הלכה ליום רביעי י"ב ניסן תשע"ט 17 באפריל 2019

ביעור ומכירת חמץ בארץ ישראל ומחוצה לה

ביעור חמץ
ביום י"ד בניסן בבוקר, כלומר, בשנה זו (התשע"ט), ביום שישי בבוקר, מבערים את החמץ עד סוף הזמן המותר לביעורו (ובארץ ישראל סוף זמן שריפת חמץ בשנה זו הוא בערך בשעה אחת עשרה ועשרים בבוקר, וסוף זמן אכילת חמץ הוא בערך בשעה חמישה לעשר בבוקר, ובכל מקום יש לנהוג כפי שמופיע בלוחות השנה המוסמכים).

כיצד מצות ביעור חמץ? שורפו או פוררו לפירורים דקים, וזורהו ברוח או זורקו לים. והמנהג לשורפו באש. וחמץ שהושלך לאשפה (חוץ לבית, לפני זמן איסור אכילת חמץ), אין חובה מן הדין לשרפו.

ובארץ ישראל ברוב המקומות מותר לבער את החמץ ברשות הרבים, והרשויות לא אוסרות את הדבר. ובחוץ לארץ, וכן בשאר המקומות שאי אפשר לשרוף את החמץ ברשות הרבים, נכון שכל אדם יעשה מדורה קטנה בחצר ביתו וכדומה, וישרוף שם את החמץ (בזהירות). ויזהרו שהחמץ ישרף לגמרי.

"חמץ שעבר עליו הפסח"
כל המשהה חמץ ברשותו בימי הפסח, ביטל מצות עשה, שנאמר "תשביתו שאור מבתיכם", ועבר על לא תעשה, שנאמר "לא יראה לך חמץ". לפיכך קנסו חכמים את מי שעבר על איסור זה, ואמרו (פסחים כח.): "חמץ של ישראל שעבר עליו הפסח אסור בהנאה". וחמץ זה נאסר בהנאה בין לאותו אדם שהשהה אותו בפסח, בין לאנשים אחרים, ואף אם לא ידעו אותם האחרים שחמץ זה עבר עליו הפסח, היודע מכך, חייב להודיעם ולהפרישם, להצילם ממכשול שלא יאכלו ממנו.

מכירת חמץ
נהגו ישראל, ובפרט בעלי חנויות, מפעלים, מחסנים וכדומה, למכור את החמץ לגוי בערב פסח. וניתן לעשות מכירת חמץ באמצעות חתימה על "הרשאה" למכירתו, על ידי רבני בתי הכנסת שבכל מקום ומקום. ומומלץ מאד לעשות "מכירת חמץ" כנהוג, בפרט למי שרוצה להשאיר ברשותו מיני חמץ שחבל לו לאבדם, כגון משקאות יקרים וכדומה.

ויש לדעת, כי אין מצוה על "מכירת חמץ", רק היא עצה טובה ומועילה לכל מי שנצרך לכך, וכן לכל אדם, כדי שלא יבוא לידי איסור.

ותוקף מכירת החמץ, הוא משום שחמץ שהיה ביד הגוי בימי הפסח, לא נאסר בהנאה לאחר הפסח, משום שהגויים אינם מצווים על איסור חמץ כלל, ומותר להם להחזיקו ברשותם בחג הפסח. לפיכך, על ידי מכירת החמץ, באופנים המועילים על פי התורה, נמכר החמץ לגוי באופן מוחלט.

וכיצד עושים את המכירה? רבני הערים שבכל מקום, נפגשים עם הגוי ביום ערב פסח, ומסבירים לו היטב את תוכן השטר עליו הוא עתיד לחתום. והגוי משלם "מיקדמה" בסך כמה מאות שקלים על כל החמץ שמוכרים לו, ומסוכם עמו, שלאחר ימי הפסח, אם ירצה, יוכל לשלם את יתרת החוב (העולה לכמה מאות מליוני שקלים, או לסכום אחר, על פי ערך החמץ הנמכר), ואז יהיה רשאי ללכת בעצמו ולקחת את החמץ בכל מקום שיחפוץ. ואם לא ישלם את יתרת החוב, יחזור החמץ לבעליו היהודים, שיוכלו לאכול ממנו ולסחור בו כרצונם.

ואף על פי שהדבר ידוע כמעט בבירור מוחלט, שהגוי לא יבא לאחר ימי הפסח לקחת אליו את החמץ, מכל מקום מאחר שיש בידו לעשות כן, המכירה מועילה. וכמו שכתב מרן השלחן ערוך (בסימן תמח) בזו הלשון:

"ואם מכרו או נתנו (את החמץ) לאינו יהודי במתנה קודם הפסח, אף על פי שמכרו לאינו יהודי, ויודע בו שלא יגע בו כלל, אלא ישמרנו לו (עבור היהודי) עד לאחר הפסח, ויחזור ויתננו לו, מותר". ומקור דבריו ממה שכתב התרומת הדשן בדין זה.

מכירת חמץ בחוץ לארץ
מחמת הפרשי השעות בין ארץ ישראל למדינות אחרות, דנו הפוסקים, לגבי אדם שמכר את החמץ שלו בארץ ישראל, ולאחר מכן נסע לארצות הברית כדי לחוג את הפסח, ויוצא, שביום השביעי של חג הפסח, כשהוא באמצע החג, כבר פוקעת המכירה בארץ ישראל. וכן קיימת הבעיה להיפך בכניסת החג. ולמעשה לא נוכל להאריך כאן בשיטות הפוסקים בזה, רק נזכיר למעשה, שמי שהוא בן ארץ ישראל ונוסע לארצות הברית או למדינה אחרת, (או להיפך), שיעשה מכירה מיוחדת באופן שהחמץ יהיה מכור הן על פי שעות ארץ ישראל והן על פי השעות בחוץ לארץ, או שיעשה שאלת חכם. (ויש אומרים שיוכל לעשות מכירת חמץ בשתי המדינות).

היכן להניח את החמץ המכור
המוכר את חמצו לגוי, צריך להצניע אותו בארון או בחדר מיוחד, ולציין על הארון שמדובר בחמץ. ועל ידי כך לא יבוא לידי מכשול בחג הפסח, ולאכול מן החמץ.

רכישת מוצרים אחר הפסח
כל הירא לדבר ה' לא יקנה לאחר הפסח שום מצרך שיש בו חמץ, אלא מבעלי מכולת וצרכניה יראי שמים שמכרו את החמץ שלהם לגוי, על ידי הרבנות המקומית, או על ידי גוף כשרות אחר, כנהוג.

שאלות ותשובות על ההלכה

האם מותר למכור לגוי סולת? י"ג ניסן תשע"ט / 18 באפריל 2019

מותר בהחלט.

אם אני לא רוצה למכור לגוי כלום, כי אני רוצה לאכול את זה אחר מפסח ואני סוגר את זה, האם יכול אני לעשות את זה? י"ב ניסן תשע"ו / 20 באפריל 2016

חס ושלום לעשות כן, כי מי שמשהה חמץ בביתו בלי למכרו לנכרי, עובר משום בל יראה ובל ימצא. לכן יש למכור את החמץ או לבערו.

אבל ממילא לאחר שתמכור לנכרי, תוכל להשתמש במזון מיד עם צאת החג.

האם ניתן לבצע מכירת חמץ דרך האינטרנט? ואם כן האם יש אתר מומלץ שאפשר לסמוך על מכירה דרכו? ה' ניסן תשע"ו / 13 באפריל 2016

ניתן למסור הרשאה לרב שימכור את החמץ דרך האינטרנט (והוא ימכור לגוי ממש), אבל אנו לא בקיאים לדעת מי עושה זאת.

האם מותר להשאיר בבית פירורי לחם , פסטות ודברים שהם חמץ גמור .
כמובן עם מכירת החמץ לגוי ולא ברשותי ובמקום מוצנע ה' ניסן תשע"ו / 13 באפריל 2016

מן הדין מותר. והמחמיר תבוא עליו ברכה.

האם מותר לשמור בבית אטריות וקמח, שהם חמץ גמור? י"ב ניסן תשע"ג / 23 במרץ 2013

מעיקר הדין יש להקל בזה. ויש לשים את החמץ במקום מיוחד, ולכתוב עליו חמץ. למשל, בארון מיוחד, סגור עם דבק שכתוב עליו "חמץ". וכמובן יש למכרו לגוי.

בהלכה המצורפת לשאלה, לעניות דעתי יש טעות וזאת לאור הנכתב לגבי מכירת חמץ לגוי "ואם לא ישלם את יתרת החוב, יחזור החמץ לבעליו היהודים, שיוכלו לאכול ממנו ולסחור בו כרצונם. " . הרי במצב המתואר על ידכם ישנה בעיה מבחינת ההלכה, שכן בדרך שתיארתם הרי הקניין לא עבר, או לא עבר במלואו לגוי שהרי זה תלוי בתשלום מלוא התמורה . דרך אחרת ששמעתי היא כי ייתרת החוב של הגוי ניתנת לו בהלוואה והתנאי עמו, שאם לא יחזיר את ההלוואה הרי בתמורה להחזר ההלוואה ילקח ממנו החמץ . י"א ניסן תשע"ב / 3 באפריל 2012

כוונתינו היא כפי שכתבת, שהיהודי יגבה את חובו מן החמץ של הגוי, וממילא יחזור החמץ לרשות הישראל.

שאל את הרב


8 ההלכות הפופולריות

דין תספורת בימי בין המצרים – שנת תש"פ

מנהג איסור תספורת מרוב תוקף האבלות בימי בין המצרים, נהגו האשכנזים שלא להסתפר ולהתגלח, מיום שבעה עשר בתמוז ועד יום עשירי באב. מנהג הספרדים אולם הספרדים ובני עדות המזרח לא נהגו להחמיר בזה, אלא מנהגינו כעיקר תקנת רבותינו התנאים, שגזרו אחר חורבן בית המקדש, שבשבוע שחל בו תשעה באב אסור מלספר ולכבס, ו......

לקריאת ההלכה

אכילת בשר עם דגים

לאחר שלמדנו בימים האחרונים כמה דינים הנוגעים לאכילת בשר וחלב, נדון בכמה הלכות הנוגעות לאכילת בשר דגים עם בשר של עוף או בהמה, ועוד ענינים השייכים לזה. דג שנאפה עם בשר אמרו בגמרא במסכת פסחים (דף עו:): "ההיא בינתא דאיטווא בהדי בישרא, אמר מר בר רב אשי, אסור לאכלה, משום דקשיא לריחא ולדבר אחר&quo......

לקריאת ההלכה

שאלה: כמה שיעורי "כזית" מצה צריך לאכול בליל פסח?

תשובה: בליל הסדר חובה לאכול סך הכל שלשה שיעורי "כזית" של מצה. וכל כזית הוא שיעור של קרוב לשלשים גרם מצה. ומכל מקום יש מקום להחמיר לאכול ארבעה שיעורים של מצה, או חמישה, כמו שנבאר. סדר ליל פסח סדר ליל פסח שסידר רבינו רש"י הקדוש הוא כך: קדש. ורחץ. כרפס. יחץ. מגיד. רחצה. מוציא מצה. מר......

לקריאת ההלכה

דין כלי בשר וכלי חלב, ודין "נותן טעם לפגם"

קדרה (סיר) שבישלו בה בשר, דפנות הקדרה בולעות מעט מן האוכל שנתבשל בה, ולכן קדרה זו נחשבת קדרה "בשרית", ואם בישלו באותה קדרה אחר כך מאכל חלבי, פולטת הקדרה מטעם הבשר שיש בה לתוך החלב, ולכן אוסרת את כל המאכל שנתבשל בה. וזהו עיקר הדין של איסור בישול חלב בכלי של בשר. ועתה נבאר מהו דין "נות......

לקריאת ההלכה


(המשך) דין כלי זכוכית ו"פיירקס" לעניין איסור בשר בחלב

בהלכה הקודמת כתבנו שלדעת השולחן ערוך, כלי זכוכית אינם בולעים כלל, ולכן אין כל איסור להשתמש בכלי זכוכית למאכלי בשר, ולאחר שישטפו כראוי, להשתמש בהם למאכלי חלב, (ואמנם דעת הרמ"א להחמיר בכלי זכוכית כדין כלי חרס וכן מנהג רבים מעדות אשכנז.) ומרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל, בספריו ובשיעוריו, פוסק כד......

לקריאת ההלכה

ברכת שהחיינו על בגד חדש

שאלה: מתי יש לברך שהחיינו על קניית בגד חדש, האם בשעת הקנייה או בשעת הלבישה? והאם יש לברך שהחיינו על כל בגד ובגד שקונה? תשובה: במשנה במסכת ברכות (נד.) למדנו שיש לאדם לברך על קניית כלים (בגדים) חדשים ברכת "שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה". ולענין מתי יש לברך את ברכת שהחיינו. הנה כתב ה......

לקריאת ההלכה

איסור אכילת בשר וחלב על שלחן אחד

טעמי וגדרי ההלכה האוכל מאכלי חלב, אסור לו להעלות (לשים) על אותו שולחן מאכלי בשר. ולמשל, מי שאוכל לחם עם גבינה, אסור לו להניח על אותו שלחן פרוסת בשר. וזאת מגזירת רבותינו, שגזרו שלא לעשות כן, כדי שלא יטעה אדם ויאכל ממאכלי הבשר שעל השלחן. (כן כתב הרמב"ם). וכן להיפך, אם אוכל מאכלי בשר, אסור לו להע......

לקריאת ההלכה

שאלה: האם צריך ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב גם בכלי זכוכית?

תשובה: כבר ביארנו בהלכה הקודמת, שחובה ליחד כלים שונים למאכלי בשר ולמאכלי חלב, משום שכלים שנמצאים בהם מאכלים (חמים) של בשר או של חלב, בולעים מטעם המאכלים ההם, ואחר כך פולטים את אותו הטעם שבלעו, לתוך מאכל אחר שהם נוגעים בו. ונחלקו רבותינו הראשונים לעניין כלי זכוכית, האם גם הם בולעים כשאר כלים, או ש......

לקריאת ההלכה