הלכה ליום שני י"ז ניסן תשע"ט 22 באפריל 2019

הזכרת מוריד הטל ו"ברכנו"

ימות הקיץ בתפלה
החל מיום טוב ראשון של חג הפסח, אנו יוצאים מעונת הגשמים, ולפיכך, החל מתפלת מוסף, אין מזכירין בתפלה "משיב הרוח ומוריד הגשם". אלא אומרים: אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע "מוריד הטל". ויש מעדות האשכנזים שאינם מזכירים "מוריד הטל" כלל בברכת מחיה המתים.

וכמו כן החל מתפלת ערבית של מוצאי יום טוב הראשון של פסח, בברכת השנים, אין אנו אומרים "ותן טל ומטר לברכה", אלא "ותן ברכה" בלבד. והספרדים נוהגים שבימות הגשמים הם משנים את כל נוסח ברכת השנים, ופותחים באמירת "ברך עלינו" וכו'. ובימות הקיץ אומרים "ברכנו".

מי שטעה ואמר "משיב הרוח"
הואיל והגשמים בימות הקיץ הם סימן קללה ולא ברכה, לפיכך אמרו רבותינו בגמרא במסכת תענית (ג:), שמי שטעה והזכיר בימות הקיץ "משיב הרוח ומוריד הגשם", עליו לחזור ולהתפלל שוב.

אולם לא בכל מקרה שטעה והזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" עליו לחזור ולהתפלל את כל התפלה. כי הדבר תלוי, מתי נזכר שטעה בתפלתו.

שאם נזכר שאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" לפני שסיים את הברכה, כלומר, לפני שבירך "ברוך אתה ה' מחיה המתים", עליו לחזור רק לראש הברכה, "אתה גבור" וכו', ויאמר מוריד הטל כדין.

ואם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", אזי יסיים "למדני חוקיך" (כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה), ויחזור לראש הברכה. אבל אם נזכר לאחר שאמר "מחיה המתים", עליו לחזור שוב לראש התפלה.

מי שטעה ואמר "ותן טל ומטר לברכה"
מי שטעה והזכיר בברכת השנים בימות הקיץ "ותן טל ומטר לברכה", עליו לחזור ולהתפלל שנית. והדבר תלוי מתי נזכר שטעה בתפלתו.

שאם נזכר לפני שסיים את הברכה "מברך השנים", אזי יחזור רק לראש הברכה, ויתקן את לשונו. ואם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", יאמר, "למדני חוקיך", ויחזור שוב לראש ברכת השנים.

ואם נזכר לאחר שסיים את הברכה, וכן אם נזכר באמצע אחת הברכות שאחר כך, או אפילו אם נזכר באמצע "אלהי נצור", יחזור שוב לראש ברכת השנים, לתקן את טעותו. ומשם ימשיך את כל סדר הברכות.

ואם נזכר לאחר שאמר "יהיו לרצון" שבסיום התפלה (אחרי אלהי נצור), עליו לחזור שוב לראש התפלה ולהתפלל שנית. (שלחן ערוך סימן קיז ואחרונים).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אומרים ברכנו באותו יום שמתחילים מוריד הטל? י"ט ניסן תשע"ט / 24 באפריל 2019

בודאי. באותו יום שמתחילים מוריד הטל, אומרים ברכנו. כלומר, ממוצאי יום טוב ראשון של פסח. ורק בימות החורף, בשמחת תורה מתחילים לומר משיב הרוח, ואילו ברך עלינו מתחילים רק בז' מרחשוון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

תקיעת שופר

מצות עשה מן התורה לשמוע תרועת השופר ביום ראש השנה, שנאמר "יום תרועה יהיה לכם". ואסור לדבר בין התקיעות, וכל שכן בזמן התקיעות עצמם, ומשעה שבירך "לשמוע קול שופר" (או שיצא ידי חובת הברכה מפי השליח ציבור), לא יוציא הגה מפיו עד שישמע את התקיעות. נחלקו רבותינו גדולי הפוסקים אם יש לומ......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

דין ישיבה בסוכה

מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורתנו הקדושה (ויקרא כג.) "בסכת תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסכת, למען ידעו דורותיכם כי בסכת הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים", ובגמרא במסכת סוכה (יא:) פירשו רבותינו, שאותם הסוכות שישבו בתוכם בני ישראל, אלו ענני הכבוד, שהקיפם הקדוש ברוך הוא כדי ש......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה


משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

ברכת לישב בסוכה

עיקרי הדברים פורסמו בשנה שעברה, ועתה הם מתפרסמים בתוספת נופך, לאחר שנשאלנו שאלות רבות לגביהם שאלה: מתי יש לברך את ברכת לישב בסוכה? תשובה: ברכת לישב בסוכה, היא הברכה שאנו מברכים לפני שאוכלים סעודה בסוכה. ועלינו לדון, האם יש לברכה, בעמידה, לפני שיושבים לסעוד, או שיש לברכה לאחר ברכת המוציא,......

לקריאת ההלכה

מוצאי יום הכפורים

להוסיף מחול על הקודש צריך להוסיף מחול על הקודש במוצאי יום הכפורים, כלומר, אין להוציא את היום הקדוש מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין עוד כמה דקות. ולכן אסור לאכול או לעשות מלאכה במוצאי יום הכפורים מיד עם צאת הכוכבים, אלא יש להמתין מעט. וראוי לכל אדם להחמיר על עצמו שלא לאכול ולא לעשות מלאכה במוצאי י......

לקריאת ההלכה

ערב יום הכפורים - דברי מרן בשנת התשס"ח "אני סולח לכולם"

מצות אכילה בערב יום הכפורים כתוב בתורה (ויקרא כג.) "ועניתם את נפשתיכם בתשעה לחודש בערב". כלומר, מליל עשירי בתשרי, חלה החובה להתענות תענית יום הכפורים. והקשו רבותינו (במסכת ברכות דף ח.) על לשון הפסוק "בתשעה לחודש בערב", שלכאורה היה נכון יותר לכתוב "בעשירי לחודש", וממיל......

לקריאת ההלכה