הלכה ליום ראשון ה' אדר תשע"ט 10 בפברואר 2019

ערכאות של גויים

אמרו בברייתא במסכת גיטין (דף פח:) רבי טרפון אומר, כל מקום שאתה מוצא אגוריאות של עובדי כוכבים (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שדיניהם כדיני ישראל, אסור ללכת להתדיין בפניהם, מפני שכתוב בתורה (שמות כא.) ואלה המשפטים אשר תשים "לפניהם", לפניהם ולא לפני גויים. וביאור הדברים הוא, שיש איסור על פי תורתינו הקדושה להתדיין בפני גויים, ואפילו אם אותם גויים פוסקים דין שהוא נכון גם על פי דיני התורה, מכל מקום יש איסור להתדיין אצלם.

וכתב הרמב"ם (בפכו' מהלכות סנהדרין ה"ז) כל הדן בדייני עכו"ם (דהיינו גויים) ובערכאות שלהם (דהיינו בתי משפט של גויים) אף על פי שהיו דיניהם כדיני ישראל, הרי זה רשע, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, לפניהם ולא לפני גויים. וכן פסקו הטור ומרן השולחן ערוך (חושן משפט סימן כו.)

והגאון מהרשד"ם בספרו, וכן הגאון מהר"י אדרבי בספרו, כתבו כי יש הסכמה בחרם גמור בכל אלות הברית  (הקללות שהוזכרו בתורה), מכל גאוני ישראל (שבתקופה ההיא לפני כארבע מאות שנה) רבני צפת ורבני קושטא ורבני סאלוניקי, לבל יהין שום אדם מישראל לדון אצל הערכאות של גויים, וכתב הרשב"ץ, שבלי ספק זהו איסור חמור מן התורה, וכדברי רש"י בתחילת פרשת משפטים, שאפילו אם אנו יודעים שבדין מסוים פוסקים הערכאות כדין תורתינו הקדושה, אסור להתדיין לפניהם, שכל המביא דיני ישראל בפני גויים, מחלל את השם, ומיקר שם עבודה זרה של הגויים (שפוסקים על פי חוקיהם, אם מחמת דת כלשהי, ואם מחמת חוקיהם שהומצאו על ידיהם, כמו שמצוי בזמן הזה, שעל ידי כך מראה כאילו משפט הגויים הוא נכון יותר מדיני התורה ח"ו, שהרי הוא עוזב משפט התורה והולך אצל חוקות הגויים) ונאמר "ואויבנו פלילים" שכשאויבינו פלילים, דהיינו שופטים את ישראל, הרי זו עדות לעליונות משפטיהם. ולפיכך אפילו אם הסכימו ביניהם שני בעלי הדין להתדיין בפני ערכאות, אסור ללכת לפניהם, וכל זה אפילו אם דיניהם כדינינו, (שאם אין דיניהם כדין התורה, הדבר פשוט שהדן לפניהם הרי הוא גזלן, שהרי נוטל ממון שלא מגיע לו על פי דין) ופסול לעדות, וכאילו חירף וגידף והרים יד בתורת משה רבינו, וכדברי הרמב"ם. וכתב הרי"ף בתשובה, שהרוצה להתדיין אצל ערכאות צריך לנדות אותו.

ומכאן נלמד עניין ההתדיינות בערכאות שבעוונות הרבים, הרבה מזלזלים ולא שמים לבם לעניין זה. ובהלכות הבאות אי"ה יבואר דין בתי המשפט במדינת ישראל, וכן מה יעשה אדם שהוא מוכרח להתדיין אצל הערכאות.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

סדר ליל פסח – "קדש"

סדר ליל פסח המפורסם: "קדש ורחץ כרפס יחץ מגיד רחצה מוציא מצה מרור כורך שולחן עורך צפון ברך הלל נרצה", סידרו רבינו רש"י הקדוש. ועל פיו נהגו בכל תפוצות ישראל לנהוג בסדר ליל פסח, כפי שנדפס במחזורים ובהגדות. ובזמנינו מצויים בכל מקום ספרי "הגדה של פסח" מתוקנים שבהם מפורט היטב כיצד......

לקריאת ההלכה

דיני ברכת האילנות – מנהג חכמי "פורת יוסף"

זמן ברכת האילנות בדברי חכמינו שתיקנו את ברכת האילנות, וכן בדברי הפוסקים, נזכר כי הזמן הראוי לברכת האילנות הוא בימי ניסן שאז דרך האילנות ללבלב ולהוציא ניצנים. ובפשיטות נראה שדוקא בימי ניסן, תיקנו רבותינו לברך ברכה זו, אבל בזמנים אחרים, אין לברכה. מדינות בהן האילנות פורחות בזמנים אחרים אך בארצות......

לקריאת ההלכה

החמץ בפסח – שנת התשע"ט – מה תיקן מרן זצ"ל?

מהות החימוץ נאמר בתורה (שמות יג) לענין ימי הפסח: "מַצּוֹת יֵאָכֵל אֵת שִׁבְעַת הַיָּמִים וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר בְּכָל גְּבֻלֶךָ". וענין ה"חימוץ" שאסרה התורה, הוא שבהתחבר קמח דגן עם המים, ושוהה כך זמן מתאים, משתנה ההרכב הפנימי של הקמח ומתחיל להחמיץ......

לקריאת ההלכה


בדיקת וביטול חמץ

דין בדיקת חמץ אור לארבעה עשר בניסן שיחול השנה (תשע"ט) ביום חמישי בלילה (ליל יום שישי), בודקין את החמץ לאור הנר. וצריך שיהיה הנר של שעוה, (או משמן פרפין מוקשה כפי שמצוי בזמנינו), כתקנת חז"ל. ואם אין לו נר, אבל יש לו פנס קטן שיכול להכניסו למקומות שצריך לבדוק בהן כהוגן, מותר לבדוק עם פנס כזה......

לקריאת ההלכה

"זכר למחצית השקל" – התשע"ט

------------------------------ בהקשר לנתינת מעות "זכר למחצית השקל", אנו מבקשים להמליץ בחום על מוסד של תורה וצדקה, "תפארת רשב"י", המוכר לנו היטב באופן אישי, ואנו יכולים להעיד נאמנה, כי האנשים האחראים על המוסד הנזכר, הם אנשים יראי ה' בתכלית, הולכי תמים ופועלי צדק, ......

לקריאת ההלכה

מתנות לאביונים

בהלכה הקודמת, ביארנו באופן כללי את חיוב מצות "מתנות לאביונים" ביום פורים. כלומר, לתת שתי מתנות לשני אביונים. מה צריך לתת? ומצות מתנות לאביונים, אינה דוקא במתנות ממש, אלא רשאי לתת לאביונים מעות (כסף) כדי שיוכלו לקנות ממנו צרכי סעודת פורים. כמה צריך לתת? ירא שמים יתן מתנות לאביונים ......

לקריאת ההלכה

פרשת זכור

"זכור את אשר לך עמלק" בשבת שלפני הפורים (היא השבת הקרובה), בעת פתיחת ההיכל בבית הכנסת לאחר תפילת שחרית, מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בראשון בפרשת השבוע (שהשנה, שנת תשע"ט, נקרא בפרשת ויקרא), ובספר התורה השני קוראים "זכור את אשר עשה לך עמלק". וקריאה זו היא שנקראת "פרשת......

לקריאת ההלכה