהדרך היא לצבוע אותה, אבל אין דרך ורגילות לצבוע את הפנים ואת הידיים, ולפיכך אין בדבר איסור כלל.

אולם לגבי נשים, שדרכן לצבוע את פניהם באמצעות אודם וכדומה, לכאורה היה לנו לאסור להן לאכול מן הפירות הצובעים? ואם כן כיצד אנו נוהגים שגם הנשים אוכלות פירות כאלה בשבת?

ובאמת שהגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל, כתב בספרו חוט שני (פרק יט), שיש לעיין, האם מותר לנשים לאכול מפירות הצובעים את השפתיים בשבת.

אולם מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל הורה, שהדבר פשוט מאד להיתר, מאחר ואין הדרך והרגילות לצבוע את השפתיים על ידי אכילה, וגם אין כוונת האוכלת אלא לאכילה, ומעתה, כשהצביעה אינה אסורה אלא מדרבנן, וגם נעשית בדרך של "כלאחר יד", כלומר, לא באופן הרגיל שצובעים, אלא באמצעות האכילה, הדבר מותר אף לכתחילה. וכן פסק המשנה ברורה (סימן שג אות סה בשער הציון).

הנחת בגד על גבי מכה
כעת נותר לנו לברר, האם יש להזהר שלא להניח בשבת תחבושת לבנה על גבי פצע מדמם, שהרי על ידי כך התחבושת "נצבעת". או שאולי אין לחוש לכך?

ובאמת שרבינו אליעזר ממיץ, שהוא זה שהורה שאין לצבוע את המפית מהיד המלוכלכת, כתב להחמיר בדבר גם בהנחת תחבושת על גבי מכה. אולם בנדון זה רבים חלקו על דבריו, מחמת כמה טעמים. ולמעשה, אף על פי שנכון להחמיר לכתחילה, שלא להניח בגד על גבי פצע, אלא לשטוף תחילה את המכה ורק לאחר מכן להניח עליה את התחבושת. מכל מקום במקום צורך יש להקל בזה. (לוית חן, עמוד קמט). ובודאי שמותר להניח נוזל "יוד" על גבי מכה במקום שיש חשש לזיהום.

ולסיכום: מותר ללא חשש לאכול בשבת מפירות הצובעים את השפתיים והידיים.

נכון להחמיר שלא להניח תחבושת על גבי מכה, אלא לשטוף תחילה את המכה, ורק לאחר מכן להניח את הבגד או התחבושת. ומותר להניח נוזל "יוד" על גבי המכה.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה הדין במפיות חד פעמיות לגבי צובע שדרכם להזרק? ב' שבט תש"פ / 28 בינואר 2020

יש יותר מקום להקל בזה. אבל יש מדקדקים להשתמש דוקא במפיות צבעוניות. וטוב להזהר בזה כשאפשר.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה