הלכה ליום שני א' שבט תש"פ 27 בינואר 2020

ההלכה מוקדשת לעלוי נשמת האשה היקרה המדוכאת ביסורים

מרת רבקה בת צפורה ע"ה

ת.נ.צ.ב.ה.

הוקדש על ידי

משפחתה

צביעת המפה בשבת

בהלכה הקודמת ביארנו באופן כללי, את יסוד איסור צביעה בשבת, שהיא אחת המלאכות שנאסר עלינו לעשותה ביום השבת.

דברי בעל ספר יראים
כתב רבינו אליעזר ממיץ בספר היראים (סי' עדר), שהאוכלים מן הפירות הצובעים, כמו תותים או רימונים, יזהרו שלא יצבעו את המפות והסדינים. ואף על פי שהוא מקלקל (כלומר, אדם העושה כן, אין כוונתו ליפות ולצבוע את המפה, אלא אדרבא, הוא מלכלכך את המפה במעשיו), מכל מקום, יש בדבר איסור מדרבנן (שרבותינו גזרו אף על מלאכה שהוא מקלקל בה). עד כאן דברי בעל ספר יראים.

ואת דברי רבינו אליעזר ממיץ בספר היראים, העתיקו עוד מרבותינו הראשונים. וכן פסק מרן בשלחן ערוך (סוף סימן שכ, סעיף כ) בזו הלשון: "יש מי שאומר, שהאוכל תותים או שאר פירות הצובעים, צריך להזהר שלא יגע בידיו הצבועות בבגדיו או במפה, משום צובע".

הקושי בדברי ה"יראים" והמסקנה להלכה
אולם באמת שלכאורה הדברים תמוהים, שהרי מבואר בספר ה"יראים" עצמו, שאין כאן איסור "צביעה" מן התורה, שהרי המנגב ידיו במפית, אינו מתכוין לצבוע את המפית, ואדרבה, במעשיו הוא "מקלקל" את המפית. ואם כן אין כאן אלא איסור מ"דרבנן", כלומר, מדברי חז"ל. ומעתה, הרי כלל גדול בידנו, שכל מלאכה שאינה אסורה אלא מדרבנן, (ובלשון הפוסקים, "פסיק רישיה מדרבנן", כלומר, מלאכה שנעשית מכח מעשה אחר, אבל אין איסורה אלא מדרבנן), כאשר אינו מתכוין לאותה מלאכה, מותר לעשותה אף לכתחילה.

ואם כן במקרה שלנו. הרי צביעת המפה בלכלוך שבידיים היא צביעה האסורה מדרבנן. והרי כשאנו מנגבים את היד במפית, בודאי שאין לנו כאן "כוונה" לצבוע את המפית. ואם כן הדבר צריך להיות מותר לגמרי! ומדוע מרן השלחן ערוך החמיר בדבר?

אולם למעשה כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל, שמאחר והיראים פסק כן להלכה, ובקלות אפשר להזהר בדבר, והרי יש כאן חשש איסור בשבת, לכן יש להזהר ולהחמיר כדברי היראים, שלא לנגב את הידיים במפית, כאשר המפית נצבעת מחמת כן. (יביע אומר ח"ד סימן לג אות א, חזו"ע ח"ה עמוד טז).

ולכן לסיכום: יש להזהר שלא לנגב את הידיים במפית בשבת, כאשר הידיים צובעות את המפית בצבע היוצא מן התותים או הרמונים וכדומה.

שאלות ותשובות על ההלכה

הרי כל דבר יכול לצבוע אפילו לכלוך של אוכל כל שהוא (חמין בצבע חום, מרק בצבע של המרק, יין בצבע שלו וכו׳) ולפי זה עדיף לא לנגב ידיים מלוכלכות בשבת אלא לשטוף אותם כי הם עלולים לצבוע את המפית בצבע של המאכל?! י"ג אייר תשע"ב / 5 במאי 2012

פירות שצובעים בצבע נאה, כמו דובדבנים ורימונים, צביעתם נחשבת צביעה, אבל מיני תבשילין, אינם צובעים אלא מלכלכלים. ובדורות הקודמים (וגם קצת היום), צובעים בצבעים טבעיים של פירות, ולא במיני תבשילין מלכלכים ומקלקלים את הבגד.

יש ענין להחמיר בזה גם במפית חד פעמית? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

יש ענין להחמיר בזה גם במפית חד פעמית.

האם ההלכה היא לגבי מפית מבד (מגבת), או גם לגבי מפית נייר חד פעמית? ט' אייר תשע"ב / 1 במאי 2012

גם לגבי מפית חד פעמית.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

כלי פסח

בימי הפסח אין להשתמש בכלים שהשתמשו בהם בכל ימות השנה, משום שכלים שבישלו בהם, או שמו בתוכם מאכלים רותחים, הרי דפנות הכלים "בלעו" טעם מהמאכל שהיה בהם, ולכן, כשם שאנו מפרידים בכל השנה בין כלים של בשר לכלים של חלב, כמו כן יש להבדיל בין הכלים שמשתמשים בהם בכל השנה לכלים של פסח. והנה דיני הכ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

מרור – כורך – שלחן עורך - ותוספת הלכות בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות

אף שעלינו להמשיך בהלכות הפסח, מכל מקום נעמוד גם על כמה דינים ששייכים באופן מיוחד השנה, בשל מגפת "קורונה" והסגר הנהוג בכל המקומות. שריפת חמץ - לגבי שריפת חמץ, שנהגו לצאת ולשורפו ביום ערב פסח, דבר שהשנה לא יתאפשר להרבה בני אדם. הנה בגמרא ובשלחן ערוך (סימן תמה) מבואר, כיצד היא מצות ביעור ח......

לקריאת ההלכה


קריאת המגילה – קולות נפץ

כל אדם מישראל חייב בקריאת המגילה ביום הפורים, וצריך לקרותה בלילה ולשוב ולקרותה ביום, שנאמר "אֱלֹהַי, אֶקְרָא יוֹמָם וְלֹא תַעֲנֶה וְלַיְלָה וְלֹא דֽוּמִיָּה לִי". ופסוק זה נאמר בספר תהילים בפרק "למנצח על אילת השחר", ואמרו בגמרא (יומא כט.) שאסתר נמשלה לאיילת השחר. ולכן מפרק זה אנו......

לקריאת ההלכה

זהירות בעניני חמץ

---------------- מנויים יקרים, אנו שמחים להודיע לבעלי טלפונים חכמים (בהיתר רב), כי מעתה ניתן להוריד את האפליקציה "אינסטרב", בה ניתן לשאול ולקבל תשובות לשאלותיכם ההלכתיות מפי תלמידי חכמים מורי הוראות בישראל.  האפליקציה אינה שייכת ל"הלכה יומית", אולם הרה"ג יעקב ששון ש......

לקריאת ההלכה

פרטים בדין קטניות בפסח - נגיף "קורונה"

----------------------- לשאלת רבים: בימים הללו שקיים איום מפני נגיף מסוכן, בודאי שעל פי דיני התורה יש לנהוג על פי הוראות משרד הבריאות, וכפי שכבר הורו גדולי הרבנים ובכללם מורינו הגאון הראשון לציון רבי יצחק יוסף שליט"א. היודע על אדם, שיש לגביו חשש שהוא נגוע בנגיף ועל פי התקנות עליו לשהות בב......

לקריאת ההלכה

ההלל בליל פסח – דין האנשים ודין הנשים

בתוספתא (פ"ג דסוכה) שנינו: שמנה עשר יום ולילה אחד קוראים בהם את ההלל, ואלו הם: שמונת ימי חג הסוכות, שמונת ימי חנוכה, יום טוב הראשון של פסח, ולילו, ויום טוב של עצרת. וכן מבואר עוד בדברי חז"ל, ובמסכת סופרים (פרק כ הלכה ט) שנינו: "ומצוה מן המובחר לקרות את ההלל בנעימה, לקיים מה שנאמר וּנְ......

לקריאת ההלכה