הלכה ליום שני א' שבט תש"פ 27 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת האשה היקרה המדוכאת ביסורים

מרת רבקה בת צפורה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

צביעת המפה בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי, את יסוד איסור צביעה בשבת, שהיא אחת המלאכות שנאסר עלינו לעשותה ביום השבת.

דברי בעל ספר יראים
כתב רבינו אליעזר ממיץ בספר היראים (סי' עדר), שהאוכלים מן הפירות הצובעים, כמו תותים או רימונים, יזהרו שלא יצבעו את המפות והסדינים. ואף על פי שהוא מקלקל (כלומר, אדם העושה כן, אין כוונתו ליפות ולצבוע את המפה, אלא אדרבא, הוא מלכלכך את המפה במעשיו), מכל מקום, יש בדבר איסור מדרבנן (שרבותינו גזרו אף על מלאכה שהוא מקלקל בה). עד כאן דברי בעל ספר יראים.

ואת דברי רבינו אליעזר ממיץ בספר היראים, העתיקו עוד מרבותינו הראשונים. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סוף סימן שכ, סעיף כ) בזו הלשון: "יש מי שאומר, שהאוכל תותים או שאר פירות הצובעים, צריך להזהר שלא יגע בידיו הצבועות בבגדיו או במפה, משום צובע".

הקושי בדברי ה"יראים" והמסקנה להלכה
אולם באמת שלכאורה הדברים תמוהים, שהרי מבואר בספר ה"יראים" עצמו, שאין כאן איסור "צביעה" מן התורה, שהרי המנגב ידיו במפית, אינו מתכוין לצבוע את המפית, ואדרבה, במעשיו הוא "מקלקל" את המפית. ואם כן אין כאן אלא איסור מ"דרבנן", כלומר, מדברי חז"ל. ומעתה, הרי כלל גדול בידנו, שכל מלאכה שאינה אסורה אלא מדרבנן, (ובלשון הפוסקים, "פסיק רישיה מדרבנן", כלומר, מלאכה שנעשית מכח מעשה אחר, אבל אין איסורה אלא מדרבנן), כאשר אינו מתכוין לאותה מלאכה, מותר לעשותה אף לכתחילה.

ואם כן במקרה שלנו. הרי צביעת המפה בלכלוך שבידיים היא צביעה האסורה מדרבנן. והרי כשאנו מנגבים את היד במפית, בודאי שאין לנו כאן "כוונה" לצבוע את המפית. ואם כן הדבר צריך להיות מותר לגמרי! ומדוע מרן השלחן ערוך החמיר בדבר?

אולם למעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר והיראים פסק כן להלכה, ובקלות אפשר להזהר בדבר, והרי יש כאן חשש איסור בשבת, לכן יש להזהר ולהחמיר כדברי היראים, שלא לנגב את הידיים במפית, כאשר המפית נצבעת מחמת כן. (יביע אומר ח"ד סימן לג אות א, חזו"ע ח"ה עמוד טז).

ולכן לסיכום: יש להזהר שלא לנגב את הידיים במפית בשבת, כאשר הידיים צובעות את המפית בצבע היוצא מן התותים או הרמונים וכדומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרי כל דבר יכול לצבוע אפילו לכלוך של אוכל כל שהוא (חמין בצבע חום, מרק בצבע של המרק, יין בצבע שלו וכו׳) ולפי זה עדיף לא לנגב ידיים מלוכלכות בשבת אלא לשטוף אותם כי הם עלולים לצבוע את המפית בצבע של המאכל?! י"ג אייר תשע"ב / 5 במאי 2012

פירות שצובעים בצבע נאה, כמו דובדבנים ורימונים, צביעתם נחשבת צביעה, אבל מיני תבשילין, אינם צובעים אלא מלכלכלים. ובדורות הקודמים (וגם קצת היום), צובעים בצבעים טבעיים של פירות, ולא במיני תבשילין מלכלכים ומקלקלים את הבגד.

יש ענין להחמיר בזה גם במפית חד פעמית? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

יש ענין להחמיר בזה גם במפית חד פעמית.

האם ההלכה היא לגבי מפית מבד (מגבת), או גם לגבי מפית נייר חד פעמית? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

גם לגבי מפית חד פעמית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה