הלכה ליום שני ו' אדר תשע"ט 11 בפברואר 2019

ההלכה מוקדשת לרפואה שלימה עבור

בנימין בן פריחה ויאיר רפאל בן שולמית וכל הפצועים מהתאונה בכביש 443

הוקדש על ידי

מיכאל וקנין

בתי המשפט – דברי מרן זצ"ל על השופטים

בהלכה הקודמת ביארנו שיש איסור ללכת להתדיין בפני שופטים (ערכאות) גויים, ואפילו אם הם שופטים על פי דיני התורה אסור להתדיין לפניהם, ואפילו בהסכמת שני בעלי הדין, וההולך להתדיין לפני ערכאות אלו נקרא רשע וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה. ועיקר דין זה נלמד ממה שנאמר: ואלה המשפטים אשר תשים "לפניהם", לפניהם ולא לפני גויים.

ובמדינת ישראל נוהגים בבתי המשפט לפסוק על ידי שופטים יהודים, אבל אותם שופטים אינם פוסקים על פי דיני התורה, ואינם בקיאים כלל בדיני התורה, המרובים מאד מאד, (הרבה מעבר לכל דיני המשפט העברי החילוני אפילו בבקיאות בלבד, הגע בעצמך, שהרי אברך מוכשר צריך לשקוד על תלמודו במשך כעשר שנים יומם ולילה בכדי לזכות לכתר הדיינות, ולעיתים אף בידיעת דיני התורה לא די, כי יש צורך להעמיק בהם בעומק העיון. והדברים ארוכים), ולכן נראה שאין לחלק כלל בין שופטים גויים לשופטי ישראל.

ובאמת שמרן רבינו עובדיה יוסף זצ"ל כתב, שעובדה זו שהשופטים במדינת ישראל הם יהודים, היא סיבה להחמיר עליהם יותר, שהואיל והשופטים יהודים הם, ומושבעים מהר סיני לשפוט על פי דיני התורה, ואילו הם עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות נשברים אשר לא יכילו המים, ודנים על פי חוקות הגויים ושופטיהם וספרי החוקים שלהם, והרי המכשלה גדולה שבעתיים מאשר להתדיין בפני שופטים גויים אשר לא נצטוו מעולם לדון על פי התורה שלנו, שאף על פי שהגויים נצטוו להתקין להם בתי משפט (כמו שפסק הרמב"ם בסוף פ"ט מהלכות מלכים) מכל מקום יכולים הם לדון על פי שכל אנושי ולפי ראות עיניהם, ואינם מחויבים לדון בדיני התורה לפרטיהם, ואף על פי כן יש איסור חמור להתדיין אצל הגויים, קל וחומר לשופטים יהודים כאלה, שהם פנו עורף לתורתינו הקדושה, ותחת לשפוט על פי דיני התורה, אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, דנים על פי חוקים וערכים משובשים שחלקם הוא על פי המשפט העותומני והמנדטורי, בבחינת "שִׁפְחָה כִּי תִירַשׁ גְּבִרְתָּהּ", "וַיֵּלְכוּ אַחֲרֵי הַהֶבֶל וַיֶּהְבָּלוּ", ועל ידי כך מייקרים ומחשיבים את משפטי הגויים, ולכן על אחת כמה וכמה שהדבר אסור בהחלט.

וכן הגאון רבי צבי פסח פראנק זצ"ל, רבה של ירושלים, כתב בתשובה לעורך דין דתי אחד, אשר השתומם לשמוע שרבה של ירושלים דן את בתי המשפט החילוניים במדינת ישראל לערכאות, וכתב בין השאר "שכאשר נתבונן בטעם האיסור לדון בערכאות של גויים, שהוא מפני שהדן בפניהם הוא מייקר את החוקים שלהם להחשיבם, שנאמר "וְאֹיְבֵינוּ פְּלִילִים", שכשאויבינו פלילים (שופטים), זהו עדות למעמדם הגבוה, כמו שפירש רש"י בפרשת משפטים (והובאו הדברים בהלכה הקודמת). ולפיכך הדן לפניהם, הרי זה רשע, וכדברי הרמב"ם ומרן השלחן ערוך. ואם כן מטעם זה עצמו, גם יהודי ששופט על פי חוקותיהם, בודאי שהוא גרוע יותר מגוי, שהגוי לא נצטוה לשפוט על פי דת ישראל, אבל יהודי זה שהוא מצווה לדון על פי התורה, והוא מתנכר אליה ודן על פי המג'לה של העותומנים, ושאר חוקי אומות העולם, שעליהם נאמר " יֹצֵר עָמָל עֲלֵי חֹק, יָגוֹדּוּ עַל נֶפֶשׁ צַדִּיק וְדָם נָקִי יַרְשִׁיעוּ", הרי הוא רשע ומרים יד בתורת משה, וכדברי הרשב"א הרי הוא הורס חומות הדת ועוקר ממנה שורש וענף, והתורה מידו תבקש (שייתן את הדין על זלזולו בתורה), והוא הדין למי שהולך להתדיין בפני אותם שופטים, וצר לנו מאד שחוקים אלה אימצה הממשלה והכנסת לדון בהם במדינת ישראל, אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. וכדברים אלו כתב הגאון החזון איש, והגאון רבי יצחק איזיק הלוי הרצוג, הרב הראשי לישראל.

וממכלול הדברים הדבר ברור שמלבד כל הטעמים הנ"ל, ישנו טעם פשוט מאד לאסור את ההתדיינות בפני בתי המשפט, משום שאמרו רבותינו, אלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים, לפניהם ולא לפני הדיוטות, דהיינו שאין לאדם פשוט אשר לא נסמך על ידי גדולי הדור לדון, וכל שכן שופטי בתי המשפט בישראל אשר כולם נחשבים על פי דת תורתינו הקדושה, פסולים לדון מכל וכל, שהרי הם עוברים על איסורי תורה במזיד ובפרהסיא, ובודאי שהם גרועים יותר מסתם הדיוטות שגם כן אסורים לדון, וכן הסכמת כל גדולי ישראל, וכבר אמרו רבותינו (במסכת שבת קלט.) כל פורענות הבאה על ישראל, צא ובדוק בשופטי ישראל. ואנו רואים לצערינו כמה קשה המצב הביטחוני והכלכלי כיום, עד יערה ה' עלינו רוח ממרום, וישיב שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה, וציון במשפט תפדה ושביה בצדקה.

וזכור לנו, כאשר מרן זצ"ל דיבר בשיעורו בגנות השופטים בבתי המשפט, שאין להם ידיעה בסיסית בתורה הקדושה, ואפילו תינוקות של בית רבן אצלינו יודעים תורה יותר מהם, הדבר עורר סערה ציבורית. ואז הגיב מרן זצ"ל ואמר, הנה העולם חושבים שהשופטים הם אנשים מורמים מעם, ואני הראתי להם איך שהם פחותים מאד. ופעם מקורבו הרב אליהו שטרית שליט"א כתב עבור מרן זצ"ל טיוטת מכתב לשופט אחד, ובראש המכתב כתב "לכבוד השופט הנכבד", אמר לו מרן זצ"ל, איך אפשר לכתוב "נכבד" על שופט? (הובא בספר "רבינו").

בהלכה הבאה יובאו פרטי דינים מעשיים בנדונינו.

שאלות ותשובות על ההלכה

מה קרה ל"דיני דמלכותא דיני"? כ"ח תמוז תשע"ב / 18 ביולי 2012

דינא דמלכותא דינא, אין הכוונה שאם המלכות תתקן תקנות נגד דין התורה, יהיה תוקף לאותם החלטות. ובודאי לא כאשר מדובר במלכות של ישראל, שמתקנים להיפך מדין התורה, להצדיק את הרשע ולהרשיע את הצדיק, ולהוציא ממון ממי שאינו חייב לשלם וכדומה. ואדרבא, מלכות שמתקנת תקנות כאלה, שופטים ששופטים על פי תקנות כאלה, הרי הם פושעים בתורה, ופשוט מאד שאין כל תוקף הלכתי להחלטותיהם. ורק כאשר המלכות מתקנת תקנות, כגון תשלומי מיסים וכדומה, אז יש לומר דינא דמלכותא דינא, כל שאינו נגד דין התורה.

1.    לכתוב כפי שנכתב בהלכה בצורה גורפת על כל שופטי ישראל שהם " כולם נחשבים על פי דת תורתינו הקדושה, פסולים לדון מכל וכל, שהרי הם עוברים על איסורי תורה במזיד ובפרהסיא,", נראה קצת מוגזם, כאשר ישנם שופטים שומרי תורה ומצוות המקפידים על קלה כחמורה.
2.    חוקי המשפט העברי חודרים בקביעות ובהדרגה לתוך חוקי המשפט הישראלי.
3.    לצערי, אני מכיר דיינים שדנים בבתי הדין הרבני שאינם ראויים לכהן לא כרבנים ולא כדיינים, האם דינם כדין שופטי עכו"ם? כ"ח תמוז תשע"ב / 18 ביולי 2012

לשאלה הראשונה, גם שופט שנקרא דתי, אם הוא פוסק להיפך מדין התורה. וכגון, שהוא מחייב אדם לשלם לרעהו סך מסויים, על פי התרשמות אישית וכדומה, נגד דין התורה. הרי שדינו כגזלן. וכל שהוא פוסק שלא על פי דין התורה, הרי הוא מצדיק את הרשע, ומרשיע את הצדיק, והוא פסול לעדות, וכלל הדברים שכתבנו. ויש לומר כן לצערינו הגדול על כל שופטי בתי המשפט בישראל, שמסירים עול מלכות שמים מעליהם, ומקבלים עליהם חוקות העמים.
לשאלה השנייה. לימודי הדיינות, הם לימודים ארוכים ומפרכים לאים שיעור מלימודי המשפטים. כך שגם אם נכנסו אי אלו חוקים דתיים לפסקי בתי המשפט, על ידי שופטים שאינם מומחים במשפט העברי, עדיין אין זה מחפה על הרוב המוחלט של פסקיהם, שהם להיפך גמור מדין התורה, ואף במקום שמובאים בדבריהם ציטוטים תורניים, פעמים רבות שהם מוציאים את הדברים מהקשרם הנכון, ומסלפים את כוונת התורה ורבותינו הפוסקים. לפיכך, אי אפשר לצערינו להקל בדינם מחמת דבר מועט שנמצא בדבריהם.
לגבי השאלה השלישית. בודאי, דיינים שפוסקים להיפך מדין התורה, אם אמנם נמצא דיין שכזה, דינו חמור מאד, וכל שאינו נוהג בדרך ארץ ועל פי קו האמת והיושר, הוא גם עלול לחלל שם שמים. ואי אפשר להעמיד הדת על תלה, שיהיו כל הדיינים מושלמים בכל מעשיהם. אך בדרך כלל, הדיינים הם תלמידי חכמים נאמנים וישרים בלבותם.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה