הלכה ליום שני י"ז ניסן תשע"ט 22 באפריל 2019

הזכרת מוריד הטל ו"ברכנו"

ימות הקיץ בתפלה
החל מיום טוב ראשון של חג הפסח, אנו יוצאים מעונת הגשמים, ולפיכך, החל מתפלת מוסף, אין מזכירין בתפלה "משיב הרוח ומוריד הגשם". אלא אומרים: אתה גבור לעולם ה' מחיה מתים אתה רב להושיע "מוריד הטל". ויש מעדות האשכנזים שאינם מזכירים "מוריד הטל" כלל בברכת מחיה המתים.

וכמו כן החל מתפלת ערבית של מוצאי יום טוב הראשון של פסח, בברכת השנים, אין אנו אומרים "ותן טל ומטר לברכה", אלא "ותן ברכה" בלבד. והספרדים נוהגים שבימות הגשמים הם משנים את כל נוסח ברכת השנים, ופותחים באמירת "ברך עלינו" וכו'. ובימות הקיץ אומרים "ברכנו".

מי שטעה ואמר "משיב הרוח"
הואיל והגשמים בימות הקיץ הם סימן קללה ולא ברכה, לפיכך אמרו רבותינו בגמרא במסכת תענית (ג:), שמי שטעה והזכיר בימות הקיץ "משיב הרוח ומוריד הגשם", עליו לחזור ולהתפלל שוב.

אולם לא בכל מקרה שטעה והזכיר "משיב הרוח ומוריד הגשם" עליו לחזור ולהתפלל את כל התפלה. כי הדבר תלוי, מתי נזכר שטעה בתפלתו.

שאם נזכר שאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" לפני שסיים את הברכה, כלומר, לפני שבירך "ברוך אתה ה' מחיה המתים", עליו לחזור רק לראש הברכה, "אתה גבור" וכו', ויאמר מוריד הטל כדין.

ואם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", אזי יסיים "למדני חוקיך" (כדי שלא תהיה ברכתו ברכה לבטלה), ויחזור לראש הברכה. אבל אם נזכר לאחר שאמר "מחיה המתים", עליו לחזור שוב לראש התפלה.

מי שטעה ואמר "ותן טל ומטר לברכה"
מי שטעה והזכיר בברכת השנים בימות הקיץ "ותן טל ומטר לברכה", עליו לחזור ולהתפלל שנית. והדבר תלוי מתי נזכר שטעה בתפלתו.

שאם נזכר לפני שסיים את הברכה "מברך השנים", אזי יחזור רק לראש הברכה, ויתקן את לשונו. ואם נזכר אחרי שאמר "ברוך אתה ה'", יאמר, "למדני חוקיך", ויחזור שוב לראש ברכת השנים.

ואם נזכר לאחר שסיים את הברכה, וכן אם נזכר באמצע אחת הברכות שאחר כך, או אפילו אם נזכר באמצע "אלהי נצור", יחזור שוב לראש ברכת השנים, לתקן את טעותו. ומשם ימשיך את כל סדר הברכות.

ואם נזכר לאחר שאמר "יהיו לרצון" שבסיום התפלה (אחרי אלהי נצור), עליו לחזור שוב לראש התפלה ולהתפלל שנית. (שלחן ערוך סימן קיז ואחרונים).

שאלות ותשובות על ההלכה

האם אומרים ברכנו באותו יום שמתחילים מוריד הטל? י"ט ניסן תשע"ט / 24 באפריל 2019

בודאי. באותו יום שמתחילים מוריד הטל, אומרים ברכנו. כלומר, ממוצאי יום טוב ראשון של פסח. ורק בימות החורף, בשמחת תורה מתחילים לומר משיב הרוח, ואילו ברך עלינו מתחילים רק בז' מרחשוון.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

אכילת בשר ושתית יין מראש חודש אב

מבואר במשנה במסכת תענית (דף כו:) שגזרו חכמים, שבערב תשעה באב, דהיינו בסעודה המפסקת, שהיא הסעודה האחרונה שאוכל לפני התענית, אין לאכול בשר, וכן אין לשתות יין, ולא יאכל אדם שני תבשילין, כגון אורז וביצה וכדומה, אלא תבשיל אחד בלבד. ומבואר מן הדברים כי אין איסור מן הדין באכילת בשר אלא בסעודה המפסקת בלב......

לקריאת ההלכה

הבדלה במוצאי שבת שחל בו תשעה באב, ודין חולה שאוכל בתשעה באב

בשנה שתשעה באב חל במוצאי שבת, כמו בשנה זו (תשע"ט), נחלקו רבותינו הראשונים כיצד יש לנהוג לענין הבדלה על הכוס, ושלוש שיטות בדבר. השיטה הראשונה, היא שיטת הגאונים, שמבדיל במוצאי התענית, דהיינו במוצאי יום ראשון, לפני שיטעם משהו. השיטה השנייה היא שיטת בעל ספר המנהיג, שכתב שיבדיל במוצאי שבת ויתן......

לקריאת ההלכה

משנכנס אב ממעטין בשמחה

מחרתיים (החל מיום חמישי, ליל יום שישי) יחול יום ראש חודש אב. והשנה (תשע"ט) יש לנו דינים מיוחדים, מאחר ויום תשעה באב (ט' באב) יחול ביום שבת, והתענית נדחית ליום ראשון. וכפי שנבאר בהמשך. מזלם של ישראל בחודש אב אף על פי שבכל ימי בין המצרים נוהגים קצת מנהגי אבלות, וכמו שהזכרנו בהלכות הקודמו......

לקריאת ההלכה

דין סעודה מפסקת בשנה זו (תשע"ט)

ערב תשעה באב, אסרו חכמים לאכול בשר ולשתות יין בסעודה המפסקת, (היא הסעודה שאוכל לפני תחילת הצום, אחר חצות היום). וכן אסרו לאכול שני תבשילים בסעודה המפסקת, וישנם כמה פרטי דינים בזה. אולם בשנה זו (תשע"ט) שתענית תשעה באב תחול ביום ראשון, נמצא שערב תשעה באב חל ביום השבת, ולפיכך, מפני כבוד שבת, שאסור......

לקריאת ההלכה


החייבים בתענית תשעה באב, ודין תשעה באב בשנה זו

דין חולה שאין בו סכנה, זקן, יולדת חולה (ממש, שנפל למשכב וכיוצא בזה, אף על פי שאין בו סכנת חיים), פטור מלהתענות בתשעה באב. ובמקום ספק יש לעשות שאלת חכם. (ומפני מיחושים כגון כאבי ראש רגילים וכדומה, אין להתיר אכילה בתשעה באב). זקן שתש כוחו מחמת התענית, דינו כחולה לכל דבר, ואינו מתענה בתשעה באב, וא......

לקריאת ההלכה

מוצאי תשעה באב ויום עשירי באב בשנה זו

היום הוא יום ראשון, ואנו מתענים בו את תענית תשעה באב, שחלה אתמול, ומפני קדושת השבת נדחתה התענית להיום. ובכל השנים, שמתענים ביום תשעה באב עצמו, ישנם מנהגי אבלות שנוהגים בהם גם ביום עשירי באב, ועלינו לדון מה הדין בשנה זו. צאת התענית – נטילת ידיים אחרי צאת הכוכבים במוצאי תענית תשעה באב, דה......

לקריאת ההלכה

דינים השייכים ליום תשעה באב

תשעה באב אסור בחמישה דברים. אכילה ושתיה, רחיצה, וסיכה (סיכה פירושה לסוך את הגוף בשמן, או למרוח קרם גוף וכדומה), נעילת מנעלי עור, ותשמיש המיטה. וכן אסרו חכמים ללמוד תורה ביום תשעה באב, לפי שדברי תורה משמחים את הלב. ואין לעסוק אלא בספר איוב, ובנבואות החורבן שבספר ירמיה, וכן במדרשים השייכים לחורבן, ובה......

לקריאת ההלכה

כניסת התענית - תשעה באב שחל במוצאי שבת

בברייתא במסכת תענית, (דף ל.), מבואר שגזרו רבותינו על חמשה עינויים שחייב כל אדם לנהוג בהם ביום תשעה באב, ואלו הם: אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה (שהיו סכין את הגוף בשמן וכדומה), נעילת הסנדל (כלומר, נעילת נעליים העשויים מעור), ותשמיש המטה. ואמרו רבותינו (תענית ל ע"ב), כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה......

לקריאת ההלכה